אור ברסלב
יד יוסף חלק ב יד חאח"ע סימן א תקנת עגונות יוסף › יד

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

יד חאח"ע סימן א תקנת עגונות יוסף · יד

יג

שאלה, בדין השולח גט לאשתו והשליח ביטל את השליחות של עצמו ואח"כ נתרצה ונתן לה הגט אי אמרינן שכבר נתבטל השליחות וצריך הבעל לחזור ולמנותו וכ"ז שהבעל לא חזר למנותו ל"מ הריצוי או לאו דאין השליחות בטל ואם חזר ונתרצה ונתן לה הגט מגורשת ודאי:

תשובה. הנה ראיתי בעלי קרנים מתנגחים בזה הט"ז בסי' קמ"א ס"ק ב' וס"ק מ"ד כ' דאם השליח עצמו ביטל השליחות ואפילו אם נתרצה אח"כ ומסר לה הגט מ"מ ל"מ, וכ' בס"ק מ"ד שהוא ק"ו מבעל המשלחו שיכול לבטלו כ"ש הוא עצמו יכול לבטל שליחתו, וכ' הטעם דאתי דיבור ומבטל דיבור, והביא שם מקידושין ע"ש, ובסק"ב הקשה שם ארמב"ם דס"ל גבי אשה שאמרה לשליח הבעל יהי' גט זה פקדון אצלך או שאמרה לו הרי אתה שליח לקבלו לי דהוה ספק מגורשת, וכ' הרמב"ם דאם הגיע הגט לידה מגורשת, והקשה הט"ז דכיון דניתק משליחות הבעל בשעה שקיבל על עצמי להיות שליח לקבלה, וא"כ ממי תתגרש בהגעת הגט לידה אח"כ כיון שאינה מקבלת הגט לא מיד הבעל ולא מיד שלוחו, ובזה שהיא עשאתו שליח לקבלה ל"מ דהא אין השליחות חוזרת לבעל ע"ש, והב"ש שם סק"ב מיישב דעת הרמב"ם דס"ל דבזה שהאשה אמרה להיות שליח לא אמרינן שחזר משליחות הבעל לומר שאינו שליח הבעל שוב, אלא אמרינן אדרבא כיון שחזר ונתן לה הגט מסתמא דעתו הי' שלא לבטל שליחות הבעל, ע"ש שזה כונתי אף שאין זה לשוני, עכ"פ מוכח מדברי הב"ש נמי דאי נימא דניתק משליחות הבעל בשעה שאמרה לו להיות שלית לקבלה, שוב ל"מ חזרתו מה שנתרצה אח"כ להיות שליח להולכה וכדעת הט"ז, וכ"כ בסי' קנ"ד ס"ג שצריך לשאול את השליח המביא הגט אם לא ביטל בעצמו השליחות, ובסדר הגט של מהר"ם מבואר יותר שצריך לשאול את השליח אם לא ביטל בעצמו השליחות בין בפני הבעל בין שלא בפני הבעל וכ' בבאור שכן מבואר בשאר ס"ג ע"ש, משמע נמי שאם ביטל פ"א בעצמו השליחות שוב לא מהני מה שנתרצה אח"כ ליתן הגט ואך הב"מ כ' דהשליח בעצמו אינו יכול לבטל השליחות שלו ואפילו ביטל בפני עדים אם חזר ונתרצה הרי הוא שליח הבעל כמקדם אם לא בפני הבעל יכול לבטל השליחות מטעם כיון דשמע הבעל דמבטל השליחות מסתמא מחלו והוה כאלו ביטל הבעל ונטל כחו ממנו, וכ' דלשון מהר"ם בס"ג דכ' דשואלין אותו אם ביטל בעצמו השליחות בין בפני הבעל ובין שלא בפני הבעל, באמת צ"ע ע"ש שהאריך, והנה הב"מ לא ראה רק הס"ג של מהר"ם שהביא הב"ש בקיצור וסבר שהוסיף המהר"ם מדעתו הך שכ' בין שלא בפני בעל, אבל אנו שזכינו שבא בדפוס הס"ג של מהר"ם עם הביאור הא כ' בבאור שכן מבואר בשאר ס"ג של גדולי הראשונים א"כ אין לדחות דבריהם בקל ובפרט באיסור א"א, גם בגט מקושר מיקל עוד יותר דאף ביטל בפני הבעל אם חזר ונתרצה יכול ליתן לה הגט הובא דבריו בפ"ת סי' קנ"ד, גם הביא שם בשם מהרי"ם מבריסק שמצדד ג"כ להקל אף בביטול לפני הבעל אם חזר ונתרצה ותימה על הגאונים הנ"ל איך עלה על לבם לחלוק על כל הפוסקים גדולי האחרונים ה"ה הט"ז והב"ש וסדר הגט של מהר"ם אשר מפיהם אנו חיין בכל דיני גיטין ובפרט להקל באיסור חמיר, כי לפי דברי הט"ז והב"ש אין ראי' מהרמב"ם הנ"ל, וגם שהוא נגד הסברה כמו שכ' הט"ז דהוא ק"ו שהשליח בעצמו יכול לבטל השליחות. ואני ראיתי ומצאתי בירושלמי גיטין פ"ו מבואר להדיא שהשליח בעצמו יכול לבטל השליחות ול"מ מה שנתרצה אח"כ, דאיתא שם על המשנה האומר התקבל גט זה לאשתי אם רצה לחזור חוזר, ומפרש התם הטעם דחוב היא לה ואין חבין לאדם שלא בפניו, ומקשה הגע עצמך שהיתה צווחת להתגרש וא"כ חזינן דמרוצת בגירושין ומתניתין סתמא קתני דחוזר ומשמע אף בצווחת להתגרש ומשני אני אומר שמא חזרה בה, ומקשה תו התם ממשנה דהאשה עצמה מביאה גיטה ובלבד שתאמר בפ"נ ובפ"נ ופי' דהא דהאשה מביאה גיטה כו' מוקמינן לה שעשאה שליח להולכה עד שתבא לב"ד פ' ותאמר בפ"נ ובפ"נ והב"ד עושה שליח אחר, ומזה מקשה דה"נ כיון דחוב היא לה נימא שמא חזרה בדרך ובטלה השליחות ע"ש הרי מבואר מירושלמי בהדיא דאם בטלה השליחות אע"ג דהשתא בפני הב"ד נתרצית ואמרה בפ"נ ובפ"נ מ"מ ל"מ, ולדעת הב"מ הנ"ל דחילק בין בפני בעל או שלא בפני בעל כנ"ל הי' אפשר לדחוק דמקשה דניחש שמא חזרה בפני בעלה אבל זה עצמו הוא דוחק לחלק בין בפני הבעל או שלא בפני בעלה, דאי נימא דאין השליח יכול לבטל השליחות שלא בפני הבעל ה"ה בפני הבעל בודאי נמי לאו ביטול היא, דנהי דנימא מדשמע הביטול ושתק הסכים להביטול מ"מ בודאי לא עדיף מג"ד דקי"ל דג"ד בגיטא לאו מילתא. ועוד אי נימא דאין השליח בעצמו יכול לבטל השליחות שלא בפני הבעל א"כ אף אם ביטל בפני הבעל והבעל שתק, נימא דהא דשתק הבעל משים דאינו חושש לדבריו וסובר דלמא יחזור ויתרצה להיות שליח לא יהי' ממש בביטולו ומצי ליתן לה הגט, ותידע דאלו אדם אחר יאמר להשליח בפני הבעל שמבטל השליח והבעל שותק הכי נימא מדשתק הבעל הסכים לביטולו ומחל על השליחות זה דבר שאין הדעת סובלתו, ה"ה נמי גבי שליח עצמו אם מבטל מפני הבעל אי נימא דאין השליח עצמו יכול לבבל השליחות בודאי אף אם ביטל בפני הבעל והבעל שתק י"ל דהא דשתק מפני שאין חושש לדבריו. וכהאי דמבואר בח"מ סי' פ"א סעי' ז' גבי תבעי מנה והלה שותק ואמר התובע אתם עידי ושתק ג"כ דל"מ מטעם דיכול לומר לא חששתי להשיבך, וא"כ ע"כ מוכח מהירושלמי אף שלא בפני הבעל יכול לבטל השליחות ול"מ הריצוי שאח"כ כנ"ל ברור להלכה, ע"כ יש להשוות עצמו מקודם על שכר השליחות שלא יבא אח"כ לבטל השליחות ע"י השוואת השכירות וגם אפי' אם יהי' ג"ד מהשליח שמבטל השליחות יש חשש גבי השליח לדעת הב"ח כמבואר באחרונים ע"כ מהיות טיב להשוות מקודם, כנ"ל להלכה:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה