יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
ליקוטים יו"ד. · כב
שאלה. אם מותר האב לפדות את בנו הבכור ולברך על הפדיון אם הוא בריחוק מקום מבנו הבכור.
תשובה. לפדות פשיטא שחייב לפדותו אפי' שלא בפניו כמבואר ברמ"א סי' ש"ה ע"ש, ולענין הברכה דעת הדג"מ שלא לברך שלא בפניו כי תוך למד אין לו חזקת חי דלמא נפל הוא, כמו דאסור לחכול בהמה קודם חית ימים דלמא נפל הוא, והח"ס הביא בשם רבו הגאון החסיד שבכהונה ר' נתן אדליר ז"ל, שקיבל פדיון הבכור בעיר ווין והבכור הי' בריחוק מקום ובירך אבי הבן על הפדיון וכ' הטעם דהוה חזקה דאתיא מכח רובא דרוב נשים ילד מעליא יולדות ע"ש. ואני אהי' כיהודה ועוד לקרא דמותר לברך היכי דהוה חזקה הבא מכח רובא, דהא חזינן דמברכין על השחיטה ואף דבבהמה גמי ליכא חזקה מבוררת כמבואר בתוס' חולין דף י"א ע"א ורק דהוה חזקה הבא מכח רובא, ומש"ה מברכין ורק גבי כיסוי חי' כיון דאפשר למבדק קודם ובודאי היכי דאפשר לברר מבררינן אבל הכי דא"א לברר סמכינן אחזקה הבא מכח רובא ומברכין ה"נ אם הוא במקום רחוק וצריך לפדותו וא"א לברר אם הוא חי סמכינן אחזקה דאתיא מכח רובא ומברכין. והא דאסרינן עגל בתוך שמנה עי' תוס' חולין י"ב דהוא רק חומרא משום גזירה, ועוד נראה לי טעם דצריך לברך כיון דחייב לפדותו אליבא דכ"ע כמבואר ברמ"א שם, והטעם אע"ג דגבי ספק בכור קי"ל דפטור מטעם המע"ה היינו דוקא אם הספק הוא אם אמו כבר נפטר רחמה, אבל כאן דאיכא חזקה מחמת רובא דרוב נשים יולדות ולד קיימא אלים הוא אפי' לאפוקי ממונא כמ"ש התוס' סנהדרין דף ג' ע"ב ד"ה ד"מ ע"ש, וכיון דחייב לפדותו שוב צריך לברך כמו דקי"ל גבי ק"ש דספק קרא ק"ש דחוזר וקורא ומברך. ועי' ישיע"ק א"ח סי' ס"ז ותבין: