אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › יז

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · יז

טז

שאלה. בדין נקב בטחול של שור גדול והנקב הוא בראש העב בצד הדק שבו במקום שאיני דבוק לכרם, כי גם במקום העב אין כל הרוחב דבוק לכרס כי נד הדק אינו דבוק לכרס והנקב מוקף בעיר הטחול שניכר שהוא מתחילת ברייתו, מה הדין:

תשובה. נראה לי דיש לאסור הבהמה מטעם שאבאר, הנה ראשי המדברים בזה הם הט"ז בסי' מ"ג והצ"צ סי' ע"א שכ' להכשיר מטעם שאין זה בכלל נקב אלא בכלל חסר וחסר כשר בטחול, והנקה"כ חילק עלי' מתרי טעמי חדא דזה נמי בכלל ניקב ועוד דחיישינן שמא ניקב אח"כ ועלה בו קרום ונסתם ואחריו החזיק הפ"ח והלה"פ בשם המג"א ושאר גדולים לאסור והובא בת"ש אך הת"ש כ' דכל דברי השגתם אינו אלא אם נמצא בעגל אחד או במיעוט עגלים דאף בזה מתיר הט"ז מטעם דהוה כחסר ובזה השיגו עליו, אבל אם ידוע בבירור שרוב עגלים הם כך ואנו רואין ששאר עגלים שלא נשחטו רובן קיימין וגדלים ופרין ורבין, בודאי שאין זה נקב רק דרך גידולו הוא כך וכשר, והביא שם ג"כ בשם העה"ג שהכשיר דוקא אם הרוב הם כך וסיים הת"ש מיהו צריך ליזהר שיהי' בירור גמור דרובייהו איתנהו הכי ואם א"א לעמוד על הבירור אסור ע"ש והפמ"ג החזיק אחריו דאין להכשיר אלא אם רוב המין הם כך, וכן הכו"פ אינו מכשיר רק בעגלים משום כיון דבעגלים שכיח טובא, ואחר שנתגדלו לא שכיח זה לאות כי אינו נקב במוחלט אלא הטבע לא שלמה הבריאה עדיין, וברוב ימים מלאה החסרון, ע"ש שכ' לתרץ בזה למה שכיח בעגלים ואינו שכיח בגדולים, ומוכח מדבריו שאינו מכשיר רק בעגלים ובמקום דשכיח טובא, ומזה יש ראי' מדלא שכיח בגדולים ש"מ שאין זה נקב אלא שלא שלמה הבריאה אבל במקום שאינו שכיח בעגלים או שכיח בגדולים שוב אין כאן ראי' שזה אינו נקב ואסיר, וכן הפ"ח כ' דאין לסמוך אט"ז להתיר ועי' נוב"י סי' כ"ו סי' י"ז ג"כ איני מתיר רק בעגלים ובמקום ששכיח טובא ע"ש ובשור כ' בפי' בסי' ט"ז דאסור אך בתערובות צידד שם להתיר מכמה טעמים שהי' שם, והנה כל הגדולים הפוסקים אשר מפיהן אנו חיין כלם נבאי בסיגנון אחד דאין להתיר בנקב מתחילת ברייתה, אלא בעגלים ובמקום ששכיח דלא כט"ז והצ"צ, אך הספר יהושע שצדד שם להתיר אף בשור הגדול אם נמצא הנקב בצד הדק שבראש העב במקום שאינו דבוק לכרס וסביב הנקב מוקף עור שנראה שהוא מתחילת ברייתה מטעם ממ"נ להט"ז המחמיר בצד הדק שבראש העב מ"מ לדידי' כשר מטעם נקב בתולדה אינו נקב רק חסר, ולשאר הפוסקים דמחמירו מ"מ יש להכשיר לדידיהו כיון שהנקב אינו במקום הדבוק לכרס והביא המעשה דהל"ח שהי' בימי עוללות אפרים שהי' הנקב במקום שאינו דבוק לכרס ורק במקום המונח על הכרם שהתוי"ט הכשירו וגם הפ"ח והת"ש מכשירין בהפ"מ ע"ש, אבל אחר מחילת כבודו שגג בזה, דהמעשה של הל"ח הי' באורך הטחול במקום שאינו דבוק שם כלל להכרס בכל הרוחב של הטחול ורק מונחת שם על הכרם ובזה מתיר שם הל"ח וכן הפר"ח והת"ש אבל בראש העב במקום שדבוק שם להכרס בקצת הרוחב מצד העב אף בצד הדק שאינו דבוק שם להכרס לכ"ע טריפה, עי' פמ"ג סי' מ"ג מ"ז סק"א וש"ד סק"ה וסי' ס"ד מ"ז ס"ק יוד מבואר כן להדיא דהמעשה הוא באורך הטחול וכמ"ש וזה הטעות נזדרקה לפני הבלח"י והשיג עליו הפמ"ג סק"א גם מ"ש שם בשם הנוב"י סי' י"ג להתיר אף בשור הגדול הוא תמוה כמ"ש לעיל דבסי' י"ז אינו מתיר רק בעגלים ובמקום דשכיח ובסי' ט"ז דמתיר אף בשור אינו מתיר רק ע"י תערובות ושאר צדדי היתר כדאיתא שם, אך באמת סיים שם שהוא אינו רוצה להתיר ורק להיות כסניף עם שאר המתירים, וכן הטו"ט מ"ח סי' קל"ה כ' דאם עדיין הבשר לא נמכר אין ראוי להקל בבהמה גסה אלא אם כבר נמכר הבשר וכן שו"ת שואל ומשיב אינו מתיר רק בשכבר נמכר הבשר דבהכי היתה השאלה שם, אך מ"ש שם בשם הכו"פ להתיר אף בשור הגדול מטעם שי"ל שעדיין לא נתמלא הנקב הוא תמוה דאדרבא הא הכו"פ לא התיר בעגלים אלא משום ששכיח בעגלים ובגדולים לא שכיח מוכח דהוה רק משום שלא שלמה עדיין הבריאה כלל, אבל אם כבר גדלה ועדיין ניכר הנקב ויצאתה מכלל רוב בהמות מוכח דהוה נקב. הכלל העולה לפענ"ד דכ"ז שלא נמכר הבשר וגם ליכא תערובות א"א להקל, ולא הארכתי בזה, אלא שראיתי מידים להקל משום שהוא בצד הדק ותולין עצמם בהמעשה של הל"ח וכבר הוכחתי דהל"ח לח מיירי מזה כלל כנ"ל:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה