אור ברסלב
יד יוסף חלק ב יד חאח"ע סימן א תקנת עגונות יוסף › יא

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

יד חאח"ע סימן א תקנת עגונות יוסף · יא

ט

מעשה בא לפני אשה אחת נתגרשה והביאה לפני כתב תעודה מהב"ד שנתגרשה, וראיתי שהמסדר כ' בהגט שם האשה שינא חי' דמתקריא חי' והאשה הי' מ"ק וכאשר חקרתי על שמה נתודע לי שהשם שינא הוא שם הנשתקע שאין מי שיקראה בשם שינא ואפילו אבי' ואמה, וגם שהיתה משרתת אצל בעה"ב לערך ב"ש ולא הי' יודעין משם שינא, ורק אבי' אמר שבקטונתה קראה אותה לפעמים בשני השמות אך בגדלותה אינה נקראת רק בשם חי' בפ"כ ובעלה אמר שיודע שיש לה שני שמות שינא חי' אך שלא שמע אפילו מאחד שיקרא אותה בשני השמות, וגם הוא לא קרא אותה רק חי', ורציתי לראית איך נכתב בכתובה ואמרה שהכתובה נאבדה ממנה זה כמה זמנים והמגורשת בעצמה אמרה שאבי' וקצת ב"א קורין אותה בשני השמות אך נראה שהיא משקרת בזה כי מה שאמרה שאבי' קוראה בב' השמות היא מוכחשת מאבי' ובעלה, וגם מה שאמרה שקצת ב"א קורין אותה בשני השמות אין זכר למו מי הן הקורין, וגם שלחתי אצל השכנים לשאול את פיהם ואמרו כלם בפה א' ששמה חי' לבד:

תשובה. נראה לי להצריכה גט אחר. והנה בסי' ק"כ באהע"ז מבואר דאין האשה נאמנת על שמה ואף קרוב או פסול נאמן אבל היא בעצמה אינה נאמנת, ואף דבס"ג אות י"ח מבואר שכותבין ע"פ עצמן אם אומרים שיש להם או לאבותן עוד שם טפל והוא מדברי מהרי"ו סי' ק"צ כמבואר בברכת המים מ"מ כאן שאבי' מכחישה בודאי אבי' נאמן דזה דומה לאומרת פלוני חכם טיהר לי הכתם, דהחכם נאמן להכחיש אותה כמ"ש הרמב"ן והובא ברמ"א ביו"ד סי' קפ"ה, ומזה למד הרמב"ן הובא בר"ן בפ' המדיר דבכל עד מפי עד הדין כן וא"כ בנ"ד שאומרת שאבי' קורא אותה בשני השמות ואבי' מכחישה בודאי אבי' נאמן. גם מה שאומרת שקצת ב"א קורין אותה בשני השמות ג"כ שקר, שאין מי שקורא אותה בשני השמות כאשר דרשתי וחקרתי אצל בני העיר, והשכנים, ואין מי שיודע משני השמות. ואף להרא"ש דפליג על הרמב"ן היינו דוקא לקולא א"נ הראשון אבל לחומרא מודה הרא"ש ועיין ט"ז סי' קכ"ז ביו"ד מ"ש בזה דאף באיסור דרבנן הראשון נאמן, ועי' ס"ט סי' קפ"ה מ"ש, א"כ בודאי כאן א"נ ואף לפי דברי' היא רק מיעוטא דמיעוטא, וא"כ הוה שם הנשתקע, ופסול וצריכה גט אחר, ואף אם הי' נכתב בהכתיבה ב' השמות דעת הטו"ג בלק"ש אות ל"ט דחשוב נשתקע, וראייתו משם מ"ח נכונה, וכ"ש כאן שא"י איך נכתב בכתובה. והנה דעת הב"י בסי' קכ"ט גבי אשה ששמה רבקה ונשתנה שמה מ"ח לחנה דאם נשתקע שם חנה והכל קורין אותה רבקה בשמה הראשון דאינה מגורשת ומשמע דהגט בטל מדאורייתא, א"כ אפילו אי נימא נכתב בכתובה לא חשוב נשתקע מ"מ בנ"ד דנאבדה הכתובה הוה ספיקא דאורייתא, ואף לדעת הג"פ בסי' קכ"ט אות צ"ו דכ' דהוה פסול דרבנן, מ"מ יש להחמיר בכאן דיש ס"ס דלמא לא נכתב בכתובה ב' השמות ודלמא שם הנכתב בכתובה חשוב נשתקע כדעת הט"ג, ועוד הא הוה ספק במקום חזקה דיש לה חזקת א"א ואף בספק דרבנן יש להחמיר כמבואר בש"ך בדיני ס"ס אות כ'. והא דהארכתי בזה משום דראיתי בחיאנ"ש מהרב מהרש"ק דמיקל בשם הנכתב בכתובה דלא חשוב נשתקע, מ"מ בנ"ד דנאבדה הכתובה וא"י איך הי' כתוב בה יש להחמיר כמ"ש, ועוד אף לדבריו שכ' דלא חשוב נשתקע היינו מטעם שכ' שם כיון דנכתב בכתובה והכתובה קיימת הוה כל שעה כאלו עתה נכתב, וכ"ז אם הכתובה קיימת אבל אם נאבדה הכתובה ואינה יודעת באיזה זמן נאבדה אולי נאבדה תיכף אחר הנשואין, א"כ אף לפ"ד חשוב נשתקע ובפרט בכאן עשה מן העיקר טפל וטפל עיקר, דכ' שינא חי' דמתקריא חי' אף דהיכי דפרט השמות א"א לפסול בדיעבד היכי דעשה מן העיקר טפל ומהטפל עיקר, מ"מ בהצטרף עם האי דלעיל יש לפוסלו. סוף דבר אין אני רואה שום הכשר לגט זה אף במקום דחק ועיגון. ואגב נברר בשם בונה דדעת הב"ש לכתוב באלף בסוף ודעת הט"ג לכתוב בה"א ושניהם מודים לכתוב בוא"ו אחר הבי"ת, אך במדינתנו שכיח שם בינא דמדגישין החיריק תחת הבי"ת לפ"ד יש לכתוב ביו"ד אחר הבי"ת ואם כותב בוא"ו הוה שינוי השם דבוא"ו א"א לקרות אלא או בחולם או במלופים, אבל לא בחיריק בדגוש וכ"כ הנטע שעשועים סי' פ"ה בשם זיסיל דאם כ' זוסיל דהגט פסול כיון דנקראת זיסיל בחיריק ולא במלופים א"כ ה"ה בשם בינה הנ"ל, כנ"ל:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה