יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חיו"ד · סא
נשאלתי בדין ע"א נאמן באיסורין דדעת ר"ת שהביאו התוס' והר"ן בגיטין פ' האומר דהא דאמר אביי שם א"ל נטמאו טהרותיך והוא שותק דנאמן הוא מטעם הודאת בע"ד ומיירי שהעד אומר בפניך נטמאו והוא שותק דשתיקה כהודאה דמיא, והא דאמר אביי בהניזקין כל שבידו נאמן, וכן לרבא בעינין שהיו בידו ושא"ל בפ"א שראה אותו, אז דוקא נאמן וכאן לא פליג רבא על אביי דאפילו איש אחר נאמן בשותק התם מיירי במכחישו, וכ"כ התוס' בהניזקין בשם ואף שאינו מוכרח לומר לשיטות ר"ת דמיירי במכחישו די"ל דמיירי בשותק מחמת שא"י דהאי שתיקה ל"מ לכ"ת באיש אחר רק בפועל לאביי אם הוא בידו ולרבא אף שאין עתה בידו אם א"ל בפ"א שראה אותו אבל במכחישו מנ"ל לר"ת דנאמן עי' פ"י בהניזקין מ"ש לתרץ זה. ודעת האחרונים שהביא הר"ן פ' האומר דהא דאביי דפרק האומר מיירי בשותק מחמת שא"י ואפ"ה העד נאמן והאי דהניזקין ג"כ בשותק ולא במכחישו, והא דאינו נאמן לאביי רק בעודו בידו, ולרבא כל שאומר לו בפ"א שראה אותו, היינו משום דפועל גרע טפי מאיש אחר כיון דעליו מוטל לשמרו, שלא יגיע שום היזק להדבר שנעשה פועל עליו לשומרו אמרינן חזקה ששמרן כראוי ולצעורי קמכוין אם אינן בידו עתה לאביי, ולרבא אם לא אמר לי' בפ"א וע"ז הקשה לי הרב החריף המאוה"ג מ' יעקב שמשון אב"ד דק"ק בוזנאב תלמידי הא קייל"ן בגיטין דף ס"ד דרק לחומרא אמרינן שע"ש ולא לקולא, אפילו השליח אינו לפנינו מכ"ש כאן דהשומר עומד וצוח שלא שמרו כראוי ונטמו והבעלים אינם מכחישין אותו, בודאי שאין לסמוך על החזקה שעשה שליחותו. ולפענ"ד נראה לישב דהא דלא אמרינן לקולא שע"ש היינו דוקא היכי ששולח שליח לעשות מעשה כגון אם אומר לשליח צא ותרום דאיתא בחולין דף י"ב ולא ידעינן כלל אם עשה השליח המעשה בזה ל"א שע"ש לקולא דומיא דאמרינן בתנאי שהוא בקום ועשה דצריך להביא ראי' שקיים התנאי וא"נ בלא ראי' והטעם כמ"ש הסמ"ע סי' רמ"א אות כ"ג דלעולם אוקמי' הדבר מסתמא שנשאר כמו שהי' מקודם ולא נעשה מעשה חדש, ורק בדאורייתא לחומרא כגון האומר לשליח צא וקדש לי אשה אמרינן שע"ש, והטעם דאיכא חזקה נגד חזקה היינו חזקה שע"ש נגד חזקה שנשאר כמו שהי' מקודם ואזלינן בדאורייתא לחומרא הן לענין תרומה אמרינן דמוקמינן אחזקה דמקודם והן לענין קידושין אמרינן לחומרא שע"ש אבל בדרבנן אמרינן אף לקולא שע"ש כדאיתא בעירובין דף ל"ב ע"ב מטעם דספיקא דרבנן לקולא אבל גבי העוסק בטהרות דידעינן שעסק בהן ומוטל עליו לשמרן כראוי אמרינן אדרבא מסתמא שמרו כדרך השומרין ועוד דכאן הפירות הם בחזקת טהורה כדתנן הי' עושה בטהרות ובאם שנטמאו צ"ל שנתחדש בהם דבר א"כ חזקה שע"ש מסייע להחזקה דמקודם ומש"ה א"נ לאביי אא"כ הם בידו ולרבא אם א"ל בפ"א שראה אותו: