יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חיו"ד · לט
נשאלתי אודות האנשים המביאים י"ש בכיס השתן של בהמה שנתייבש להעלים המכס ויש בהם חשש שהם מבהמה טריפה ונבילה והי"ש הוא דבר חריף וחשיב כבוש כשיעור שיתנו על האש ויתחיל להרתיח וגם לפעמים שוהין הי"ש בתוך הכיס מעל"ע ויותר וכבוש הוה כמבושל ובילע הי"ש מהכיס היינו הבלא"ז שהוא אסור, וגם אפי' אם הוא מכשירה לכאורה יש חשש מחמת שלא נמלח ובילע מהדם שבתוכו אך בזה יש לומר שהכיס הוא ג"כ בכלל בני מעיים דאין מחזיקין בהם דם אבל מ"מ משום טריפה ונבילה יש חשש:
תשובה. נ"ל דאין בזה חשש איסור מתרי טעמי חדא דהב"י סי' פ"ז הביא בשם הש"ל והביאו ג"כ רמ"א להלכה דעור הקיבה שלפעמים מולחין איתו ומייבשין אותו ונעשה כעץ וממלאין אותו חלב ומותר דמאחר שנתייבש הוה כעץ בעלמא ואין בו לחלוחית בשר עכ"ל, הרי מבואר דאין חשש בזה, ואף דהפמ"ג הביא בשם כה"ג דדוקא ע"י מליחה או כשיעור על האש מותר אבל אם נכבש בתוכו מעל"ע דאז נתרכך אסור ע"ש, וגם הנוב"י מ"ק סי' כ"ו כ' דזה דוקא לענין בב"ח כיון דעור הקיבה הוא היתר ואימתי חל עליו האיסור בהצטרף עם החלב וכשנתייבש מקודם לא נשאר בו טעם לאסור החלב ולא חל עליו שם בב"ח אבל קיבת נבילה וכדומה דכבר חל עליו האיסור לא נפקע ממנו האיסור ע"י שנתייבש וא"כ בנ"ד יש חשש משום טריפה או נבילה דאסיר לדעתו אפי' בנתייבש ואפי' בשיעור כדי שיתנו על האש, מ"מ מדברי הש"ך סי' קי"ד ס"ק כ"א גבי כרכום משמע אף בבשר איסור ואף ע"י בישול אינו נ"ט אם נתייבש וכן משמע מדברי ת"ה והביאו רמ"א בסי' תמ"ז בא"ח גבי בצק שבדופן החביות שמותר ליתן בתוכו יין אם נעשה שני חדשים מקודם הפסח והיינו מטעם כיון שנתייבש שוב אינו נו"ט אלמא אפי' טעם משהו אינו נותן ביין כיון דנתייבש. גם התפארת צבי חולק על הפמ"ג והנוב"י הובא בפ"ת סי' פ"ז ועוד דאזלינן בתר רובא ורוב בהמות כשירות הן ואף במקומות ששכיח טריפות כמו כשירות מ"מ הוא רק מחמת חומרא או מחמת ספק אנו מטריפין ומש"ה אסרו לשחוט בהמה במקומות הללו ביו"ט כמ"ש מהרש"ל מביאו המג"א בא"ח סי' תצ"ח ס"ק ט"ז דנהי דמחמת חומרא או מחמת ספק אין מטריפין מ"מ הוה טרחה שלא לצורך יו"ט, משא"כ לענין נ"ד שפיר שייך לומר רוב בהמות כשירות הן ובכשירה ליכא חשש כמ"ש לעיל ועוד כיון דכיס הוא דק מאד והחלל רחב י"ל דאיכא ס' בהי"ש נגד הכיס עי' ש"ך סי' צ"ג ביו"ד סק"א ואף דאין מבטלין איסור לכתחילה מ"מ אין כוונתו לבטל האיסור וכמ"ש הנוב"י בסי' כ"ו הנ"ל וכל הני טעמים שכ' ישנו ג"כ בנ"ד, מכל הני טעמי נ"ל דאין חשש איסור כלל וכלל לשתות היי"ש: