אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › ס

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · ס

נט

נשאלתי מאיש אחד שיש לו פאבריק מציקארי' והציקארי' נעשית מעיקרן ידוע שקולין אותן בכלי ברזל על האש ומערבין בשעת שקולין אותן דבר שמן, שמן או שאר שומן שיהי' ניכר בהציקארי' שמנונית ואח"כ טוחנין אותן העיקרן לקמח וממנו נעשה הציקארי', והאיש הנ"ל קונה הקמח אצל איש חשוד וזה אין לו חשש שמא עירב שומן איסור בהקמח עצמי, א' שכתב להמוכר שישלח לו קמח בלא שום תערובות שומן ול"ל להמוכר לערב בחנם שמנינית אם אין הלוקח ריצה בזה וחוץ לזה ניכר הוא הקמח להקונה שאין בו שום שמנינית, ועיקר החשש שלו שמא מערב שומן של איסור בעיקרן שעושה לצורך עצמו וא"כ נאסר הכלי שקולין בו העיקרן ואח"כ קילין בהכלי הלז העיקרן שנעשה מהן הקמח ששולח לו, אם מותר לעשות מן הקמח ששילח לו ציקארי' ע"כ תוכן שאלתו.

תשובה. נ"ל לצדד היתר, ותחילה נבאר דאין להתיר בכאן מטעם דסתם כלי של עכו"ם אב"י ומותר לקנות אפי' לכתחילה כמבואר בסי' קכ"ב סי' ו' ועי' ט"ז סי' ק"ח סק"ד, ואף בכלי של ישראל דוקא אותו הישראל דהכלי שלו קנסינין אבל לישראל אמר לא קנסינין מ"מ בנ"ד אין להתיר מטעם זה, דהא הטעם הוא משום ס"ס שמא לא נשתמש בו היום, ואת"ל דנשתמש בו היום דלמא נשתמש בדבר הפוגם כמבואר בסי' קכ"ב משא"כ כאן דליבא אפי' חדא ספיקא, דספק הא' שמא לא נשתמש בו היום ליכא דזה ידוע שבהפבריק יום ולילה לא ישבותו ממלאכתן, וגם ספק הב' שמא נשתמש בדבר הפוגם דאין משתמשין בכלי זו איזה דבר אחר הפוגם ועי' נוב"י סי' ל"ו לענין קאווי שאהלין מ"ש ג"כ דאין להתיר מטעם סתם כלי אב"י, אך מטעם אחר נ"ל להתיר דהנה ביו"ד סי' ק"ה סי' ז' איתא ברמ"א כלי שבלע איסור אוסרת היתר הנוגע בו אפי' באיסור שאינו שמן וכ' שם הש"ך ס"ק כ"ג בשם הד"ם דבדבר יבש לגמרי אינו אוסר רק כ"ק ובדבר שיש בו רטיבות קצת אוסר כלו ובנבלע בכלי דבר שמן הניח הש"ך בצ"ע אי אוסר בכלו ועי' מזה בש"ך סי' צ"ד ס"ק ל"ג אך המג"א באו"ח סי' תנ"א ס"ק ל"ז כ' דאף בבלע שמן אינו אוסר בכלי רק כ"ק ע"ש מ"ש גבי רחת של חמץ שרגילין לאפות עמה עיגות עם שומן דאם הודחה ואפה בה עמה מצה דסגי בקליפה. וכ"פ הפ"ח ביו"ד הביאו הפמ"ג שם בש"ד ס"ק כ"ג וכ"פ הנוב"י סי' ל' דיש להקל כדעת המג"א דסגי בקליפה אף בדבר שמן וכ"פ החו"ד סי' ק"ה ואף דהפמ"ג בא"ח סי' תס"א בא"א סק"א כ' דע"י האש בולע בכליו ע"ש מ"מ מדברי המג"א הנ"ל ומדברי הנוב"י הנ"ל לא משמע כן דהא גבי רחת מיקרי ג"כ ע"י האש ומה"ט לא מהני הגעלה לרחת חמץ כמבואר בסי' תנ"א סי' י"ט ואפ"ה כ' המג"א דאינו אוסר רק כ"ק וגם הנוב"י מיירי באפו קרעפליך של גבינה בבעקיליך של בשר ואפי' פשיטא דהוה ע"י אש. ואפ"ה פסק דסגי בקליפה, אפי' בדבר שמן, וכיון דזכינו לדין דלא נאסר רק כדי קליפה, וזה ידוע פלוגתת הפוסקי' דדבר שנאסר כ"ק אם בשלה בלא קליפה וא"א לקלוף דיש מצריכין ס' נגד הקליפה וכ"פ הט"ז סי' צ"א, אך הש"ך פסק דהיכי דאין הקליפה ניכרת א"צ ס' נגד הקליפה, והמג"א סי' תס"ז ס"ק ל"ג חילק דהיכי דהקליפה רק מחומרא א"צ ס' נגד הקליפה והיכי דהקליפה היא מדינא צריך ס' נגד הקליפה, אך החו"ד בסי' נ"א פסק כהש"ך דא"צ ס' נגד הקליפה אף היכי דהקליפה היא מדינא וכ' הטעם דטעם הנבלע בקליפה הוא דבר מועט ואינו יכיל להטעים יותר, והקליפה עצמו אינה אוסרת דא"א חנ"נ בחצי חתיכה ע"ש, וא"כ בנ"ד כיון דכבר נעשה קמח וא"א לקלוף יש להתיר כדעת הש"ך והחו"ד ובפרט בנ"ד יש ספק על הכלי עצמו שמא אינו נותן שומן של איסור ואינו רק חשש יש להקל כדעת הש"ך, ומחמת שמנונית בעין שיש על הכלי ממשות של איסור ליכא למיחש דמסתמא יש ס' נגד הממשות שהוא בעין ועי' פנים יפות על התורה פ' צ"ו כ' דבדבר יבש לגמרי שמפליט מכלי כ"ק לא הוה מה"ת ורק מדרבנן צריך קליפה א"כ הוה ספיקא דרבנן ולקולא, ועוד אפשר לומר דאם הכלי עשוי נחושת דק ורחבה יש ס' במה שבתוכה נגד כל הכלי ומותר אף לדעת הש"ך בסי' ק"ה ס"ק כ"ג דהניח בצ"ע בדבר שמן כנ"ל להלכה דמותר לקנות הקמח אם ברור לו שאין מערב בקמח הלז שמנונית ורק שיש חשש על הכלי:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה