יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חיו"ד · י
שאלה בתולעים שנמצאו בחלל הגוף של העוף והם תולעים ארוכים וחיים, אי חיישינן שמא ניקב אחד מאברים הפנימים וא"א בבדיקה דאף מדיני דגמ' א"א לבדוק כל האברים הפנימים כדאמרינן גבי מחט שנמצא בחלל הגוף חולין דף נ"ג ע"ש, וגם מה דינם אם נמצאו בחלל הבהמה:
תשובה. לפענ"ד יש לאסור דבסי' ל"א ס' ג' איתא אם נמצא תולעת בקרום המוח ואין בקרום רושם ולא ק"ד כשרה, ויש מי שאומר שא"א בקיאין בבדיקה וטריפה וכ' רמ"א והכי נהוג, אבל אם נמצא חוץ לקדירה כגון בחוטם כשרה ע"כ. והקשה הט"ז אהא דנמצא חוץ לקדירה מ"ש ממחט בחלל הגוף דטריפה, הא גם שם יש ס"ס ועי' פמ"ג שמפרש שמקשה מהא דאמרינן בקוץ עד שתינקב לחלל ואיכא ס"ם שמא לא הגיע לאיברים הפנימים ושמא לא ניקב, ואפ"ה טריפה, ובאו"ה כ' הטעם משום דאין מחזיקין ממקום למקום גם ע"ז קשה ממ"ש הרשב"א דכל שנתחב שלא בפנינו בלב אע"פ שלא ניקב נקב מפולש טריפה שמא ניקב א' מאיברים הפנימים ותירץ דכאן לא מתירין אלא אחר הבדיקה משא"כ התם בכלל חלל הגוף א"א בקיאין בבדיקה, ועוד תירץ במחט בחלל הגוף ע"כ שעשאה איזה נקב ובאה לכאן כו' משא"כ כאן שאין הכרח שעשאה איזה נקב ע"כ לא מחזיקין ממקום למקום. והנה כ"ז אם נמצא חוץ לקדירה אבל בנמצא בקרום המוח מודה דטריפה כמבואר בש"ע דליכא ס"ס וגם מטעם דאין מחזיקין ממל"מ ליכא. גם משמע מדברי הט"ז דבמחט בחלל הגוף לא הוה ממל"מ מדכתב על דברי האו"ה גם ע"ז מקשה מדברי הרשב"א כו' כנ"ל משמע לפי טעם האו"ה ל"ק ממחט בחלל דהתם לא הוה ממקום למקום והנה הש"ך ס"ק ז' הקשה אהא דנמצא בקרום טריפה מ"ש מתולעת שנמצא על הריאה דאמרינן לאח"ש פריש וניקב ותירץ דשאני התם כיון דלא מיטרפי אלא בניקבו שני הקרומים, ועוד תירץ בשם הפרישה דשאני הקם דבעוד שהבהמה חי' א"א לנקוב שמרחפת תמיד, וכן בקרקבן שקרומיו קשים ועבים, והנה לפ"ז בכרם ודקין טריפה עי' ת"ש בסי' מ"ח ופמ"ג בסי' ל"ו אות י"ד והשתא נחזי אנן בתולעת שנמצא בחלל הגוף ולא ראינו שום נקב מה דינו, והנה מדברי הט"ז משמע שמדמה תולעת למחט בחלל הגוף, והנה לפי' התירץ הא' של הט"ז דדוקא ע"י בדיקה מכשיר, פשיטא דבנמצא בחלל הגוף דאסור דאף בזמן התלמוד לא הי' בקיאין בזה כנ"ל, ועי' פמ"ג וגם לפי התי' הב' דמחלק דוקא במחט דע"כ עשאה נקב משא"כ כאן היינו דוקא ממל"מ לא מחזקי' איסור בזה וכמו שסיים הט"ז אבל בנמצא על הקרום מודה הט"ז וכמבואר בש"ע, וכבר הוכחתי דבחלל הגוף לא הוה ממקום למקום, ושפיר חיישינן שמא ניקב וא"א בקיאין בבדיקת כל האברים, וממ"נ יש להטריף, דאי נימא דהי' מתחילה בפנים בחלל של הכרם או הדקין ויצאו לחוץ הא הת"ש והפמ"ג מחמירין דלא אמרינן בכרס ודקין לאח"ש פריש, וא"ל דהי' בריאה ויצאו לחוץ לאח"ש כדאמרינן במורנא. חדא דהא בדקו בריאה בנפוחה ולא הרגישו שום נקב, ועוד דהא אנן לא מכשירינן בריאה רק במורנא, אבל בשאר תולעים אנן מטריפין כמבואר בכל האחרונים וזה התולעת אינו דומה למורנא, ובפרט בריאה של עוף דליכא טעמא דמרחפת בודאי אין לתלות בלאח"ש ואת"ל דהתולעים היו בחלל הבהמה והעוף בודאי חישינן שמא נקבו מחיים וכמו שהוכחתי מדברי הט"ז שמדמי תולעים למחט בחלל הגוף ושני הטעמים של הט"ז לא שייך הכא כנ"ל וגם הטעם דחזקה שלאח"ש נקבה כשהרגשה שאפס חום הטבעי כמו גבי ריאה ל"ש הכא כמ"ש הת"ש בסי' ל"ו אות כ"ו דזה ל"ש אלא במה דפריש מן הפנים לחוץ, אבל מבחוץ לפנים אין חילוק בין קידם שחיטה לאח"ש ואיכא למיחש שמא נקבו לאחד מהאיברים הפנימים, ובזה לכ"ע חיישינן לכרס ודקין דאף להמכשירין היינו דוקא אם באו מבפנים לחוץ דס"ל כטעם דחזקה כשאפס חום הטבעי אז יוצאת לבקש חמימות ומש"ה ס"ל דאין חילק בין ריאה לכרם ודקין עי' ת"ש שם, אבל מבחוץ לפנים דליכא האי טעמא ודאי חיישינן אף לדידהו ואדרבא לסברא זו אף לריאה חיישינן דלית להו טעמא דמרחפת אלא דבריאה של בהמה לא חיישינן מטעם דהא בדקינן בנפיחה אבל בעוף ודאי חיישינן אף לריאה ג"כ, וכן לפי הטעם דמרחפת ודאי חישינן לכרם ודקין ושאר אברים הפנימים וכן בריאה של עיף חיישינן שמא נקבו, והלכך נראה לי לאסור אם נמצא תולעת בחלל בהמה או עיף, ול"ד לתולעת הנמצא בתוך חלל כרם ודקין או בחיך הריאה דמבפנים לחוץ אין דרכן לצאת מחיים, אבל מבחוץ לפנים חיישינן כמ"ש בשם הת"ש, וראיתי בטו"ט מ"ת סי' ח' שמיקל בזה בהפ"מ וצורך שבת דתלינן שפרשו מהריאה וצ"ע דל"מ בעוף דליכא טעמא דמרחפת לא תלינן לאח"ש פריש אלא אף גבי בהמה מ"מ לאו בכל התולעים תלינן לאח"ש פריש אלא גבי מורנא וכמ"ש, וגם יותר יש לתלות בכרם ודקין ששכיח תולעים בפרש גם מ"ש שם לסמוך על הט"ז לחלק בין איכא הוכחה דעשאה נקב או לאו ע"ש, צ"ע דכבר הוכחתי דהט"ז לא היקל אלא בנמצא חוץ לקדירה ומטעם דאין מחזיקין מל"מ משא"כ בנמצא בחלל הגוף לא שייך זה כנ"ל, גם מ"ש שם להקל מטעם ס"ס א"נ דליכא כאן ס"ס ודומה ממש למחט בחלל הגוף וכמו שהוכחתי. הכלל העולה שאיני רואה צד היתר בזה אפילו בהפ"מ וצורך שבת כנ"ל אם לא דנקרעו הדקין בשעת פתיחת העוף שיש לתלות שיצאו אח"כ מן הדקין, והא דמשמע בש"ך בסי' ל"ו ס"ק י"ז דאם לא נמצא ריעותא דנקבים לא חיישינן היינו דוקא אם נמצא התולעת תוך הכרם והדקין ולא ניקב כשר וכמ"ש הרמ"א בסי' מ"ח סי' ב' אבל לא בנמצא בחוץ וכמ"ש. שיב ראיתי בשו"ת שואל ומשיב ח"ג סי' קצ"ב שמיקל ג"כ ולפענ"ד כמ"ש: