אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › נא

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · נא

נ

שאלה. שחטו ששה כבשים ונתערבו הראשים וכל בני המעיים ונחתכו כל הששה כבשים כל אחת לשנים ומלחו הבשר של הכבשים בשלשה כלים מחולקין היינו בכל כלי הי' ארבעה חצאי כבש, וכל הבני מעים מלחו ג"כ בשני כלים מחולקין ובשלו מהבני מעים ב' וג"פ ואח"כ חתכו הראשים ונמצא מים בראש אחד והמוח הי' נרקב וקרוב לודאי שהיה מגולה לקרום והוה קרוב לודאי טריפה, והראש שנמצא בו המים הי' ניכר שהוא מכבש לבן והי' בתערובות הנ"ל שני כבשים דומין זל"ז וניכר הבשר מאותן הב' כבשים, שיש חשש עליהן שמא הראש הא מאחד מאותן הב' כבשים אבל בשר הד' הכבשים ניכר בודאי שאין חשש עליהם שמא הראש הוא מאחד מהם, וליכא חשש על הבשר מחמת תערובות גופן ורק מחמת המליחה, ועל הבני מעים יש חשש מחמת תערובות גופן וגם מחמת המליחה שהבני מעיים לא הי' ניכרין כלל ונשאלתי מה הדין של הבשר ובני מעים וגם הכלים שנתבשלו בהן המעים, וגם נשתמשו בהן בחמין וגם הי' כלי פארציליין שנשתמשו בהם בחמין ונתערבו בכלים אחרים:

תשובה נראה דהבשר של הב' הכבשים הוא שהספק הוא שמא הראש הוא מאחד מהם בודאי אסורין דהוה תערובות חד בחד ואיתחזק איסורא, וכ"ע מודי דספיקן לחומרא מ"ה אבל הבשר של הארבעה הכבשים שיש חשש עליהן רק מחמת המליחה נ"ל להתיר, כיון שיש ספק במליחה איך נמלחו דלמא נמלחו אותן השני כבשים שיש חשש תערובות גופן עליהם בכלי אחד ולא נאסרו השאר כלל ואף א"ת שנמלח הכבש טריפה עם כבש אחר ונאסר מחמת המליחה מ"מ בטל אותו הכבש ברוב בשלשה הכבשים האחרים ואין כאן משום חהר"ל כיון דאין איסורו מחמת עצמי רק מחמת הבלוע של כבש הטריפה ואף להשליך אחד מהד' כבשים כמבואר בסימן ק"ט אינו צריך כאן דרק לחומרא צריך להשליך א' כמבואר שם ברמ"א ועי' ש"ך סי' ק"ב סק"ח וזה שייך דוקא היכי דאיכא בתערובות איסור ודאי והוא גנאי שיזדמן אכילת איסור לתוך פיו, משא"כ כאן דליכא איסור ודאי דדלמא נמלחו יחד אותן הב' כבשים שיש חשש עליהן מחמת תערובות גופן א"צ להשליך א' מהן, וא"ל דלמא נמלח הכבש טריפה בשני כלים והיינו כל חצי כבש בכלי אחד עם שלשה חצאי כבש מאותן הארבעה כבשים ונאסרו שלשה כבשים מהארבעה והוה רוב איסור, ונראה דאין לחוש לזה כיון דליכא כאן חששה דאורייתא דלו הוה כן שנמלח עם השלשה אכתי מדאורייתא ברוב סגי דהוה מב"מ וא"כ אמרינן שאני אומר שנמלח עם הכבש הב' שיש חשש תערובות גופו עליו, או שנמלח עם כבש אחד ובטל ברוב, ועוד דהא איכא כאן ב' צדדין להתיר א' לומר שנמלח עם הכבש הב' שיש חשש התערובות גופו עליו והב' לומר שנמלח עם כבש א' מהד' כבשים, והוה כעין ס"ס שמא נמלח עם כבש הב' ושמא נמלח כלו ביחד עם כבש א' מהד' והספק הב' מחמיר יותר, ואף דאינו מתהפך מ"מ בדרבנן לא בעינן מתהפך וכאן ליכא איסור תורה דהא בטל ברוב דהוה מב"מ עוד יש לצרף דעת ראב"י דמליחה אינו אוסר רק כ"ק והקליפה בטילה ברוב, מכל זה נראה להתיר הבשר מהד' כבשים ואף לאדם אחד וא"צ להשליך אחד מהם כנ"ל ואודות הבני מעיים שנמלחו בשני כלים וגם יש בהם תערובות גופן הנה מחמת תערובות גופן ליכא חשש דבטלין ברובא דאוכליהן לאו בר אינש וכן רגלי הכבשים אף לאחר שנחרכו אין ראוין להתכבד, ואין כאן חשש רק משום המליחה ונראה דאסורין כיון דא"א לצמצם, וגם לא כיון לצמצם לחלוק אותן שוה בשוה ולמלוח החצי בכלי א' והחצי הב' בכלי הב' ומסתמא נמלח הרוב בכלי אחד והמיעוט בכלי הב' אמרינן איסורא ברובא איתא ונאסרו הרוב של ב"מ מחמת המליחה וא"כ אח"כ כשערבו אותן ביחד נאסרו כלן ועוד יש כאן חשש דלמא נמלחו הב"מ של הטריפה בשני הכלים ונאסרו כלם מאמת המליחה ואף דאין כאן א"ד דהא מב"מ הוא ומדאורייתא ברובא סגי וא"כ הל"ל שאני אומר שנמלחו ב"מ של הטריפה עם המועט ונתבטל ברוב ז"א דהא כאן איכא ב' צדדין לאיסור שמא נמלח עם הרוב ושמא הי' מן הטריפה בשני הכלים ונאסרו כלם והוה כעין ס"ס לאיסור ואף בדרבנן יש להחמיר עי' פמ"ג בדיני ס"ס ועוד דיותר יש לתלות שנמלח הב"מ של הטריפה עם הרוב כהא דאמרינן זבחים דף ע"ד גבי טבעת של ע"ז שנתערבה במאה טבעות פרשו מ"ם למקום א' אין אוסרת פרשו ס' למקום א' אוסרת והטעם דאמרינן איסורא ברובא איתא, ועי' ט"ז סי' ק"י ומ"ז שם דהא דפרשו רובם הוה כמו ודאי דאיסור ביניהם וא"כ נאסרו רובן של ב"מ וכשנתערבו נאסרו כלן ואין לצרף כאן דעת הראב"י דמליחה אין איסר רק כ"ק חדא דדעת הנוב"י מ"ק ומ"ב משמע דהיכי דהגוף נתערב לא סמכינן אדעת ראב"י אפילו בספק טריפה וכ"ש כאן דהיה קרוב לודאי טריפה ואף דכאן עוד ספק דלמא נמלחו בב"מ של הטריפה עם המועט, מ"מ זה לא נחשב לספק דהוה כודאי דאיסורא ברובא איתא, וא"כ נאסרו כל הב"מ כשנתערבו אח"כ וא"כ גם מה שבשלו מהן אותן הכלים שנשתמשו בחמין או ע"י עירוי אותן שאפשר להגעיל יגעיל ואותן שא"א להגעיל יטריף ורק בכל פארציליין יש להתיר להשהותן לאחר מעל"ע כיון דליכא כאן רק איסורא דרבנן וגם איכא דעת ראב"י ועי' בתשו' גא"י סי' ק"ד שמצדד שם באיסור דרבנן להתיר בכלי פארציליין ובפרט בנ"ד שנתערבו באחרים ודאי יש להתירן לאחר מעל"ע עי' ש"ך סי' ק"ב סק"ח ודוק:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה