אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › צה

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · צה

צד

שאלה. באחד שהי' גוי חייב לו מעות ובזה החוב הי' נכלל מה שלוה לו מעות מזומן וגם מה שנתן לו תבואה בהקפה עד איזה זמן ובהגיע ז"פ ותבע הישראל המעות מן העכו"ם מכר לו פרה מבכרת בעד החוב הנ"ל והפרה נשארה ברשות הגוי והישראל לא עשה משיכה בהפרה ולא שום שאר דרכי הקני' ורק שהסכימו שניהם על המקח, ואף גם זאת לפעמים אמר הגוי להישראל שנתאנה על המקח ואמר לו הישראל שאם יתן לו החוב מוחל לו הפרה ובין כך ובין כך ילדה הפרה זכר, מה הדין של הולד אי קדוש או לאו:

תשובה. הנה בקנין כסף גבי גוי ידוע פלוגתת רש"י ור"ת לרש"י קנה ולר"ת לא קנה, אך כ"ז אם נתן לו כסף מזומן בשעת קני' אבל כאן דקנה במלוה אינו קינה כמבואר בש"ך ח"מ סי' ק"צ סק"א ואפילו למי שפרע לא קנה והכי קי"לן, ואף דבחוב הבא מחמת מכר דעת הרמב"ם דקנה כמבואר בסי' קצ"ט וא"כ בנ"ד נמי יש בכלל החוב מהקפת תבואה וא"כ קנה לדעת הרמב"ם, אבל ז"א דל"מ בנ"ד דנכלל בהחוב גם מה שהלוה לו ג"כ וכל דמי החוב אינו עולה רק דמי הפרה נמצא דלא קנה רק נגד דמי החוב של הקפת התבואה אבל נגד החוב של ההלוואה ל"ק א"כ יש לגוי שותפות בהפרה ושותפות עכו"ם פוטר. ונ"ל עוד דאף אם הי' כל החוב מחמת מכירת התבואה מ"מ לא קנה אף לדעת הרמב"ם ולדעת רש"י, דהנה מבואר במחנה אפרים דטעם הרמב"ם דס"ל בחוב הבא מחמת הקפת סחורה קונה כיון דמכר לו החפץ ליתן לו מעות מיד ואם יתבע המוכר המעות ולא נתן לו המקח חוזר כיון דצריך להמעות נמצא כאלו המקח עומד ביד המוכר ועכשיו כשהלוקח נותן להמוכר חפץ אחר בעד החוב הוה כאלו המוכר נותן לו עתה החפץ שלו בעד החפץ של הלוקח ע"ש, וזה שייך דוקא אם מוכר לו החפץ ליתן לו מעות מיד, אבל בנ"ד שמכר לו התבואה וזקף המעות במלוה ודאי דמי לשאר מלוה, דאף כשיגיע ז"פ ולא ישלם מ"מ אין המקח חוזר אף אם הי' המקח בעין כיון דזקפן במלוה עי' נה"מ סי' קצ"א סי' ד' וכ"ש כשאין התבואה בעין בשעת מכירת הפרה בודאי ל"ק, ואף למה שמפרש באס"ז בב"מ דטעם הרמב"ם הואיל והחוב בא מחמת מכר תיכף כשלקח המקח מחבירו קמו להו המעות ברשות מוכר וכל היכי דאיתנהו ברשותו קאי ודיינין להו כאלו הן בעין והמקח השני נקנה בהם ע"ש, יש לחלק ג"כ כנ"ל דזה שייך דוקא היכי דלא זקפן במלוה דכיון דמחויב ליתן לו המעות מיד קמו להו ברשות מוכר, אבל היכי דזקפן במלוה ל"ש דקמו ברשות המוכר דהא זקפן במלוה שוב אין חילוק בין אם ההלוואה מחמת מעות מזומן שהלוה לו ובין בא מחמת מכר ול"ק אף לדעת הרמב"ם ופטורה מבכורה וכ"ש בנ"ד וכנ"ל. והנה ראיתי בחס"ל סי' ק"א מחמיר היכי דכל החוב הוא תבואה שלקח הגוי בהקפה דצריך להטיל בו מום ע"י עכו"ם ע"ש, ולפענ"ד נראה כמ"ש, גם מ"ש דלטעם המ"א הנ"ל לא שייך בתבואה דאין פירות עושין חליפין דבריו תמוהים דרמב"ם לא בא כאן מטעם חליפין אלא מטעם קנין כסף דלא הוה כמלוה דהוה כניתן לו עתה החפץ בתורת כסף וא"כ אין חילוק בין תבואה או שאר חפץ כנ"ל ברור להלכה דהיכי דזקפן במלוה לא קנה אף בהקפת סחורה:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה