אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › סימן סו ה' מקוואות

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · סימן סו ה' מקוואות

סימן סה ה' מקוואות

להרב החריף ובקי משנתך זך ונקי כו' מ' גרשון ראב"ד דק"ק איווארקיווייץ והגליל נ"י

אודות המקוואות שבגילולותיו אשר עוררני בעת הייתי במח"ק לחוש לזוחלין מחמת שהתיבה של המקוה אינה עומדת עג"ק ממש ואף שיש ג"כ מים תחת התיבה ומחובר להמים שבתוך התיבה ולא ניכר הזחילה מ"מ כיון שהמים שתחת התיבה נבלעין בקרקע מעט מעט וכמה שנבלעין יוצא מהתיבה לחוץ הוה זוחלין וכן אם יש נקב בצדדי התיבה פחות משפ"ה יש חשש זה. הנה אמת שכן מבואר בשירי מהרב הגאון מהרש"ק מבראד בסי' י"ז אך אם אתה אומר כן אין לך מקוה מים כשר וכעין מ"ש טהרה הרשב"א לענין מקוה שמימיו נבלעין מעט מעט.

והנה בעהמ"ח שירי טהרה הנ"ל מיקל בצד א' ומחמיר בצד הב' בחבורי מי נדה מבואר דב' מקוואות זו בצד זו ונקב כשפ"ה בין זו לזו אף אם אין המים עומרין בשוה ומקלח ממקוה זו לזו לא שייך זוחלין בעירוב מקוואות והנה בדברי חיים בחבורו על מקוואות ס"י מבואר דאף בזה שייך זוחלין באין המים עומדין בשוה. וכ"כ הלחם ושמלה אות צ"ד והביא שם ראיה מדברי הריב"ש שאין עירוב מקוואות מטהרים אלא אם המים המערבין אותם הם בהשקט בעומדם במקומם הטבעי שזה אישבורין לא בהיותם זוחלין שזה נקרא קטפרס ע"ש וא"כ אם אין המים שבב' המקוו אות עומדין בשוה באופן שניכר הזחילה מזו לזו אין להקל. אף בהני מקוואות זו בצד זו. ומה שמחמיר בעהמ"ח הנ"ל דלמעלה למטה הוא זוחלין אף ביש מים תחת התיבה ונחים ושוקטים והביא ראיה מדברי הנוב"י מ"ת סימן קמ"ג דבריו תמוהים דהא אף בזו למעלה מזו אם יש ביניהם נקב כשפ"ה שייך עירוב מקוואות כמבואר בפרק וא"ו דמקוואות ובש"ע סימן נ"ט ולמה פוסל משום זוחלין ואדרבא מהמשנה משמע דבזה ל"ש זוחלין דז"ל המשנה עוקת המערה אין מטבילין בה אא"כ היתה נקיבה כשפ"ה וכפי פירש הרמב"ם שם בפירוש המשנה והובא ג"כ בש"ע סימן נ"ט דהעוקא הוא גומא שתחת קרקעות המקוה וקרקעות המקוה מבדלת בין המקוה העליונה והעוקה שתחתי'. ויכולה להעמיד עצמה אז בעינן כשפ"ה ע"ש עכ"פ מוכח מכאן דאין נחשב זוחלין במקוה שתחת מקות והתם מיירי במקוה לא במעין כלשון המשנה. וכ"כ בשו"ת אמרי אש. סימן פ"ב שכל שהמים נחים ושוקטים ל"ש זוחלין אף מלמעלה למטה אמת אם היה עשוי ע"י סתימת ברזא וכעין שמבואר בשו"ת ב"א סימן י"ג אז בשעת פתיחת הברזא נראה זחילת המים העליונה להתחתונה. ותיכף נחים ושוקטים וא"כ בשעת פתיחת הברזא יש להמתין מעט עד שיהיה המים נחים ושוקטים ואז מותר לטבול בה ול"ש חשש זוחלין וכ"כ בדברי חיים בשו"ת ח"א סימן מ"ו אך כתב שם דזה דוקא אם התיבה משוקעת במים שתחתי'. אבל אם התבה עומדת ע"ג נסרים המכסים פני המים זוחלין דרך הנסרים למים יש חשש זוחלין מחמת שזוחל על הנסרים ולפי"ז אין חילוק בין הב' המקוואות עומדין זו בצד זו ובין עומדין זו תחת זו דהיכי דניכר הזחילה כנ"ל אף זו בצד זו שייך זוחלין והיכי דלא ניכר הזחילה אף באו למעלה מזו ל"ש חשש זוחלין והנוב"י סימן קמ"ג מיירי היכי דניכר הזחילה בהדיא. ולפי"ז המקוה שבכפר ווילאהיטש דהתיבה עומדת בלי הפסק בינה לקרקע אף אם הקרקע אינה שוה ויש גומות מליאות מים ליכא חשש זוחלין למ' אם הנקבים שעשו בהתיבה מכוונים נגד הגומות המלאים מים כיון דהם פתוחים תמיד והמים נחים ושוקטים ליכא חשש זוחלין ואף אם אין הנקבים מכוונים נגד הגומות ליכא למיחש דלמא

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה