יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חיו"ד · פו
שאלה. נשאלתי במה שנוהגין הסופרים להניח בס"ת תיבת בראשית וגם בסיום הספר מניחין איזה תיבות והסופר עושה נקודות תמונות אותיות ואח"כ בעל הספר מעביר עליהם קולמוס ועושה אותן גוף אחד, מי אריך למעבד הכי:
תשובה. לכאורה לא אריך למעבד הכי דאיתא בירושלמי פ"ב דגיטין והובא בחידושי רשב"א ובפ"ח אעה"ז סי' קכ"ה וג"פ סי' קכ"ו אות ג' וכתב ולא ונטף, ר' יודן ור' מתנא ח"א שלא עירב את הנקודות וחרינא אמר אפילו עירב את הנקודות והרשב"א בחי' כ' דאם לא עירב את הנקודות בטל הגט מדאורייתא ואם עירב הנקודות הוה ספק וא"כ איך אנו עושין כן בס"ת אבל נראה לי שמנהגן של ישראל תורה היא, דע"כ לא פליגי אלא באם עירב הנקודות ע"י הטפה היינו נקודות סמיכין זל"ז עד שעירב אותן נמצא דנעשה הכתב ע"י הטפה בזה נתמעט מן וכתב ולא ונטף אבל אם מערב הנקודות ע"י כתיבה שפיר מיקרי כתיבה ואפילו בגט יש להכשיר בכה"ג, ואף דדיו ע"ג דיו לא מיקרי כתיבה ואפילו היכי דהכתב הראשון הי' שלא לשמה או ע"י ח"ת היינו דוקא היכי שכתב הראשין היו בשלימותו אבל כאן דכתב הראשון הוא ע"י נקודות ולא היו מעורבין דעדיין לא נקרא כתב כלל אם אח"כ העביר עליו הקולמוס ע"י כתיבה בודאי מהני דלא גרע מאם נעשה מקצת האות ע"י חק תוכות וגמר אח"כ האית דמהני כמבואר בת"ה הובא בסי' ל"ב סי' י"ח, ובאהע"ז סי' קכ"ה סי' ד' והכי קי"ל ה"ה נמי הכא אם לא היו הנקודות מעורבין והוא עירבן, דודאי מהני אם עירבן ע"י כתיבה, וכ"כ הב"י באהע"ז שאם נפלה טיפת דיו דהוסיף עלי' לעשותה יו"ד או וא"ו כשר, כיון דנגמר ע"י כתיבה, ואף דהמג"א בסי' ל"ב ס"ק כ"ג הביא בשם מהר"ם אלשקר וכנה"ג לפסול בזה, ומ"מ סיים המג"א אבל הב"י באהע"ז מכשיר בזה וכ"פ הרמ"א משמע שדעתו להקל בזה, ומהר"ם אלשקר אזל לשיטתו דס"ל כרד"ך דגם במ"ם פ' שנסתמה צריך לגרור כלה. אבל אנן דקי"ל דסגי לגרור החרטום ולגמרה ע"י כתיבה ה"ה נמי בנפלה טפה וגומר ע"י כתיבה מהני, ועי' ג"פ סי' קכ"ה סס"ק ל"ו שכ' וז"ל ולענין הלכה כיון דהכלבו והריב"ש ס"ל דיכול להוסיף על האות כ"ו וכן מטיפת דיו להוסיף עלי' לעשותה יו"ד או וא"ו הכי נקטינן ומשמע אפילו לכתחילה מותר בזה. אך שם ס"ק ל"ט כ' דלכתחילה ראוי לחוש לדעת הרד"ך ומהר"ם אלשקר ועי' פ"ת סי' קכ"ה באעה"ז אות וא"ו דזה כ' רק ע"ד מהיות טוב, ועי' ט"ז שם אות יו"ד שכ' דהכלבו מיירי דוקא דטפה שנפלה עדיין לחה ומישכה לכאן ולכאן ועושה מזה אות שלם זה מהני אבל אם הטפה כדקאי קאי ומוסיף עוד דיו ומושך לגמור האות ל"מ ולכן לכתחילה יראה שבעוד הדיו של הטיפות לחין הן יעבור הקולמוס על הטיפין ולמשכן לעשות האות וזה מותר לכ"ע, ובדעבד אפילו כבר נתייבשו הטיפין כשר כדעת רוב הפוסקים שהבאתי, וכ"ז אם מתחילה לא נתערבו הטיפין אבל אם עשה הטיפין סמוכין זל"ז עד שנתערבו וא"כ כבר נגמר צורת האות ולחד מ"ד בירושלמי הוא פסול א"כ שוב ל"מ העברת הקולמוס דדיו ע"ג דיו לא הוה כתב כנ"ל ולפי הנ"ל יש להזהיר להסופרים דלפעמים נפסק אות ומתקנים אותה שלא יתקנו ע"י הטפה, ורק ע"י כתיבה למשוך עם הקלמוס הדיו, דכאן נגמר האות ע"י הטפה ופסול להירושלמי הנ"ל: