אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › עב

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · עב

עא

שאלה. באשה שמוצאת תמיד על עד הבדיקה נקודות אדומות ושחורות ושערות אדומות ואותן הנקודות והשערות נמצאין ג"כ במ"ר ע"י סינון וא"א לבודקן אם נימוחו מחמת דקותן ועי"ז א"א לטהר עצמה לבעלה והפסק טהרה אפשר לה להפסיק שבודקת עצמה כ"פ עד שנמצא העד נקי קודם בה"ש אבל ספירת זנ"ק א"א לה שתמצא העד נקי ואפילו יום א' ויום ז' א"א לה לעשות בטהרה שתמצא העד נקי:

תשובה הנה ראיתי בעלי קרנים מנגחין זא"ז ואביא אותם אחת אל אחת ומה שיעלה במצודתי מה שיורנו מן השמים. ראש המדברים בזה הוא הר"ן בתשו' סי' מ"ט באשה שיש לה כאב בכליות ונמצא כמין חצץ במ"ר וגם אח"כ כשבודק עצמה נמצא החצץ בעד הבדיקה והתיר שם מכמה טעמים, חדא דהלכה כר"י אם נמצא בתוך הספל ועל שפת הספל וזה הוה כנמצא בתוך הספל ועל שפת הספל, וכ' עוד דאפילו לר"מ יש לטהרה כיון דבשעת וסתה רואה דם ממש ועתה אינה רואה רק חצץ אדום שהוא מפורסם לרופאים שמחמת מכה שבכליות הוא בא הוה לי' מיעוטא שאינו שכיח ולא חייש ר"מ לדלמא הדרי למקור, עוד כיון שיש לה כאב בכליות ורגילין להוליד בכליות אותו החצץ תלינן בכאב הכליות והב"י כ' עליו דבלאו ה"ט יש להתיר, דבהדיא תניא במשנה המפלת כמין שערות כו' והד"מ כ' דהתם בעינן בדיקת פושרין אבל הר"ן מטעמים שלו מתיר אף בלא בדיקה ע"ש:

ואח"כ מביא הב"י בשם המרדכי דמחמיר אם מצאה דם על עד הבדיקה ג"כ וחילוק בין רואה על העד דם ממש ובין רואה על העד כמין חצץ, והד"מ תופס זה החילוק, והט"ז במעשה שלו בס"ס קצ"א התיר ג"כ מטעם הר"ן הנ"ל והח"צ חולק על הט"ז וכ' וז"ל דזה ודאי שגגה גדולה היא דהר"ן מיירי דמוצאין עם מ"ר ובזה מתיר אפילו באין לה כאב כר"י והוסיף בסוף דאפילו לר"מ שריא כיון שאינה רואה אותו החצץ אלא בשעת הטלת מ"ר ובשעה אחרת אינה יוצא ממנה כעין אותו החצץ ל"ל הדרי מ"ר למקור ואייתי דם דהוה מיעוטא דלא שכיחא הוא וא"כ איזה עזר מצא הט"ז בתירוץ השני של הב"י לנדון שלו, שמצאה אותו החצץ בלא הטלת מ"ר. ועתה נחזה אנן בנ"ד, לכאורה דמי לדין של הר"ן כיון שמוצאת ג"כ במ"ר אותן הקרטין והשערות וא"כ יש להתירה, אבל באמת ז"א דומה לדין של הר"ן, דהר"ן מיירי שמוצאת במ"ר ותיכף אחר הטלת מ"ר בודקת עצמה ונמצא בעד הבדיקה ג"כ אותן הקרטין וזה הוה כמו שנמצא בתוך הספל ועל שפת הספל דטהורה לר"י לדעת הר"ן, ואף לדידן דפסקינן בדם ממש בעינן דוקא ביושבת על שפת הספל ומזנקת לתוך הספל ונמצא בתוך הספל ולא על שפת הספל מ"מ באותן הקרטין מיקל הרמ"א אם נמצאין ג"כ במ"ר ועל עד הבדיקה שבודקת סמוך להטלת מ"ר ואמרינן שנשאר מתמצית מ"ר ואף בלא כאב כלל, אבל בנ"ד שמוצאת תמיד איתן הנקודות והשערות אף שלא בשעת הטלת מ"ר ואף לאחר הקינוח של מ"ר ונמצא העד נקי דודאי לא נשאר כלום ממ"ר, אפ"ה אם בודקת עצמה מוצאת אותן הנקודות והשערות בודאי אין לטהרה אלא ע"י בדיקה אם נימחים וכאן א"א לבדקן מחמת דקותן א"א לטהר אותן דהבדיקה מעכבת כמבואר במשנה ריש המפלת דף ע"א, והנה הס"ט בס"ס ק"צ מיקל שם בכה"ג דנ"ד מטעם ס"ס ספק מן הצדדין וספק שמא לא נימוחו, וכ' דהמשנה מיירי דיודעת שבא מהמקור דליכא ס"ס מש"ה בעי בדיקה אם נימיחו ע"ש, אך מדברי הר"ן בתשו' הנ"ל לא משמע כן דהא הר"ן מיירי נמי דמוצאת הקרטין ע"י בדיקת העד ואיכא ג"כ ספק צדדין ואפ"ה בעי דוקא סמיך אחר הטלת מ"ר, ועוד ראי' ממשנה עצמה משמע דלא מהני ס"ס, דהא תני במתניתין כמין שערות וקליפות ועפר תטיל לפושרין והנה בשערות וקליפות יש ס"ס דלמא כמאמר הרופאים שאמר ר' אליעזר שהעלה אבא מטבעין שאמרו הרופאים שיש לה מכה בכליות או שומא, ושמא נימוחו, ואפ"ה איתא במשנה תטיל לפושרין משמע דהבדיקה מעכבת, גם א"ל דהמשנה מיירי באפשר בבדיקה ומש"ה אף דאיכא ס"ס מ"מ היכי דאפשר לברר צריכין לברר, וכמ"ש הס"ט שם משא"כ בנ"ד דא"א בבדיקה יש לטהרה מטעם ס"ס, ז"א דא"כ תיקשי ממתניתין לאותן הפוסקים דס"ל דא"צ לברר בס"ס, ועוד דכ"ע ס"ל דהיכי דא"א לברר ב' הספיקות א"צ לברר כמ"ש הנוב"י בכמה מקומות, וכאן א"א לברר רק ספק א' אם נימוחו אבל הספק הב' אם הוא מהמכה או מהמקור א"א לברר וא"כ א"צ לברר כלל, אלא ע"כ דאין זה ס"ס דרוב הדמים הם מהמקור. שוב ראיתי דאין ראי' מהמשנה די"ל דהמשנה מיירי דיודעת שבא מהמקור ולכך בעי בדיקה דליכא ס"ס, ומה שהקשתי דאכתי איכא ס"ס דלמא בא מהכליות כמאמר הרופאים ושמא לא נימוחי ז"א דחד ספק הוא אי ברי' היא שבא מהכליות ושמא דם יבש דאם הוא ברי' אינו נימוח בפושרין ואי דם יבש היא מהמקור נימוח הוא בפושרין, וא"כ את"ל שבא מהמקורו היינו שהוא דם יבש תו ליכא למימר דלמא לא נימוח עי' ברא"ש שם, אבל היכי דאיכא ספק צדדין ואיכא ס"ס וא"א בבדיקה יש לטהרה בלא בדיקה, גם לא קשיא מהר"ן דהר"ן מתיר אף היכי דאפשר בבדיקה, וכמבואר בד"מ דהר"ן מתיר בלא בדיקה אף היכי דאפשר בבדיקה ובנמצא על העד בגוונא דמיירי הר"ן אפשר לברר ב' הספיקות אם בא מהצדדין אפשר לברר ע"י בדיקת מהרי"ו, וגם הספק הב' אם נימוחו אפשר לברר בנידון דהר"ן, ומש"ה בעי דוקא אם מוצאת סמוך להטלת מ"ר דבזה א"צ לברר אבל בנ"ד דא"א לברר הספק אם נמיחו יש לומר דמותר מטעם ס"ס כמ"ש הס"ט, ואף דרוב דמים הם מהמקור היינו דם ממש, משא"כ אותן הקרטין וכמ"ש העבודת הגרשוני, הובא בס"ט שם, וא"כ דא"א לברר ב' הספיקות יש להתיר מס"ס, אך ראיתי באחרונים שמחמירין דבעינן דוקא בדיקת מהרי"ו או למעך בצפורן אם לא נימוחו וכאן א"א למעך בצפורן מחמת דקותן ע"כ צריכה בדיקת מהרי"ו כמבואר בנוב"י מ"ק סי' מ"ח עי' ח"ס סי' ק"א, וכ"כ המי נדה בק"א מ"ת והיכי דאפשר לה לבדוק יום א' ויום ז' של ספירת נקיים יש לסמוך על שירי טהרה סי' ק"צ תשובה כ"ח שמיקל בבדיקת הפסק טהרה ויום א' ויום זיין וכן הביא הס"ט סי' קצ"ו ס"ק ט"ו בשם השב"י ואף שהוא מגמגם בזה ע"ש, מ"מ יש לסמוך על השירי טהרה ועי' בש"ע של התניא בשו"ת סי' י"ט שכ' שאם תשפשף בבגד נקי על שפת הרחם מבחוץ ועל השערות ותמצא כמו אותן הנקודות יש לטהר ובלא נמצא אז צריכין בדיקה הנ"ל ע"ש:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה