אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › נו

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · נו

נה

נשאלתי בעיר שיש שני שו"ב הביאו לפני הרב המורה אווזא אחת בטבת שנהגו השו"ב ליקח הרגלים והיתה ודאי טריפה ושכח אח"כ מאיזה בעה"ב היתה האווזא, והודיע המורה להשו"ב דמתא שנטרף אווזא אחת וא"י מאיזה בעה"ב ואצל שו"ב אחד נמלחו כמה רגלים ביחד ועוד נשאר כמה רגלים אצלו שלא נמלחו עדיין ולא השליך מקודם רגל אחד כמנהג, וגם אצל השו"ב הב' יש כמה רגלים שנמלחו יחד מה דינם של הרגלים.

תשובה נראה שיש להתיר כל הרגלים אף שנמלחו יחד, והנה אותו השו"ב שנשאר אצלו עוד רגלים שלא נמלחו פשיטא שיש להתיר כלן אף אותן שנמלחו יחד דיש ס"ם שמא הוא לא שחט האווזא רק השו"ב הב' ואת"ל הוא שחט הטריפה דלמא נשאר הרגל הטריפה בין אותן שלא נמלחו ולא הוה משם אחד הספק הראשון מתיר יותר דאם לא נשחטה אצלו ליכא כאן רגל טריפה כלל ואף דאין מתהפך דאת"ל שהוא הי' בין אותם שנמלחו שוב ליכא כאן ספק להיתר מ"מ הוה שפיר ס"ס דמתחילה צריך אתה לדון אם יש כאן איסור כמבואר בש"ך בדיני ס"ס אות ט"ו והוה כמו ספק על, ואף דכאן יש לברר לשאול בכל בתי העיר באיזה בעה"ב נטרף אווזא מ"מ הא בש"ך בכללי ס"ס אות ל"ה כ' דדוקא היכי דאפשר לברר והיינו בלא טורח אבל כאן איכא טרחא יתירא ועי' פמ"ג שם אות ל"ה ועוד דוקא אי איכא לברר ב' הספיקות אז צריך לברר עי' נוב"י מ"ק סי' מ"ג ונ"ז אבל כאן נהי דאיכא לברר אי רגל הטריפה אצלו מ"מ הספק הב' אם יהי' אצלו א"א לברר אם הוא בין המלוחין אי בין שאינן מלוחין ועי' נחלת צבי שם א"כ אין צריך לברר ועי' חו"ד סי' קפ"ז, ועוד יש טעם להתיר דכיון דלא ידעינן איזה השו"ב שחט האווזא הטריפה כל אחד תולה בחבירו דומיא דשני שבילין כמבואר בש"ך סי' קי"א ס"ק י"ט דהא כאן לא הוה רק דרבנן דהא היא מב"מ א"כ כל שלא בא לשאול בב"א כל אחד תולה בחבירו, ולפ"ז אף הרגלים של שו"ב הב' שנמלחו כולן אצלו יש להתיר, ועוד יש טעם להתיר אף אי ידעינן דנשחטה אצל זה שמלח מקצתן דתולין שהרגל הטריפה היא בין אותן שלא נמלחו כיון דאין כאן רק איסור דרבנן כלל כמבואר בסי' קי"א סי' ד' ע"ש ואף היכי דשניהם היתר אין תולין היינו משום מה חזית דאסרת להאי יותר מהאי אבל כאן אי תולין בשאינן נמלחין ליכא כאן איסור ודומה לשני קדירות של היתר ובא' יש ס' ובא' ליכא ס' דתולין דאיסור דנפל לקדירה שיש ס' וא"ל דמש"ה אין תולין כאן בשאינן נמלחין דיצטרך להשליך עכ"פ א' מהם ז"א דאף שישליך מאותן הנמלחין א' סגי דהטעם שצריך להשליך א' הוא משום דגנאי שיבא איסור לתוך פיו וזה ל"ש אלא אם יש כאן בתערובות ודאי איסור, אבל אם משליך א' אף מהנמלחין א"כ שוב אין כאן בודאי איסור בודאי מהני שא"צ להשליך שוב משאינו נמלחים, ומכ"ש בנ"ד דלא ידעינן אם נשחטה אצלו הטריפה בודאי א"צ כלל להשליך א' מהם וגם לפי טעם זה יש להתיר הרגלים של שו"ב הב' שכלן נמלחו אצלן, דהא הכל נכנס בספק ותולין שהוא בין אותן הרגלים שלא נמלחו אצל השו"ב הב'. עוד יש לצרף דעת הראב"י דמליחה אינו אוסר רק כ"ק והא קולפין הרגלים בשעת חריכא. ונראה דבנ"ד שאין ידוע באיזה שו"ב הוא הרגל טריפה יש להתיר אף אם נודע לאחר החריכא דאז הוה חהר"ל מ"מ כיון שלא נודע בודאי אצל מי הוא הרגל הטריפה לא שייך לומר כל קבוע כמחצה על מחצה עי' ט"ז סי' ק"א ס"ק י"ד ובא"ח סי' תר"ה סק"ד ונראה אם כבר בשלו מהן אם לא בישל הרוב בפ"א אמרינין כל דפריש מרובה פריש כמ"ש בסי' הקודם ודוק.

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה