אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › עא

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · עא

ע

שאלה. באשה מינקת שזה כמה שבועות שאחר הטלת מ"ר מרגשת כאב ויוצא ממנה כמו מי שריית בשר ופעמים מפסקת כיום או יומים ואינה מרגשת שום כאב ואז אינה רואה שום מראה אדמימות ובשעת הטלת מ"ר אינה מרגשת שום כאב, בשום פעם, ובאתה לפני ונפשה בשאילתה מה דינה שא"א לה לטהר עצמה לבעלה:

תשובה. הנה בצ"צ סי' צ"ב כ' דוקא אם נמצא דם במ"ר ג"כ או עכ"פ מרגשת כאב בשעת הטלת מ"ר אז מותרת ע"י בדיקת מהרי"ו ומהרי"ל שהביא רמ"א סי' קצ"א, וכ"כ בש"ע של הגאון מהר"ז ז"ל דדוקא אם מרגשת כאב בשעת הטלת מ"ר אבל בכאב שאחר הטלת מ"ר ל"מ דאיכא למימר דכאב גורם לדם המקור שיבא ע"ש אות ד' אך הס"ט אות ד'. כ' דגם אם אינו כואב לה בשעת הטלת מ"ר ורק אח"כ ג"כ מהני הבדיקה הנ"ל באשה שיש לה וסת, והביא שם ראי' מדברי רמ"א שכ' דמאחר דמרגשת כאב ואינה מוצאת רק אחר הטלת מ"ר ולא כ' מאחר שמרגשת כאב בשעת הטלת מ"ר אלמא דמהני אם מרגשת אח"כ כאב ג"כ ע"ש, ואינני מבין ראייתו הא רמ"א עצמו כ' וסיים אח"כ וכ"ז אם מרגשת כאב בשעת הטלת מ"ר אלמא דבעינן דוקא כאב בשעת הטלת מ"ר, גם מ"ש ראי' מדברי הח"צ סי' ע"ג ליכא שם שום משמעות ואדרבא שם מיירי שרואה ג"כ במ"ר ע"ש וכן מה שהביא שם ראי' מתשו' מהרי"ל ליכא שום ראי' עי' בתשו' מהרי"ל, אך עכ"ז הא בתשו' נוב"י מ"ק סי' מ"ג ומ"ו ומ"ח וכן במ"ת מתיר ע"י בדיקה הנ"ל אף בלי שום כאב כלל וכ' שם שהבדיקה הנ"ל היא בדיקה מעליא לסמוך עלי' אפילו בלי כאב כלל ואף באשה שאין לה וסת קבוע, והא דכ' הרמ"א דוקא ביש לה וסת וכאב בשעת הטלת מ"ר היינו משום דכ' דאם בדקה ג"פ שוב א"צ בדיקה לעולם, בהא בעינן כאב שיהי' מוכיחה קיים ע"ש שהאריך בזה. שוב ראיתי שאין ראי' מדברי הנוב"י כלל שהנוב"י שם אינו מתיר בלא כאב אלא בעת הכנסת המוך אם נמצא אז דם בצדדין אמרינן בודאי שבא מאיזה מכה שבצדדין אבל לטהרה אח"כ אף בלא הכנסת מוך אדרבא משמע מדבריו דבעינן כאב בשעת הטלת מ"ר, דאז אמרינן דמכה יש לה במעי השתן וגם יש לה וסת וכמ"ש הרמ"א עי' סי' מ"ג בא"ד המתחיל לכן נ"ל כו' ע"ש. וגם בתשובה מ"ד הביא שם בשם. מחו' הגאון דק' הארחוב דבאשה הרואה במ"ר בעינן שמרגשת כאב עם מ"ר מחשש דלמא הדרי מ"ר למקור והוציאו דם. ומ"ש הנוב"י בסי' מ"ח שם שמ"ש רמ"א וכ"ז שמרגשת כאב עם מ"ר לא קאי אדסמוך היכי שבדקה במוך שבזה אין טעם לחלק שהרי נתבאר שיוצא הדם מהצדדין מה לנו אם יש לה כאב או לאו ואף בבדיקה בפ"א מתיר שם אלא דרמ"א אתחילת דבריו קאי ע"ש, וכ' עוד שם ועיינתי במהרי"ו סי' כ"ה שכ' וז"ל מסקנא דמלתא בהא סליקנא דיש להאי איתתא להשים מוך דחוק בעומק למעלה מן הנקב שיוצא השתן ממנו, ואז תטול מים, אם המ"ר מצערים אותה בשעה יוצאים ונמצא דם במ"ר וגם המוך נקי כבתחילה אז פשיטא לי שהאי איתתא שריא לבעלה וא"צ לבדוק יותר ואולי מזה לקח הרמ"א דבריו דדוקא כשיש לה צער אבל לדידי פשיטא דכך היא שטחות לישנא דמהרי"ו דבזה פשיטא דשרי ואין חולק, לאפוקי באין לה צער מביא אח"כ בשם מהר"ח א"ז דחולק ואוסר אבל מהרי"ו גופא בסוף התשובה דוחה דברי מהר"ח א"ז וכל הרואה ישפוט שהנכון כדברי מהרי"ו שעיקר החששה של מהר"ח א"ז שסובר שדרך מ"ר אף קודם עקירתן ממקומן לחוץ אלא אף בפנים בשלחופית השתן הדרי למקור ומביאים דם נדה לתוך המ"ר ואח"כ יוצא עם השתן, ומלבד כל הקושיות שהקשה מהרי"ו עליו דא"כ מאי מהני יושבת דרווח לה עלמא והלא אכתי יש לחוש שקודם שישבה כבר הדר מ"ר למקור ואייתי דם, וגם אני אומר דהחוש יכחיש את זה שאיך שום דרך שיעלו המ"ר דרך השלחופית למקור וא"כ העיקר כדברי מהרי"ו ולכן, אומר אני שכל התנאים שהתנה מהרי"ו שמ"ר מצערים אותה ושימצא דם במ"ר הוא לרווחא דמלתא אבל לדינא בלא"ה מותרת וא"כ דברי רמ"א קאי אלמעלה עכ"ל הנוב"י והאריך עוד בזה לסמוך אבדיקה לבד, וא"כ לפ"ז פשיטא דבנ"ד יש להקל ג"כ ע"י בדיקה הנ"ל, ואף דבעינן מוכיחה קיים מ"מ כיון דמרגשת כאב אחר הטלת מ"ר הוה מוכיחה קיים דכ"ז שתרגיש הכאב אמרינן דבא ממ"ר, אבל עכ"ז קשה מאוד לסמוך ע"ז כיון דבמהרי"ו מבואר דבעינן דוקא שמרגשת כאב בשעת הטלת מ"ר וגם שימצא דם במ"ר, ומ"ש הנוב"י דכ' זה לרווחא דמלתא דבזה אף לדעת מהר"ח א"ז מותר אבל דברי מהרי"ח דחוין כמ"ש מהרי"ו בסוף התשו' וגם החוש מכחיש את זה כנ"ל, הנה ראה זה מצאתי בתשו' הר"ן סי' מ"ט מבואר ג"כ כדברי מהר"ח א"ז שדרך מ"ר אף קודם עקירתן ממקומן לחוץ הדרי למקור ואייתי דם, וז"ל הר"ן שם ומש"ה מטמא ר"מ בעומדת ומטהר מיושבת כיון דדחוק לה עלמא ואינה יכולה להמתין עד שתשב כדרכה איכא למימר הדרי מ"ר למקור ואייתי דם משא"כ ביושבת, וכ"כ שם אח"כ אמאי דפריך יושבת נמי הדרי מ"ר למקור וז"ל ביושבת נמי כשאינה מזנקת אלא שותתת ה"ל למיחש שהעמידה מ"ר עד שאינה יכולה לזנק הדרי מ"ר למקור ואייתי דמא והיכי פסק ותני יושבת טהורה עכ"ל, אלמא להר"ן נמי הדרי למקור עוד קודם עקירתו ממקומן לחוץ וכדברי מהר"ח א"ז ומיושב קושית מהרי"ו א"כ יושבת נמי וכמ"ש הר"ן, וגם אין להביא ראי' מהחוש לדחות דבריהם דאלו יש גיד בשם שאפשר להדר למקור להביא דם אף קודם עקירתן, וא"כ קמה וגם ניצבה דברי רמ"א דבעינן דוקא כאב בשעת הטלת מ"ר וגם משמע דוקא אם נמצא דם במ"ר וכמ"ש מהרי"ו, וגם אשה שיש לה וסת, ונהי דנסמוך אדברי נוב"י בסי' מ"ג באשה שאין יכולה לטהר שמוצאת כתמים קטנים בעד הבדיקה דנסמוך אבדיקת מהרי"ו כמ"ש דהיא בדיקה מעליא, מ"מ במוצאת סמיך להטלת מ"ר איך לטהרה ע"י בדיקה הנ"ל, אלא בתנאים המבואר במהרי"ו ואחריו הרמ"א, ואף דמהרי"ו מחמיר שבעינן דוקא שמוצאת דם במ"ר והרמ"א מיקל דכאב לחוד סגי עכ"פ בעינן דוקא שכואב לה בשעת הטלת מ"ר וכדמוכח מלשונו כמ"ש לעיל דאז מוכח דיש לה מכה במעי השתן ותלינן בהמכה ול"א הדרי מ"ר למקור, אבל אם אינה כואב לה בשעת הטלת מ"ר אין כאן הוכחה על מכה ל"מ הבדיקה הנ"ל דהא איכא חשש דהדרי מ"ר למקור קידם שנעקרו לצאת לחוץ כמ"ש הר"ן ומהר"מ א"ז כנ"ל, וא"ל לפ"ז דהחשש הוא שמא הדרי מ"ר למקור קודם שנעקרו לצאת לחוץ א"כ מה מהני הבדיקה הנ"ל סוף סוף איכא למיחש שמא הדרי מ"ר למקור קודם שנעקרו לצאת לחוץ:

ונ"ל דבמהרי"ל סי' קע"ג הביא בשם הרב שמרי' שכ' ואף יש לשאול אותה שאינה רואה בשעת השתנה אלא ממקום מ"ר ולא מאותו מקום, וע"ז כ' מהרי"ל ואני רגיל לומר להנשים לבדוק כה"ג הייני במוך נקי כנ"ל, ונמצא לפ"ז א"ש הכל דבאשה שיש לה חולי הארין ווינד והיינו במצטערת בשעת הטלת מ"ר הוה כמכה ותלינן שבא הדם עם מ"ר מהמכה ושוב לא חיישינן שמא הדרי מ"ר למקור ואייתי דמא, וא"כ אפילו להך דיעה המחמיר דבעינן דוקא שיושבת על שפת הספל ומזנקת לתוך הספל ונמצא דם בתוך הספל ולא על שעת הספל מ"מ בחולי הארי"ן ווינ"ד מקילין בכל ענין דיותר תלינן במכה שיש לה במקום מ"ר מלומר שהדרי מ"ר למקיר ואייתי דם שהוא דבר שאינו שכיח כמבואר בתשו' הר"ן, אך זה אינו מיעיל רק שלא לחוש שמא הדרי מ"ר למקור ואייתי דמא ומ"מ כיון דהוה כמכה שאינה ידוע אם מוציאה דם א"כ עדיין יש לחיש שמא אהי דם ממקור בלא מ"ר כמ"ש רש"י בהא דפריך בגמרא ודלמא בתר דתמי מיא אתי דם ופירש"י דלמא אתי דם ממקור שלא מחמת מ"ר, וע"ז מתרץ ביושבת על שפת הספל ומזנקת לתיך הספל ונמצא דם בתוך הספל ולא על שפת הספל ולשיטות המחמירין אף ר"י מודה בהא וא"כ אם אינו באופן זה יש לחים עדיין שמא את דם ממקור בלא מ"ר ואף דרמ"א בסי' קפ"ז סי' ד' בהגה כ' בחלי] הב' דאם אינה יודעת אם הדם בא מהמקור או מהצדדין אף במכה שא"י אם מוציאה דם מ"מ טהורה מטעם ס"ם ע"ש, ולמה מצריך כאן דוקא בדיקה הנ"ל, מ"מ היינו דוקא אם המכה היא במקור דאז איכא ס"ס ספק שמא מהצדדין ואת"ל מן המקיר שמא בא הדם מחמת המכה ואף ע"ז חילק הש"ך שם אבל אם המכה בצדדין שוב ליכא ס"ס וכמ"ש הניב"י סי' מ"א, וכאן הוה כמכה ידועה שהיא בצדדין דהא המכה היא במקום מ"ר ומש"ה הצריך רבינו שמרי' שתדע שאינו רואה רק ממקים מ"ר ולא מאותו מקום וע"ז כ' המהרי"ל להצריך איתה הבדיקה, דבלא"ה א"א שתידע בבירור שהיא סברא דהרגשת מ"ר היא כמ"ש בגמרא אפילו לקולא וכ"ש לחומרא בידאי יש לחיש ומש"ה צריכה בדיקה הנ"ל, ונמצא לפ"ז א"ש דמהני הבדיקה בכאן דהחילי הארין ווינר והיינו שמצטערת בשעת הטלת מ"ר מועיל שלא לחיש שמא הדרי מ"ר למקור ואייתי דמא, והבדיקה מיעיל שלא לחיש שמא אתי דם ממקור שלא מחמת מ"ר וכפי' רש"י, וא"כ לפ"ז בודאי ל"מ אלא אם כואב לה בשעת הטלת מ"ר דאז מוכח שיש לה מכה במקום מ"ר ושוב ל"ח שמא הדרי מ"ר למקור ואייתי דמא דתלינן יותר במכה כמ"ש, אבל אם אינו כואב בשעת הטלת מ"ר ורק אח"כ שוב ליכא ראי' דאית לה מכה בודאי חיישינן שמא הדרי מ"ר למקור קודם שנעקרו לצאת לחיץ והבדיקה ל"מ לזה, כנ"ל שלא להקל בזה יותר ממה שהקילו הפיסקים הראשונים היינו המהר"א ומהרי"ל ואחריהם הרמ"א שהביאם וגם הצ"צ מחמיר בזה ביותר שבעינן שנמצא דם במ"ר וגם מהרי"ו מחמיר בזה כנ"ל. ואף דאנן קיל"ן כרמ"א דמיקל בכאב לחיד עכ"פ בעינן כאב בשעת הטלת מ"ר.

והנה הרב הגאון מלבוב כ' לי להקל בנ"ד כיון שהיא מינקת ומסולקת דמים, אבל צ"ע להקל בזה דהא רמ"א כ' דבעינן ג"כ אשה שיש לה וסת ושלא בשעת וסתה ג"כ בחזקת מסולקת דמים ואפ"ה בעינן כאב בשעת הטלת מ"ר, ואף לדעת הש"ך ס"ק ז' דמפרש יש לה וסת היינו שרואה אף שלא בשעת הטלת מ"ר מ"מ אף באשה שיש לה וסת גמיר נמי מיירי הרמ"א ואפ"ה איני מתיר רק במרגשת כאב בשעת הטלת מ"ר, וא"כ צ"ע להתיר בנ"ד כיון דאינה מרגשת כאב בשעת הטלת מ"ר ודברי הס"ט צ"ע כמ"ש למעלה. ולפמ"ש ניחא נמי מה שהצריך רמ"א בדיקה ג"פ שהנוב"י הקשה עליו ל"ל ג"פ כיון שנתברר ע"י בדיקה שהדם בא ממקום מ"ר סגי בפ"א ולפמ"ש שהבדיקה בא להוציא מהחשש שמא בא הדם מהמקור שלא מחמת מ"ר, וא"כ יש כאן חשש וסת שמא קבעה וסת בשעת הטלת מ"ר להוציא דם ממקור ולכן צריכה בדיקה ג"פ. כלל העולה שאין לאשה זו תקנה בבדיקה כיון שאינה מרגשת כאב בשעת הטלת מ"ר. א"כ חיישינן שמא הדרי מ"ר למקור קודם שנעקרו לצאת ומן השמים ירחמו עליו:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה