אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › צ

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · צ

פט

שאלה. בסופר שהי' צריך לכתוב בס"ת ד' אלקים אל משה וקידש שני השמות ביחד וכאשר כ' שם הוי' ב"ה טעה וסבר שכבר כתב אלקים ג"כ וכ' תיבת אל ולא קדשו ונזכר שצריך לכתוב אלקים והעביר הקולמס על תיבת אל וקידשו וגמר השם אלקים, ועתה נפשו בשאילתו אם יש תקנה או לסלק היריעה:

תשובה. בגיטין דף כ' איתא אר"ח גט שכ' שלא לשמה והעביר עליו קולמוס לשמה באנו למחלוקת ר"י ורבנן, דתניא הרי שהי' צריך לכתוב את השם ונתכוון לכתוב יהודה וטעה ולא הטיל בה דל"ת מעביר עליו קולמוס ומקדשו דברי ר"י וחכמים אומרים אין השם מן המובחר אמר רב אחי בר יעקב דלמא ע"כ לא קאמרי רבנן התם אלא משום דבעינן זה אלי ואנוהו וליכא אבל הכא לא. ובמס' סופרים פ"ה ה"ג סיים בדברי חכמים מוחקו וכותב השם ע"ש, ולכאורה קשה למה נקט וטעה ולא הטיל דל"ת דהוה שני טעותין חדא דסביר דצריך לכתוב יהודה ועוד טעה ולא הטיל ד' הא יכול לצייר הפלוגתא בטעות א' כגון בטעה דצריך לכתוב יהודה והתחיל לכתוב י"ה ונזכר דצריך לכתוב השם ונמצא שלא קידש י"ה דלר"י מעביר קולמוס ולרבנן אסור להעביר קולמס דאין זה מן המובחר. ולכאורה יש מכאן ראי' לדברי הבנ"י שכ' וז"ל מי שלא קידש את השם עד סופו שעדיין לא נשאר לו לכתוב אלא אות אחת מן השם נ"ל שקידושו וגמרו באין כאחד ומש"ה אם נזכר תיכף אחר שכתב י"ה ל"ש פלוגתא בזה דהא אפשר לגמרו בקידוש וקידושו וגימורו באין כאחד, אך ז"א דע"כ לא קאמר הבנ"י אלא היכי דלא נתכוון לתיבה אחרת של חול ורק ידע שהוא שם ולא קדשי בזה מהני הקידוש בסופו, אבל כאן דנתכוין לכתוב יהודה גם הוא מודה דל"מ הקידוש שבסופו עי' פ"ת סי' רע"ו אות ג' וא"כ הדרי קושי' לדוכתי' אמאי לא נקט בכה"ג שהתחיל לכתוב י"ה ונזכר, וצ"ל דנקט לרבותא דרבנן דס"ל דמותר למוחקו כדאיתא במס' סופרים כנ"ל וקמ"ל דאף דכבר כ' כל השם הוי' ב"ה מ"מ מותר למוחקו ול"ח למ"ע ור"י פליג וס"ל דאין למוחקו משום מ"ע אלא מעביר עליו קולמוס אבל אם לא כ' רק י"ה ונזכר בזה יש י"ל דכ"ע מידה דמותר למוחקו וא"צ להעברת הקולמוס, דע"כ לא אמרינן די"ה מהוי' אינו נמחק אלא אם נתכון לכתוב שם הוי' וקידש אותיות י"ה, אבל לא בנתכוון לכתוב יהודה דליכא כ"כ מ"ע דהרואה מוחק יתלה דרצה לכתוב יהודה אך הא"ז סי' תקנ"ו פסק גבי דין הנ"ל שטעה ולא הטיל דל"ת דלא כחכמים דמס' סופרים ואסור למוחקו כיון דבגמרא דידן לא הביא הך המסקנא דחכמים דמותר למוחקו, אך עכ"ז י"ל דגם א"ז מודה דאם לא כ' עדיין אלא י"ה דמותר למוחקו. ועתה נעיין בנ"ד הנה אם עדיין לא הי' גמרו ולא העביר קולמוס לשם קדושה הי' פשוט דמותר למוחקו דכיון דלא קידשו קידם שגמר השם כיון שכתבו לשם תיבת חול אל וכן אם אפי' הי' גמרו ולא העביר קולמוס על אותיות אל נ"ל דמותר למוחקו, עי' משנת אברהם סי' כ"א סי' ס"ו דמותר למחוק אלף משם אלקים שלא נכתבה לשם קדושה כגון שסבר לכתוב אנכי וכ' אלף ונזכר שצריך לכתוב אלקים וגמר אצלו להי"ס דמותר למחוק האלף וה"ה כאן אל דמותר למחוק, אך כאן בנ"ד דהעביר קולמוס לשמה זה תלוי בפלוגתא דלדעת הרמב"ם דס"ל דגבי גט שנכתב שלא לשמו והעביר עליו קולמוס דאינו גט כלל ואפי' ריח הגט לא הוה לפסול מכהונה והובא דעתו בש"ע אהע"ז סי' קל"א סי' ה' משום דס"ל כר"ח דס"ל דזה תלוי בפלוגתא דר"י וחכמים, ופסק כחכמים דכתב ע"ג כתב לא הוה כ' כלל והא דאמרי חכמים אין זה מן המובחר בירושלמי פרק הבונה איתא דלדברי ר"י קאמרי, אבל לדידהו כתב ע"ג כתב לא הוי כתב כלל, ומש"ה ס"ל לרמב"ם דלא הוה גט כלל ולדידי' מותר למחוק האל ולכתוב אל לשם קדושה אבל לדעת ר"ח והרשב"א הובא דעתם בש"ע דס"ל דהוה ספק גט ואם בא אחר וקדשה חוששין לקדושין ה"נ כאן בנ"ד אפי' אם עדיין לא גמר תיבת אלקים ורק שהעביר הקולמוס על אותיות א"ל אין לו תקנה דלמוחקו אסור כיון שהעביר הקולמוס עליו לשמה, וגם לגמור השם ולצרפו לשם אין לו תקנה, דדלמא ל"מ העברת הקולמוס וכ"ש בנ"ד דכבר גמר השם אין תקנה רק לסלק היריעה או לקדור עם איזה תיבות ולדבק ולכתוב על המטלית בשם עם אותן התיבות כנ"ל להלכה:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה