אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › סח

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · סח

סז

שאלה. מעשה באה לפני באשה מעוברת שראתה ג"פ מ"ת ולא עשאה ש"ח ואח"כ הביאה לפני הכתונת שלה והי' מליאה דם ואמרה שהיא מרגשת בכל פעם שזב מגופה ליחה לבינה ויש לה כאב גדול בבה"ר ואינה יודעת אם יש לה מכה בא"מ רק בצד א' כואב לה הרבה ובכל עת שהיא בודקת עצמה ונוגעת באותה הצד נמצא על העד דם ואם היא נזהרת שלא תיגע באותו הצד העד נקי וגם בשעת תשמיש מרגשת כאב גדול ואח"כ מוצאת דם, וציוותי למילדת בקיאה לבדוק אותה אם יש לה איזה מכה באו"מ ובדקה אותה ואמרה שאינה מרגשת שם שום מכה ע"י המישמוש ואין עני' בבית הסתרים לראות אולי יש שם מכה, ואמרה שלפי דעתה הדם בא מחמת שזב ממנה ליחה לבינה והליחה היא דבר חריף ועי"ז נתבקע כותלי בה"ר ומחמת זה אם נוגעת באותו המקום מוציא דם וגם בשעת תשמיש בא דם מחמת זה ואח"ז ציויתי להמילדת לבדוק בעד באותו המקום שכואב לה ובדקה אותה ואמרה שא"א לה לידע בבירור אם הדם היא מאותו צד שכואב לה או לאו. ונפשה בשאילתה מה דינה. והנה שאלתי להמילדת אם אפשר לה לעשות הבדיקה של מהרי"ו ומהרי"ל המבואר בסי' קצ"א ואמרה שא"א מחמת שהדם נמצא במקום עומקו הוא סמיך להמקור:

תשובה. הנה הכלל בידינו שכאב אינה כמכה כמבואר בח"צ וכ"פ הס"ט בסי' קפ"ז ס"ק ט' ולפענ"ד אף לפי דעת הט"ז בסי' קצ"א דמיקל לתלות בכאב היינו דוקא בנידון דידי' במוצאת קרטין והכאב הוא בכליות דדרך הקרטין לבא מכליות מהלכות הרופאים אבל בנ"ד כ"ע מודו דכאב אינו כמכה, דבגמרא איתא ואם יש לה מכה משמע דוקא מכה יעי' סי' שלפני זה מ"ש שם, והראי' שהט"ז עצמו בסי' קפ"ז ס"ל דבעינן דוקא שיודעת שמכתה מיציאה דם אף באשה שיש לה וסת ושלא בשעת וסתה, ואף לדעת הש"ך שמיקל שם היינו דוקא לענין שאינה מוחזקת ברואה מ"ת ודוקא במכה לא בכאב, אבל לענין זנ"ק מידה דבעי זנ"ק, ואף דהתם מיירי ביודעת שהדם בא מהמקור אבל אם א"י שהדם בא מהמקור מיקל שם רמ"א אף באשה שאין לה וסת ואף באינה יודעת אם מכתה מוציאה דם ע"ש, מ"מ הש"ך שם חולק גם בזה דאין זה ס"ם, ואף דהנוב"י מ"ק סי' מ"א מיקל כרמ"א, מ"מ היינו דוקא אם יש לה מכה במקור דאיכא ס"ס, אבל בנ"ד אף את"ל שכאב הוה כמכה הוה המכה בצדדין ובכה"ג גם הנוב"י מודה דאין להתירה דאין כאן ס"ס ע"ש בנוב"י אות וא"ו וע"כ צ"ל דהא דמיקל הט"ז בסי' קצ"א בכאב היינו דוקא בקרטין ומטעם שכ' והא שכ' הט"ז בסי' קפ"ז ס"ק יו"ד וז"ל ועוד נראה לי שאם בשעת הכאב מוצאת דם מוכחה מילתא דממנו הוא בא וכו' ע"ש בחי"ד דפי' דבריו דהיינו דוקא באם יש לה מכה ובשעת שמתחיל המכה להכאיב יוצא דם מוכחה מילתא דממנה בא הדם אבל בכאב לחוד בצדדין לכ"ע אינה כמכה ואין להוציאה מכלל רואה מ"ת מחמת הכאב.

אך יש למצוא היתר בנ"ד מהדין המבואר במהרי"א והובא בש"ע סי קפ"ז ס' ז' אם כ"ז שהיא בודקת בכל החורין וסדקין אינה מוצאת כתמים כ"א במקום א' בצדדין יש לתלות שממכה שבאותו צד בא, וכ"ש אם מרגשת כאב בשעת בדיקה ובשאר חורין וסדקין אינה מרגשת כאב עכ"ל, וא"כ בנ"ד נמי האשה אומרת שבמקום א' מרגשת כאב וכשהיא נוגעת באותו צד מוצאת דם ובשאר מקומות אינה מרגשת כאב ואינה מוצאת דם וא"כ לכאורה יש להתירה אף בלא זנ"ק כמשמעות לשון הש"ע שם ות"ה סי' מ"ז אבל אחר העיון דין זה נפל ברבוותא, הנה מדברי הט"ז שם ס"ק יוד מוכח שסובר דזה מיירי באית לה מכה שא"י אם מוציאה דם, דאל"כ מה קשיא לי' שם מזה הדין ע"ש וכן מדברי הנקה"כ משמע שם ג"כ דמיירי באית לה מכה וכן הנוב"י מ"ק סי' מ"ו כ' דזה מיירי באית לה מכה שא"י אם מוצאת דם ורק שמיקל בהא אפילו באשה שאין לה וסת ע"ש שמדחה דברי הרב הגאון דק"ק הארחוב דס"ל שזה מיירי בכאב בעלמא, וכ"כ הצ"צ סי' פ"ו אך מדברי הח"צ סי' ע"ג מוכח התם דהת"ה מיירי בכאב לחוד ואפ"ה כיון שאינה מוצאת דם רק במקום הזה שכואב לה מוכח דאית לה מכה דאל"כ אלא ממקור אתי הא המקור היא באמצע הו"ל למצוא בפעם אחד מצד זה ופעם מצד זה, ע"ש, וכן בש"ע של הרב הגאון מהר"ז ז"ל כ' ג"כ בכאן מיירי בכאב לבד ע"ש וכן בשו"ת גבעת פנחס סי' נ"א כ' ג"כ דמיירי בכאב לבד, א"כ לפי דעתם הי' מקום להקל בנ"ד ואף שהמילדת אומרת שא"א לה לידע בבירור מ"מ פשיטא שסומכין על האשה עצמה שאומרת שידוע לה בבירור שרק במקום הזה מוצאת דם, אבל יש לעיין אפילו לשיטת הפוסקים שמקילין בכאב לבד דהא בנ"ד מרגשת תמיד שדבר לח זב ממנה הליחה הלבינה ולפי דעת כמה פוסקים הוה הרגשה דאורייתא עי' נוב"י וחו"ד בסי' ק"צ בסופו, והוה ספק דאורייתא, ואף דהח"ס סי' ק"נ מיקל דלא הוה הרגשה מ"מ בנ"ד בלא"ה איכא פוסקים המחמירין דבעינן דוקא מכה א"כ אף בלא הרגשה יש להחמיר לדידיהו וכ"ש ע"י הרגשת דבר לח זה מגופה.

וזה אשר השיב לי הגאון מ' יוסף שאול נ"ז זלה"ה וז"ל, לפענ"ד הדבר פשוט דכאן הוה כאב כמכה משום מעוברת והיא בחזקת מסולקת דמים ועי' נדה דף ט' ועי' שו"ת ב"ח סי' ק' ואף דהנוב"י מ"ק חלק אהע"ז סי' ס"ט חולק עליו, אני בעניי הארכתי הרבה בתשו' להדר פני זקני הב"ח ז"ל ועכ"פ מידי דל"ש היא שתראה דמים מן המקור ול"מ לאחר ג"ח אלא אף תוך ג"ח ל"ש כ"כ וא"כ מהראוי לתלות שהיא מן המכה מן הצדדין, וכיוצא בו נמצא בשו"ת גאוני בתראי סי' כ"ח לענין מינקת דתלינן אף במכה שא"י אם מוציאה דם, וכ"כ בצלעות הבית סי' י"ג הנספח לבית מאיר ע"ש ואף דהם מיירי במכה רק שא"י אם מיציאה דם לפענ"ד גם כאן דינו כמכה שא"י שמיציאה דם לענין זה כיון שהיא מעוברת, וגם לפי דברי האשה הבקיאה שאמרה שמחמת הליחה לבינה נתבקע כותלי בה"ר ומיניא דם יש לצדד שאין זה דם נדה כל שא"י כדרכו רק מחמת הליחה הלבינה נתבקע כותלי בה"ר, ויפה הביא רו"מ דברי הת"ה והש"ע סי' קפ"ז דאינה מוצאת רק בצד. א' ומה שמעלתו מחמיר מחמת שזב ממנה ליחה לבינה והוה הרגשה אין להחמיר כיון דרגילה בכך כנלע"ד אך בשביל שהוא חומר איסור ע"כ ישאל עוד א' מגדולים לימטי' שיבא:

הצעיר יוסף שאול הלוי נ"ז האב"ד לבוב והגליל.

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה