אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › יח

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · יח

יז

שאלה. בדבר השכיח בין הכבשים שנמצא בהכבד תולעים הנקראין מאטליצא והכבד נפוחה ונשתנה קצת ללובן וכשצולין אותה נפל תילחי תילחי ושכיח מהם הרבה בגלילתינו והעלימו עין מחסרון ידיעתן וכאשר נתודע לי הדבר הזהרתי להשו"ב להביא לפני הכבדים אם יראו בהם איזה שינוי והביאו לפני כבדים הרבה וראיתי שהם נפוחים ונלקים ונשתנה קצת ללובן וכאשר הניחו אותם על האש נפלו תילחי תילחי ואז הטרפתי איתם הכבשים, ומחמת שיש מערערים בדברי אמרתי לברר טעם הדבר וגם כתבתי להרב הגאון המפורסם מלבוב ז"ל ולהרב הצדיק הגאון מצאנז זללה"ה ולהרב הגאון מסקאלי' ז"ל ולהרב הגאון הצדיק מסיגיט נ"י וכלם הסכימו לאיסור וגם אסרו הבשר יבש שנעשה מהכבשים מחמת שלא נודע אם היו הרוב כשרים, ואותן הכבשים שנמצא בהם אותן התולעים ניכרין הם עוד מחיים לבקיאים שבכבד יש אותן התולעים וקצת מהבקיאים אומרים שאף א' מאלף אינה חי' י"ב חדש, וקצת אומרים דרובא דרובא מתין ומעוטא דמעוטא חיין ע"י רפואה שעושין בהם קודם שנתיישן החולאת, והנה בסתם בהמות שנמצא בהם נפיחת הכבד וגם נשתנה ללובן דעת הת"ש והפמ"ג בסי' מ"א דטריפה ומפרשים דברי הבה"ג שכ' והיכי דעביא לי' כבדא חזינן לריאה שלה אי חיוורא כעמר גיפנא טריפה דקאי על מראה הכבד, וכדברי הא"מ דמפרש ג"כ הכי דברי הבה"ג אך הר"א בסי' ל"ח מתיר בזה בהפ"מ ומ"מ מדברי כלם נלמד דדוקא בנשתנה ללובן יש חשש אבל נפיחה לבד אינו מזיק בכבד ומדברי הנוב"י מ"ק סי' י"ד משמע ג"כ דבנפיחה לבד אם לא נתרכך במישוש לא חיישינן לבשר שהרופא גוררו אך הגאון מהרש"ק בטו"ט מ"ת סי' קכ"א מטריף בכבד נפוחה לבד אם לא נשתיירו הב' זיתים וגם הר"א בק"ה סי' ס"א הניח בצ"ע אף בנפוחה לבד אם יש להתיר ע"ש, וכ"ז בסתם בהמות אבל בנ"ד כיון שנמצא בהן תולעים ורובא דרובא מתין מזה נ"ל דלכ"ע טריפה אף בנפוחה לבד או בשינוי מראה לבד וכ"ש בנפל תילחי תילחי ואף דמדברי הפמ"ג סי' נ"א משמע דוקא אם הכבד לקוי ונהפך ללובן וגם נפל תילחי תילחי ומתות מהן אז טריפה אבל ז"א דהא בפלוגתת הב"י והמבי"ט גבי בהמה שאכלה כלך פסקו הת"ש והפמ"ג סי' נ"א דאם נשתנה המעיים לאודם דטריפה אף שהפמ"ג פסק ששינוי מראה אינו פוסל בשאר איברים חוץ מריאה עי' סי' מ"ג מ"מ כיון דמקצתן מתים מזה הוה השינוי מראה כבשר שהרופא גוררו, ועי' ת"ש סי' מ' סק"ד דהיכי דהתחיל מעשה הטורף והיינו החולאת מטריפין ע"ש סופו, וכ"ש בנ"ד דרובן מתין מזה ולפ"ד קצת בקיאין אף מיעוטא דמעוטא ליכא דחיין יב"ח א"כ בודאי יש להטריף אף בחדא לריעותא, או בנפוחה לבד או בנשתנה ללובן וכ"ש אי איכא ג' ריעותות נפוחה וגם נשתנה ללובן וגם נפל תילחי תילחי וע"כ צ"ל דמ"ש הפמ"ג תי נ"א, דלקוי וגם נשתנה ללובן ונפל תילחי תילחי ל"ד נקט אלא משום דהאמת הוא כן באותן הכבשים, וה"ה בחדא לריעותא נמי טריפה גם כיון דאיכא תולעים שמהם בא הריעותא יש להטריף אף בחדא לריעותא, וכן מצאתי בדעת קדושי', אך בזה יש להסתפק אם הכבד אינה נפיחה וגם לא נשתנה ללובן ואחר שצלאו אותה נפלה תילחי תילחי מה דינה כאשר קצת אומרין דזה בנמצא באותן הכבדים שיש בהן מלוטיליצא, ואף דגבי ריאה מבואר בנפל תילחי תילחי דטריפה היינו דוקא אם נפל תילחי תילחי כשהוא חי, אבל אם נפל תילחי תילחי ע"י אש י"ל דאין לאסור, וכן מוכח לכאורה מגמרא חולין דף נ"ט דאיתא שם האי בר טביא דהוה מפסק כרעי' בתרייתא בדקה רב בצה"ג ואכשירה וכו' א"ל שמואל ולא חייש מר לניקורא פי' רש"י משום סכנה דלמא נשכה נחש א"ל מאי תקנתא ניתבי' בתנורא וכו' איתבי' נפל תילחי תילחי וכו' וקשה למה לא חייש שמואל אלא לסכנה ואמאי לא חייש נמי לטריפה דלמא יפול תילחי תילחי מן הצה"ג ותהי' אסור משום טריפה, אע"כ דאין טריפה אם נפל תילחי תילחי ע"י האש אי ליכא ריעותא בעודו חי אבל באמת ז"א די"ל דמש"ה לא חייש שמואל משום טריפה דאחזוקי איסורא לא מחזיקינן כדאמר בגמרא דף נ"ו גבי נפלה לאור אר"א הלכך לא ליכל אלא בשלקא ולא היא דאחזוקי ריעותא לא מחזיקינן ומש"ה לא חש שמואל משום טריפה אלא משום סכנה כיון דהוה במקום ששכיח נחשים וחמירא סכנתא מאיסורא, אבל היכי דאיתרמי שצלה אותה ונפל תילחי תילחי י"ל דטריפה, ובזה יש לישב דקאמר שם בעי רב ליכל באומצא א"ל שמואל לא חייש מר לניקורא, וקשה מאי אשמעינן בזה דבעי רב ליכל באומצא, הל"ל בקיצור ואכשרה רב א"ל שמואל וכו' וא"ל דאשמועינן דרב סבר דלא בעי בדיקה אף לענין סכנה דהא רב לא ידע מ"ה דאם יצלנה ויפול תילחי תילחי דחוששין לסכנה כדאמר לי' אח"כ מאי תקנתא, ולפמ"ש אתי שפיר דרב סבר דליכא כאן חשש אלא לענין טריפה, ולא ידע מסכנה ובא לאשמועינן דלענין טריפה לא בעי בדיקה לאותבי' בתנורא, ומש"ה בעי לאוכלו באומצא, וא"ל שמואל לא חייש מר לנוקרא פי' אף דלענין טריפה לא בעי בדיקה משום סכנה בעי בדיקה וע"ז שאל רב מאי תקנתא לידע אם נשך הנחש, והשיב לו ליתבא בתנורא וכו' הכלל העולה בזה אני מסופק אם קודם צלי' ליכא שום ריעותא ורק ע"י צלי' נפל תילחי תילחי אבל אם היא נפוחה או נשתנה לליבן ע"י התולעים פשיעה דטריפה וכ"ש בגוונא דאיכא כל הג' ריעיתות בודאי טריפה אי לא נשתייר הג' זיתים שלימים, ואחד מהמערערי' הי' מתעקש לומר כיון דנמצא תולעים וידוע שנעשה מהתולעים היא בכלל כבד שהתליע דדעת הש"ע והת"ח והט"ז דאף אם ניטל כל הכבד ולא נשתיירו רק אותן הב"ז ואותן הב"ז התליעו אפ"ה כשר ודעת הת"ש דמחמיר בניטל כל הכבד ולא נשתייר רק הב' זיתים והתליעו עכ"פ מודה כשכל הכבד שלם והוא מתולעת אפילו גם מקום הזיתים דכשר, והבל יפצה פיהו דכבד שהתליע מיירי שעכ"פ הנשאר היא בריא ורק שיש נקבים מהתולעים בהא אמרינן דהדרי בריא, אבל אם כל הכבד לקוי ונפוחה או נשתנה לליבן ומכ"ש אי כלהו איתנהו בה כנ"ל בודאי התולעים אינו מעלה ארוכה זה הנראה לי וכן הסכימו כל הגדולים הנ"ל זי"ע ופורץ גדר ישכנו נחש ומורה כבן סורר ומורה, ועלינו יערה רוח הבורא:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה