יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חיו"ד · עט
בדין נקיבת התיבה שקובעין במקוה שהחמיר הגאון בעל התניא בתקון המקוה שלא לחבר השוליים אל הדפנות עד שיעשה נקב בקצה השוליים בכדי שלא יהא עליו תורת כלי מעולם, ועי' בתשו' דברי שלמה סי' פ"ג מ"ש בזה להקל ע"ש, והעולם אינן נזהרין בזה, ולי נראה ללמד זכות דאדרבא לפי דעתי עדיף טפי לעשות הנקב אח"כ, דהנה הרמב"ם פ"ו מהל' כלים כ' כלים שעשאן מתחילה נקובין כמוציא רימון מקבלין טומאה עד שיקרע רובן וע"ש בהשגת הראב"ד והכ"מ, וא"כ אדרבא אם עושה הנקב אח"כ יוצא אליבא דכ"ע משא"כ אם עושה הנקב מקודם ל"מ לרמב"ם וכן משמע לשון הרמב"ם שהביא בש"ע שכ' או שלקח חביות או תיבה גדולה וניקב בשוליו נקב המטהרו מכל טומאה, אלמא דמהני אף אם הי' מתחילה כלי כגון חבית או תיבה אם עושה אח"כ נקב המטהר. ואדרבא משמע כמ"ש דדוקא אח"כ מהני הנקב המטהרו ולא קודם שנעשה הכלי וכמ"ש, ע"כ לפ"ד עדיף טפי לנקוב אח"כ דאף הרב התניא ל"ק לעיכוב דהא מבואר ברמב"ם וש"ע שהבאתי שמהני ובודאי לא אמר רק לחומרא ועי' דברי שלמה בסי' הנ"ל ואם ינקוב תחילה יש חשש לדעת הרמב"ם וכמ"ש ע"כ עדיף לדעתי לנקוב אח"כ לזהירות יתירה, כנ"ל ללמד זכות על העולם שאינם נזהרין בזה. עכשיו ראיתי דנ"ל דטעם הגאון שהחמיר לעשות הנקב מקודם, הוא משום דעת הראב"ד המובא בסי' צ"ח סי' ל"א דלא תעמיד ע"ג נסרים שראויים למהרסוה, ועי' בש"ך שם שלמד זכות על מנהגנו דדוקא כשהי' שם כלי עליו אז אוסר הראב"ד וא"כ אם נקב אח"כ נהי דבטל מתורת כלי מ"מ יש לחוש משום גזירות מרחצאות ודוק כי קצרתי ע"ש נקה"כ ותבין ועי' בב"י סי' ר"א גבי טבלה שאין לה לבזבז:
בסוף הספר נמצאות עוד תשובות אחדות בהלכות מקואות, ע"ש.