יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חיו"ד · צא
שאלה. בסופר ששכח להניח בסוף שירת הים שיטה שלימה פנוי כנהוג מה הוא הדין אם צריך לסלק היריעה או לאו:
תשובה. בדין הנחת ש"ש פנוי מבואר בח"צ סי' כ"ה דאין כאן בית מיחש אליבא דכ"ע, דכן הוא הקבלה להניח ש"ש בין תקרא פתוחה או סתומה וזה מוכרח מדהביא הרא"ש בהלכות ס"ת דברי הרמב"ם בצורת השירה וכ' עליו ששינה קצת בהתחלת השיטות ממה שכתב במ"ס ולא הכריע ביניהם ומדלא הכריע נראה דלא ברירה לי' איזה עיקר ובהנחת ש"ש חלק שלפני' ושלאחרי' לא העיר שיש חולק עליו בודאי כוותי' ס"ל ובין תקראינה פתוחה או סתומה כך צריכה להיות אלא שלהרמב"ם הוה פתוחה ולהרא"ש הוה סתומה ואין בכך כלום דכך הי' הקבלה להניח ש"ש חלק ואין זה ענין למחלוקת צורות פתיחות וסתומות שבין הפוסקים עכ"ל בקצרה. ולפ"ז לכאורה אין תקנה למחוק תיבת הים שבסוף השורה ולמעט הריוח שבין תיבת בתוך ובין תיבת הים ולהניח כשיעור טית אותיות ולעשות פתיחה דאכתי לא יצאנו דעת הרא"ש דלדידי' צריך להיות כאן סתומה דהא ס"ל אם מניח ש"ש ומתחיל בשטה שלישית הוה סתימה, אך מצאתי בספר לדוד אמת סי' ט"ז אות ה' דכ' אם כבר כ' ולא שייר ש"ש חלק דצריך שיתקן ויצמצם סוף השירה עד שמניח בשיטה אחרונה כשיעור ט"א ואז כשר והא עדיף מלסלק היריעה ולגנוז כמה שמות הקודש ע"ש והטעם משום דהעיקר כדעת הרמב"ם בצורות פתוחות וסתומות, וכמ"ש הרמ"א בסי' רע"ה סי' ב' ועי' בתשו' בית שלמה סי' קל"א דפסק ג"כ דסגי בשיור פ' פתוחה ורק שלא הביא דברי הלדוד אמת שכבר קדמו בזה ועי' במאיר נתיב הובא בקה"ס שדעתו אף לכתחילה שלא להניח ש"ש חלק לא בתחילה ולא בסיף ורק להניח שיעור פתיחה בתחילה ובסוף ואף שפקס"ה חילק עליו דבזה א"ר אליבא דרא"ש דלדידי' צריך להיות סתימה, זה דוקא לכתחילה דלכתחילה צריך לצאת אליבא דכ"ע כמבואר בש"ע סי' ער"ה, אבל בדיעבד בודאי זה עדיף מלסלק היריעה שיש בה כמה שמות הקודש, ובפרט לפי מה שכתב הרב הגאון מהרש"ק בספר סתם להניח שיעור פתוחה קודם השיטה שלימה כדי שתהי' פתיחה לכ"ע וכן נהג הסופר המובהק המפורסם מ' אלימלך ז"ל מביטשאטש ומסתמא עשה ע"פ הסכמת הרב הגאון הצדיק ר' א"ד זללה"ה וכאשר כתבתי ס"ת לעצמי צויתי להסופר לעשות ג"כ כן א"כ מוכח דהעיקר לעשות פתוחה בכאן אף לרא"ש א"כ כששכח יש לעשות כנ"ל להניח שיעור פתוחה ודיו. אבל לחתוך הדף ולהניח יריעה בת שני דפים כמו שעלה ע"ד השואל זה אין לעשות דאין עושין יריעה פחות מג' דפין כמבואר בש"ע סי' רע"ג ואף דגם בזה יש מקילים מ"מ התקנה הנ"ל יותר גרועה דאכתי יבאו שמות הקדוש לידי גניזה מאותו הדף. כנ"ל להלכה: