אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › נ

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · נ

מט

שאלה. שעשו צלי קדר בקדירה של חלב אב"י ונתנו בהצלי קדר בצלים שחתכו אותן בסכין של בשר ועמד כך על האש קודם שנתן בתוכו מים כדרך שעושין צלי קדר, מהו הדין של הצלי קדר וגם הכלים שנשתמשו בה.

תשובה. האריכות בזה היא אך למותר דבודאי הצלי קדר וגם הכלי שנתבשל בה וגם הכלים שעירו לתוכן רותח אסורין, אך שלא להוציא הדבר חלוק מת"י, גם נ"מ בדיני או"ה אמרתי להאריך קצת. הנה הסה"ת ס"ל דלאו דוקא קורט של חילתית אלא כל דברים חריפים כגון שומים ובצלים וכרישין הוה דבר חריף ונאסרים אף בכלי אב"י וכן פסק בש"ע סי' צ"ו סי' ב' וא"כ כאן בלעו הבצלים מהכלי חולבות בשעה שהוחמו עד שהיס"ב כמ"ש הש"ך סי' ק"ה ס"ק כ"ג דבדבר שיש בו רטיבות קצת איסר בכלי בכלו ואפי' בדבר יבש לגמרי ע"י אש אוסר בכלו כמ"ש בפמ"ג א"ח סי' תס"א א"א סק"א ואף שהכלי אב"י אגב חירפי' מחליא לי' לשבח וצריך בבשר ס' נגד כל הבצלים דנעשין נבילה ומסתמא בבשר ליכא ס' נגד כל הבצלים אבל בהא יש לעיין אי יש לאסור מטעם דנעשה נבילה דא"כ הא דאמרינן בסי' צ"ד סי' ו' בצלים שבלועים מבשר ובשלם בקדירה חולבת אם ידוע כמה בלוע בבצלים א"צ ס' אלא כנגד הבשר וכ"כ הש"ך בסי' צ"ו ס"ק ט' דאם הסכין קטן מהצנון דא"צ ס' רק נגד הסכין בסכין של בשר וקשה נימא כיון דהבצלים בלעו מהחלב נעשו כל הבצלים נבילה דאין הבלוע שבתוך האוכל מקושר למה שבתוך הקדירה כדמוכח מהא דפריך פרק כ"ה חלב אמאי מותר תלב נבילה היא ע"ש ועי' כו"פ סי' צ"ד סק"ח ופמ"ג ש"ד ס"ק כ"ו שהקשו כן ותירץ הפמ"ג כיון דמב"מ מה' בטל ברוב לא החמירו כ"כ בזה ע"ש אלמא לא אמרינן חנ"נ אי הוה ידעינן כמה חלב בלע אלא מטעם אחר בעינן כאן ס' נגד כל הבצלים דהא בלעו מהקדירה חולבות ולא ידעינן כמה חלב בלעו מש"ה בעינן ס' נגד כל הבצלים ובבשר ליכא ס' נגד הבצלים מש"ה אסור כלו. שוב ראיתי לבעל המחבר גור ארי' יהודה בשו"ת שלו בסי' מ"ב יצא לידון בדבר חדש בבצלים שחתכו בסכין בשר אב"י ושמוהו בקדירת חלב אף שאין ס' נגד הבצלים מותר החלב ומפרש מה דקאמר בג' ע"ז ל"ט דאגב חורפי' דחולתתא מחליא לי' לשבח פי' דהשמנונית נ"ט לשבח כהחולתת ולא דהחורפא מחליא לי' להשמנינית וא"כ שוב כשבאו הבצלים שבלעו מסכין בשר שאב"י לתוך החלב והבצלים פלטו טעם הבשר להחלב אותו הטעם הוא עתה נוטל"פ בהחלב ואינו אוסר, והביא ראי' לדבריו מסי' קל"ד סימ"ב דאיתא התם בשמים הבלועים מי"נ ונתנם לתבשיל כו' אם היין נוטל"פ בתבשיל אפי' ס' א"צ, וה"נ כה"ג עוד הביא ראי' מדברי הש"ך סי' קכ"ב ס"ק ב' שכ' שם שאם בישל דבר חריף בכלי של בשר תוך מעל"ע לבשר ואח"כ בישל חלב תוך מעל"ע להחריף ואחר מעל"ע להבשר דמותר אלמא דאין החריף ממתיק טעם הבלוע בהקדירה דאל"כ הו"ל לחשוב המעל"ע מבישול החריף, ומתוך כך דחק עצמו ליישב הא דאיתא בסי' צ"ה סי' ב' דאם בשלו דברים חריפים בכלי של בשר אף שאב"י אם אכלו בחלב אוסר אפי' בדיעבד עד דאיכא ס' נגד הבשר וכן הא דאיתא בסי' צ"ו צנון שחתכו בסכין של בשר אף שאב"י ובשלם בחלב דצריך ס' דכ"ז מיירי לאכול אף הצנון או הדבר חריף, וכסברת מהר"ם מלובלין דמתיר אף הבצלים ע"ש שהאריך בדבר. ומלבד שהוא נגד כל האחרונים שמבואר בדבריהם להיפך אלא אף אישתמיט לי' דברי הראשונים, שמבואר במרדכי פ' א"מ דין תתל"ו להיפך וז"ל שם הורה רבינו טובי' מווינא שאם הי' מרתיח פלפלין שחיקין ונימוחין בקדירה או במחבת איסור אע"פ שאב"י הכל אסור דאגב חירפא מחליא לי' וטעם הפגם הנפלט נהפך להיות טעם לשבח עכ"ל אלמא דהטל"פ נהפך לשבח אגב חורפא, ועוד קשה לפ"ד המחבר הנ"ל למאי הלכתא כ' המחבר בסי' צ"ו סי' א' וה"ה לסכין של איסור משמע שבא לומר דה"ה בסכין של איסור אב"י סגי לשער בס' נגד מה שנגע בסכין ע"ש בט"ז וקשה למנ"מ צריך כאן ס' ממ"נ הא הצנין בעצמו אסיר אף אי איכא ס' כמו שפסק בסי' ק"ו דאפשר לסוחטו אסור בשאר איסור ואי שלא לאסור התבשיל בלא"ה אינו אוסר לדעת המחבר הנ"ל דהא נוטל"פ, והש"ע פסק דל"א חנ"נ בשאר איסורין ועוד קשה לפ"ז מ"ש הט"ז שם דלדידן דקיל"ן חנ"נ בשאר איסורין צריך ס' נגד כל הצנון ולפ"ד המחבר מ"ש מבשמים הבלועין מיי"נ דאם נוטל"פ בתבשיל מותר בהפסד קצת עי' פמ"ג ש"ס ס"ק ו' ואחר מחילת כבודו שגג בזה ובודאי הטעם הנפלט נעשה לשבח בהדבר חריף ואוסר אח"כ ומה שהביא ראי' מבשמים הבלועין מי"נ דאם היי"נ פוגם התבשיל דמותר לא דמיא כעוכלא לדנא, דהתם אין הבשמים גורמים כלים להשביח היין דאדרבא איתא התם דין א' דאם היין פוגם להתבלין ובתבשיל נותן טעם לשבח אלמא דאין הבשמים גורמין להיין להשביחו אבל באב"י דהדבר חריף מחליא לי' ומשביחו שיב אוסר אח"כ אם נפלט לתבשיל אחר:

ומה שהביא ראי' מסי' קכ"ב מדברי הש"ך שם כנ"ל נתיישב עם דברי המרדכי הנ"ל שדייק בלשונו וטעם הנפלט נהפך להיות לשבח אלמא דוקא הנפלט מחליא לי' אבל לא הטעם הבלוע בקדירה ומש"ה לא נחשב מעל"ע מבישול החריף. ע"כ יש לאסור בנ"ד כנ"ל. גם אין להתיר מטעם דרוב אינו דבר חריף דהבשר הוא רוב נגד הבצלים דזה שייך דוקא אם נתערב יחד בתבשיל משא"כ כאן בהצלי קדר כ"ז שאינו בו מים כ"א עומד בפ"ע ובודאי נאסרו הבצלים, ואוסרין אח"כ כל התבשיל כנ"ל:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה