אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › צג

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · צג

בהלכות בכורה.

שאלה. בא' שהי' לו פרה מבכרת ומכרה לעכו"ם בקנין סטומתא לפטרה מבכורה ואח"ז חזר בעל הפרה ומכר הפרה לישראל והישראל קנה הפרה בכסף ומשיכה כדת ובשעת מכירה לא אמר להלוקח שכבר מכרה לפטרה מבכורה וילדה אצל ישראל הב' זכר מהו הדין אי קדוש בבכורה או לאו:

תשובה. הנה לדעת הרא"ש והטור בח"מ סי' שי"ד אם גזל פרה מעוברת וילדה אצל הגזלן הוה שינוי מעשה וקונה אף הפרה דשינוי דאתי ממילא הוה שינוי ואף בלא שינוי רשות ס"ל דקנה, א"כ כאן הוה הפרה של הישראל הב' דקנה אותה בלידה וחייבת בבכורה, אלא אף לדעת הרמב"ם שם דס"ל דשינוי דאתי ממילא לא הוה שינוי, כגון גזל פרה וילדה דהוה שינוי החוזר לברייתא דהרי חוזרת להיות מעוברת מ"מ נראה דקנה דהתוס' והרא"ש בפ' מרובה דף ס"ה ע"ב כ' דיאוש ושינוי השם או שינוי מעשה החוזר לברייתא קנה וכ"פ בש"ע סי' שנ"ג סי' ב' ע"ש א"כ י"ל ה"ה נמי שינוי רשות ושינוי מעשה החוזר לברייתא דקנה וא"ל כיון דליכא יאוש לא הוה שינוי רשות דבאיסורא אתי לידי' ואין השינוי רשות מועיל לצרף לשינוי המעשה ז"א דהא לדעת הרמב"ם מהני שינוי רשות ואח"כ יאוש כמבואר בסי' שנ"ג סי' ג', ה"נ י"ל דמצטרף השינוי רשות לשינוי המעשה החוזר לברייתא שבא אח"כ, איברא די"ל בדברי התוס' דבסוכה דף ל' גבי אוונכרי פריך סוף סוף כי גזזו אוונכרי להוי יאוש גבייהו וש"ר בידן ומשני ל"צ בהושענה דאוונכרי גופייהו ופריך לקנינהו בשינוי מעשה ומשני לולב א"צ אגד ואת"ל צריך אגד שינוי החוזר לברייתא הוא והשתא לפ"ד התוס' מאי משני שינוי החוזר לברייתא הוא מ"מ קשה לקנינהו ביאוש ושינוי מעשה החוזר לברייתא אלא ע"כ דלא כדעת התוס' אבל נראה לפענ"ד בדרך אחר דחייב בבכורה אליבא דכ"ע כאן בנ"ד אף לדעת הרמב"ם הנ"ל, דהנה באהע"ז סי' כ"ח סי"א איתא קדשה בגזל עכו"ם דמקודשת דהא א"צ להחזיר רק משום ק"ה והח"מ כ' שם דצ"ע דבמהרי"ו איתא באחד שהי' לו משכון של עכו"ם ומכרו לחבירו וחבירו קידש בו אשה דמקודשת משים דבהתירא אתי לידי' דמכירת משכון הוה כהפקעת הלואה דמותר בעכו"ם, אבל בגזילה ממש לא מצינו חילוק בין כותי לישראל ע"ש והב"ש מיישב דברי הרמ"א אף דגזילת עכו"ם אסיר מדאורייתא היינו לגנב וגזלן עצמו אבל בלוקח מגזלן כיון דבהתירא אתי לידי' הוה כמו עישק את העכו"ם דאינו חייב להחזיר רק משים ק"ה ומש"ה מקודשת ע"כ, וא"כ בנ"ד ל"מ לדעת הב"ש דחייב בבכורה דהא ס"ל אף בגזילה ממש אם מכרו אינו חייב להחזיר רק משום ק"ה א"כ הוה הבהמה של הישראל הלוקח. אלא אפילו לדעת הח"מ מ"מ חייב בבכורה דהא כאן הוה הבהמה כמו משכון גבי ישראל הראשין ובזה מודה הח"מ התם דמקודשת דאינו מחייב להחזיר רק משים ק"ה ה"ה הכא נמי הוה של ישראל הב' וחייב בבכורה. והנה ראיתי בפ"ת ס"י שהביא בשם החו"י באם מכר חלק לעכו"ם ואח"כ מכר לישראל וצידד דלא מכר לשני אלא החלק שנשאר לעצמו וא"כ מוכח היכי דמכרו כלה לעכו"ם ואח"כ לישראל חייב בבכורה, ואין החו"י תי' לעיין טעם הדבר ואולי מטעם שכ' וזה פשיטא שאם בשעת מכירה להישראל אמר לו שכבר מכר לעכו"ם ונתרצה הישראל הב' בודאי פטירה מבכורה, דהא חזינן שלא הי' דעתו לגזלו מן העכו"ם ורק שמכר לו הזכות שיש לישראל הא' באם שירצה העכו"ם למוכרו בחזרה שיהי' הוא קודם כמבואר בסי' תמ"ח בא"ח גבי חמץ, ובפרט אם מכר להישראל בזול יותר מכפי שמכר לעכו"ם דאמרינן דמכר לו הזכות באם שירצה העכו"ם לשלם שיהי' הב' במקומו לקבל המעות מן העכו"ם ועוד נראה לי דאף אם הישראל הראשון ל"א כלום להב' מהמכירה ורק שידע מעצמו הב' שכבר מכרו אמרינן שלא הי' בדעתו לקנות רק על האופנים הנ"ל ומוכח דדעתו הי' רק על האופנים הנ"ל מדלא מכרה הוא עצמה לפטרה מבכורה, אבל א"ל דכיון דידע מהמכירה לעכו"ם א"כ הוה כגנב מפורסם כמבואר בב"ש סי' כ"ח ס"ק ג' ובגנב מפורסם מחויב הלוקח להחזיר הדמים לכ"ע כמבואר בח"מ סי' שנ"ג ע"ש בש"ך ס"ק ו' וא"כ דמי להא דמבואר ביו"ד סי' ש"ך גבי המקבל צאן ברזל מעכו"ם כיון דאם לא ישלם לו יקח העכו"ם הבהמה ה"ל יד עכו"ם באמצע ופטור מבכורה וא"כ ה"נ אם לא יחזיר אדרוף שנתן יקח חלק בבהמה והוה לי' שותף ופטורה מבכורה, ז"א דהא לפמ"ש לעיל בשם הב"ש וגם להח"מ בנ"ד א"צ להחזיר לו הבהמה רק משום ק"ה וא"כ א"צ להחזיר לו הדמים ג"כ וא"כ אי נימא דדעתו לגזלו וא"צ להחזיר הבהמה עצמה גם הדמים שנתן א"צ להחזיר ואין לפוטרה מבכורה אלא הטעם דאם ידע מהמכירה אמרינן דאין דעתו לגזלה, כלל אלא שיקנה אותה על האופנים ומש"ה פטור מבכורה אבל בלא ידע ולא אמר לו בשעת מכירה חייבת בבכורה, אלא עדיין יש לעיין בזה דלמא מהני שאלה להמוכר דאם אומר שלא נתכוון לגזלה ורק למכור על האופנים הנ"ל א"כ שוב לא קנה הלוקח ואף דקיל"ן דברים שבלב לא הוה דברים דזה שייך בדבר שהוא שלו ורק שחשב איזה תנאי בזה אמרינן דברים שבלב אינן מבטלין המעשה משא"כ כאן דבאמת אין הבהמה שלו רק באם דעתו הי' לגזלה אז קנה הלוקח אבל אם יאמר שלא הי' בדעתו לגזלה נמצא שלא הי' לו מה למכור י"ל דנאמן וא"כ לא נתבטל המכירה ופטור מבכורה, וצ"ע. והנה כתבתי הדבר להרב הגאון מסקאלי והניח ג"כ בצ"ע אי חייבת בבכורה, והתשובה מבואר בספרו בית שלמה סי' קצ"ז ע"ש:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה