יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
יד חאח"ע סימן א תקנת עגונות יוסף · יג
מעשה בא לפני ביבם שהי' בן ט"ז שנים ויש לו שערות הרבה על הכיס כמעט כל הכיס מלא שערות וגם בבשר התפוח יש ג"כ שערות קצת אבל לא נמצא בכלן אף שערה א' שתהי' כרוחב אצבע אמה רק כדי לקרוץ בציפורן וקצתן כדי ליטול בפי הזוג וקצתן כדי לכוף ראשן לעיקרן, ובדקו אחר גומות ואין נראה כלל שום גומא בעיקרי השערות, והיבמה כבר המתינה שלש שנים והיא עני' וצועקת במר נפשה להתיר אותה מכבלי העיגון, מהו הדין אם מותר לחלוץ לה:
תשובה. תחילה נעתיק דברי הגמרא, נדה דף נ"ב איתא במשנה שתי שערות האמורות בכ"מ כדי לכוף ראשן לעיקרן דברי ר"י, ר"א אימר כדי לקרוץ בציפורן רע"א כדי שתהי' נטלת בזוג, ובגמרא א"ר חלבו אמר מר עוקבא הלכה כדברי כלן להחמיר פי' רש"י משנקרצו בציפורן אינה ממאנת שמא גדולה, ולענין חליצה עד דאיכא שיעורא רבא דכלהו עכ"ל, והיינו דבעינן כדי לכוף ראשן לעיקרן, תו איתא במשנה הקודמת שם תינוקת שהביאה שתי שערות אינה יכולה למאן רי"א עד שירבה שחור על הלבן (עי' ברש"י כלומר שישחיר אותו מקום משערות הרבה, ולכאורה קשה להולמו דהא אמרינן בגמרא אר"ח אמר מר עוקבא לא שירבה השחור ממש אלא שיהי' שתי שערות שוכבות ונראה כמו שחור על הלבן ורש"י כ' שערות הרבה, ונראה דרש"י בא לפרש הל' עד שירבה שחור על הלבן דפי' שערות הרבה אבל לעולם דר"י ל"ב רק ב' שערות גדולות ונראה כמו שירבה שחור על הלבן) ובגמרא אר"ח אר"ה שתי שערות שאמרו צריך שיהי' בעיקרן גומות ומסיק התם דסגי אם יוצאין מגומא אחת, תו איתא שם אר"י א"ש שתי שערות שאמרו אפילו אחת על הכף ואחד על הביצים כו' ורבנן אר"ח עד שיהיה ב' שערות במקום אחד. והנה לפי הסוגיא לענין חליצה בעינן שתי שערות כדי לכוף ראשן לעיקרן וגומות תחתיהן ואפילו יוצאין מגומא אחת סגי, ולענין אי בעינן במקום אחד דעת התוס' בד"ה הלכה דאזלינן גם בזה לחומרא דבעינן במקום א' לענין חליצה, וכ"מ ברמב"ם בפ"ה מהל' אישות אך בש"ע השמיט מקום א' וי"ל דאזל לשיטתו שבכ"מ השיג ארמב"ם שמצריך מקום א' אך הב"ש בסי' קנ"ה ס"ק כ"ד כ' דבעינן ג"כ מקום א' וכ"ז אם ידוע ע"י עדים שהיא בן י"ג שנים, וגם בזמן התלמוד שהי' בקיאין בגומות ורואין שיש בעיקרן גומות או אפילו גומא אחת סגי ואז לא בעינן רק שתי שערות שיעור ארכן כדי לכוף ראשן לעיקרן במקום אחד ובמקום בית הערוה, אכן אם לא נודע ע"פ עדים שהוא בן י"ג שנים אפילו בזמן התלמוד או בזה"ז שאין אנו בקיאין בגומות, הנה בטור וש"ע בסי' קס"ט כ' וז"ל ואפילו בלא חזקת השכינים אם יש להם רבוי שערות או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול חזקה שבאו לכלל שנים וע"ז סומכין שלא לבדוק אם יש בו גומות מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות, ובפ"י סדר חליצה אות כ"ז כ' וז"ל ולענין אורך השערות שכ' הטור והתרומה שסומכין עליהן כ' בקונטרס שהוא כרוחב אצבע שקורין אמה, והנה הב"ח בסי' קנ"ה כ' בזה שני פרושים א' דשיעור רוחב אצבע אמה הוא שיעור א' עם כדי לכוף ראשן לעיקרן ולפ"ז בזה"ז דאין אנו בקיאין לבדוק אחר גומות כמ"ש הבעה"ת אין חולצין בשני שערות אפילו יש בהן כשיעור אצבע אמה, והפי' הב' דברוחב אצבע אמה היא יותר מכדי כפיפה ראשן לעיקרן, ובזה אין צריך לבדוק אחר גומות ויכולין לחלוץ אף בזה"ז אם יש בהן כשיעור אצבע אמה, וכ' דרבותיו לא הי' נוהגין להתיר לחלוץ בשני השערות אף אם הי' גדולות כשיעור אצבע אמה, כיון דאיכא לפרש כפי' א' וא"כ בעינן בדיקה אחר גומות וא"א בקיאין בבדיקה, אך במקום עיגון שהיבמה שומרת כמה שנים כ' שיש לסמוך על פי' הב' להתיר ליתן חליצה וברבוי שערות כ' שם שא"צ לבדוק אם יש בעיקרן גומות גם א"צ לבדוק אם יש עכ"פ ב' שערות שיש בהך שיעור כפיפה דאפי' אם אין שם גומות ולא שיעור כפיפה ודאי גדול הוא כיון שיש שם רבוי שערות עכ"ל. משמע מלשונו אפי' אם רואין שאין בהן גומות מהני ברבוי שערות מדכ' דאפי' אם אין שם גומות משמע דרואין שאין שם גומות ולכאורה קשה מדברי הטור ובעה"ת שכ' בזה"ל וע"ז סומכין שלא לבדוק בגומות משמע לכאורה דבדיקה הוא דל"ב אבל אם בדק ולא נמצא גומות אין סומכין על רבוי שערות לבד, וכן משמע מדברי הב"ש ס"ק יו"ד שהבין כן כוונת המחבר שהוא כלשון הטור, ומזה הוכיח שם דבאיכא שטרות בקיאין אנו בבדיקת גומות ע"ש, וצ"ל דהב"ח מפרש מ"ש הטור וע"ז סומכין שלא לבדוק בגימות היינו אפילו אם רואין שאין גימות מהני ריבוי שערות לבד והיינו משום דקשי' לי' לב"ח הא קי"ל דכל היכי דאיכא לברורי מבררינן ולא סמכינן אחזקה ולא ארובא, ומ"ש הכא דא"צ בדיקה, ועוד קשיא לי' להב"ח לפי סברתו דאנן לא בקיאין בבדיקת הגומות אפילו אי איכא שערות א"כ מאי קאמר וע"ז סומכין שלא לבדוק אחר גומות הא א"א בקיאין בבדיקה וכמו שהקשה הב"ש על הב"ח מזה, ע"כ מוכרח הב"ח לפרש הלשין דאין משגיחין בגומות כל עיקר ואפילו אם בדקינן ולא נמצא גומות כלל אי איכא רבוי שערות מהני, והוכחת הב"ח היא מהגמרא דאר"ח אר"ה שתי שערות שאמרו צריך שיהי' גומות בעיקרן ומדלא קאמר סתם שערות שאמרו דהוה משמע דקאי נמי אדברי ר"י דס"ל דבעינן שירבה השחור על הלבן בעינן נמי גומות בעיקרן אלא מדקאמר שתי שערות שאמרו משמע דקאי דוקא ארבנן דסגי בב' שערות בהאי בעינן גומות אבל לר"י לא בעינן גומות כלל דכיון דאיכא ריבוי שערות או שתי שערות ארוכות שנראה כמו שירבה השחור על הלבן אז לא בעינן גומות ואפילו אם רואין שאין גומות מ"מ מותר לחלוץ וכן מה דס"ל להב"ח דברבוי שערות אפילו אי ליכא בכלם שיעור כפיפה מיקרי גדול ג"כ מוכח מלישנא דמתניתין דקתני ב' שערות האמורות כו', משמע דוקא גבי ב' שערות הוא דפליגי, אבל ברבוי שערות כ"ע מודים דלא בעינן שיעורא לאורך השערות, וא"כ לפ"ד הב"ח מותר לחלוץ בנ"ד דאיכא ריבוי שערות אף דליכא גומות ובפרט דאיכא נמי קצת שערות כדי לכוף ראשן לעיקרן אך זה עומד לנגדי דהא הטור כ' בסי' קמ"א ואם אין השנים ידועים אלא ע"פ האב בעינן רבוי שערות שחורות וגדולות כדי לכוף ראשן לעיקרן, אלמא אף ברבוי שערות בעינן שיעור כפיפה, ומשמע דבכל השערות בעינן שיעור זה ולא סגי במקצתן, וכ"כ הנוב"י מ"ק סי' צ"ג וא"כ לענין גומות נמי י"ל דוקא אי איכא בכלן שיעור כפיפה דהא בחדא מחתה מחתינהו הטור בסי' קס"ט וכ' וז"ל ואפילו בלא חזקת השכנים אם יש להם רבוי שערות חזקה שבאו לכלל שנים וע"ז סומכין שלא לבדוק בגומות עכ"ל, וכי היכי דלענין שנים כ' בסי' קמ"א דבעינן בכלן שיעור כפיפה, ה"נ לענין גומות משמע דבעינן בכלן שיעור כפיפה, וא"כ בנ"ד דליכא בכלן שיעור כפיפה ואף דאיכא במקצתן שיעור כפיפה אולי אותן המקצת לא מיקרי רבוי שערות וצריך בדיקת גומות ולהב"ח א"א בקיאין בבדיקה, וכ"ש בנ"ד דרואין דליכא גומות אף לדעת הט"ז בסי' קנ"ה, ולב"ש בסי' קס"ט ולהנוב"י דס"ל דבאיכא שערות אנן בקיאין בבדיקת גומות דהבעה"ת לא אמר אלא לענין מיאון לבדוק בכל הגוף אי ליכא גומא זה א"א בקיאין, מ"מ בנ"ד דבדקו וליכא גומות ל"מ ריבוי שערות אף אם יהי' בכלן כדי לכוף ראשן לעיקרן. שוב ראיתי שאין מדברי הטור ראי' דבעינן שיעור כפיפה ברבוי שערות לענין בדיקת גומות די"ל דוקא אי לא ידוע מנין השנים כ"א ע"פ האב כ' בסי' קמ"א דבעינן שיעור כפיפה דליכא חזקה דרבא, אבל בידוע שבא לכלל שנים דאיכא חזקה דרבא בפ' יוצא דופן דחזקה שהביאה סימנין לא בעינן שיעור כפיפה בריבוי שערות ואף דרבא שם לא אמר אלא לענין מיאון שאינה יכולה למאן אבל לא לענין חליצה כדאיתא שם, מ"מ זה דוקא אי לא חזינן שערות אבל אם יש רבוי שערות אף שהן קטנים י"ל דלא בעינן גומות כלל, וכדברי הב"ח והטוש"ע קאמרי דרך זו ואצ"ל זו דאם סומכין על ריבוי שערות אף בלא נודע השנים מכ"ש שיש לסמוך שלא לבדוק אחר גומות דהא איכא חזקה דרבא והא כדאיתא והא כדאיתא, דגבי שנים בעינן שיעור כפיפה וגבי גומות ל"ב שיעור כפיפה אלא אף בקטנים א"צ לבדוק אחר גומות וכדברי הב"ח ואף ברואין דליכא גומות מו.תר לחלוץ לדבריו כנ"ל אך כ"ז לדברי הב"ח אבל לדברי הב"ש שמפרש דברי הטוש"ע שא"צ לבדוק משמע שאם בדק ולא נמצא גימות ל"מ, א"כ לכאורה נפל האי היתרא בבירא, אך עכ"ז י"ל דהב"ש מפרש נמי דברי הטוש"ע בשערות קטנים דליכא שיעור כפיפה וכדמפרש הב"ח, ובזה חולק אב"ח דבעינן בדיקת גומות, אבל אם איכא רבוי שערות שיש בהן כדי כפיפה י"ל דמודה הב"ש להב"ח דאף אי ליכא גימות כלל מהני, אך יש עדיין להסתפק מהו נקרא רבוי שערות. והנה ראיתי בתשו' גיר ארי' יהודה סי' כ"ז שכ' שג' שערות נקרא רבוי שערות, ולי נראה דרבוי שערות מיקרי לענין זה דומיא דמאי שאמר ר"י במשנה עד שירבה השחיר על הלבן, ופי' רש"י שישחיר איתו מקום בשערות הרבה, ובגמרא איתא אר"ח ח' מר עוקבא לא שירבה השחור ממש אלא כדי שיהי' שתי שערות שוכבת ונראית כמו שירבה השחור, ועי' לעיל מ"ש בזה וא"כ כיין דבסדר חליצה הביא בשם הקונטרס דשיעור אורך הב' שערות כאצבע אמה א"כ חזינן דזה נקרא עד שירבה שחור על הלבן לפי' הב' של הב"ח א"כ איכא שערות כשיעור רוחב אצבע אמה אף אם הם קטנים ורק עומדים על שיעור מקום כרוחב אצבע אמה ע"י צירוף עם הריוח שיש בין שערה לשערה באותו מקים בית הערוה זה נקרא רבוי שערות דמהני לר"י, ובזה ס"ל להב"ח דל"ב גומות וי"ל דאף הב"ש מודה אם יש שיעור כפיפה וכמ"ש וא"כ בנ"ד אם ע"י צירוף יש באיתן השערות שיש בהן שיעור כפיפה כשיעור רוחב אצבע האמה עם הריוח יש להתיר לחלוץ, אך עדיין צ"ע די"ל הב"ח לשיטתו אזל דס"ל דא"א בקיאין בגימות, א"כ אף אם רואין שאין גימות מ"מ י"ל דאיכא גימות וא"א בקיאין משא"כ לדעת הט"ז וב"ש דבקיאין אנו בגומות א"כ אם רואין דליכא גומות ל"מ אף ריבוי שערות אך לפמ"ש הוכחה מהגמרא מדקאמר ר"ה שתי שערות, שאמרו צריך שיהי' בהן גימות משמע דבריבוי שערות אף בודאי ליכא גומות מהני, וצ"ע להלכה:
וזה אשר השיב לי הרב הגאון מסקאלי ז"ל וז"ל:
א"א לסמוך על הב"ח, כי דבריו הם נגד דברי הטוש"ע סי' קמ"א סעי' כ"ח דאף בריבוי שערות צריך שיעור כפיפה, ואז אם ברבוי שערות יש שיעור כפיפה אז אף אם לא נתברר אם יש גימות מהני, ובאם שאין בהם ב' שערות שיש בהם שיעור כפיפה, אז אפילו אם יש גומית ל"מ, ואפילו יש רבוי שערות קטנים. אמנם אף אם יש ברביי שערות כדי כפיפה כל שידוע שאין בהן גומות קשה להקל ובאם שיש בו רבוי שערות ויש ב' שערות שיש בהם כדי כפיפה והם במקום א' ויש תחתיהן גומות מהני כי לדעת הב"ח מהני הרבוי שערות ולדעת הב"ש אנו בקיאין בגומית וכ"כ הט"ז והנוב"י, ואם סגי בב' שערות שיש בהם כדי כפיפה אם רואין גומות ולמנקט חומרא דב"ת וחומרא דב"ש לא נקטינן. זה תוכן דבריו אף שהאריך קצת: