אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חיו"ד › ג

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חיו"ד · ג

ב

בדין אם נמצא גרר יבש על עור של העוף במקום שחיטה המבואר בט"ז סי' פ"ג בסופו דישחוט במקום אחר ואח"כ יבדוק בצד הפנימי של העור אם אין שם רעותא דאין להחמיר לכל הדיעות ע"ש, והנה שי"ט מהרב הגאון המגיד מבראד רש"ק זלה"ה מ"ת סי' טי' דזה מיירי דוקא שלא ראינו ממה נעשה הגרר אבל אם ראינו שנעשה מנשיכות תרנגולים אף שלא ניקב מעל"ע לא גרע מחתך מקצת העור ויצא דם דטריפה וכ"כ הפמ"ג במ"ז שם דאם נקרע ע"י אדם מקצת העור ל"ש בעוף לומר מקצת כמו בשחט דלא אמרינן דרק מקצת חתך ואסור ביצא דם ע"ש. והנה לפ"ז צ"ל הא דהט"ז מיקל בנמצא גרר יבש ע"י בדיקה מצד הב' משום דאיכא למתלי' שנעשה ע"י חילי ואיכא ס"ס שמא נעשה ע"י חולי ואת"ל שנעשה ע"י קיץ או בידי אדם שמא לא ניכר מע' לע', אך קשה דא"כ אף בניכר ריעותא מצד השני איכא ג"כ ס"ס שמא נעשה ע"י חולי ואין חוששין לושט ואת"ל שנעשה ע"י קוץ דלמא לא ניקב הושט וכמו שהקשה שם הפמ"ג, וצ"ל כתירוצו דהוה ס"ס במקום חזקה דניקב הושט במקום שחיטה הוה פסול בשחיטה ע"ש, וא"כ אף בבודק וליכא רעותא בזה השני אמאי מכשיר הט"ז. ועוד קשה לפמ"ש הת"ש בסי' מ"ט וסי' נ"א דאם העור ניקב מבחוץ תולין במצוי דנעשה ע"י קוץ ולא הוה ס"ס וגם הפמ"ג סי' מ"ט ס"ק ב' הביא דברי הת"ש, א"כ אמאי מכשיר הט"ז בגרר יבש הא מצוי יותר ע"י קוץ וליכא ס"ס דה"ל כראינו שנעשה ע"י קוץ או ע"י אדם דטריפה בעוף וצ"ל כיון הא דטריפה בעוף בחתך מקצת העיר הוא חומרא מש"ה בנמצא גרר יבש דאיכא נמי למתלי' שנעשה ע"י חולי אף ששכיח יותר שנעשה ע"י קוץ מ"מ מקילינן אבל בניקב כל העור ליכא ס"ס דתלינן יותר שנעשה ע"י קוץ וכמ"ש הת"ש וכנ"ל, ומיושב קושית הפמ"ג הנ"ל ועדיין יש לעיין בזה ניחש שמא הבריא ונתרפא בשלמא חתך מקצת העור בבהמה דכשר ע"י בדיקה ובפנים דמיירי דבודק תיכף דל"ש נתרפא אבל גבי גרר יבש שמא ניקב כלו והיכי דניקב כלו מדינא אסור או מטעם שכ' הפמ"ג דהוה ס"ס במקום חזקה או מטעם שכ' דשכיח יותר שנעשה ע"י קוץ ואמאי ל"ח שמא נתרפא כמו גבי ישב לו קוץ בושט כמבואר בסי' ל"ג, ומוכרח אני להאריך קצת דהנה שחט או קוץ שנמצא בבה"כ מצד א' מבואר בגמרא והובא בסי' מ"ח דכשר והקשו כל הפוסקים מ"ש דגבי ישב לו קוץ בושט דחישינן להבריא ונתרפא וגבי בה"כ ל"ח להבריא ונתרפא ותירצו תירוצים הרבה הג"א בחולין תירץ ב' תירוצים א' דדוקא בושט דקרומים דקין חיישינן שמא הבריא ונתרפא משא"כ בה"כ דהוא עב ולפ"ז גם כאן הל"ל למיחש שמא הבריא ונתרפא דהא עור עוף ג"כ דק הוא ומה"ט קיי"ל דחתך מקצת העור טריפה. עוד הביא תירוץ והוא מדברי ר"ח בתוס' לחלק דוקא בושט דפעיא לי' וגמדא לי' חיישינן שמא חזר הקוץ לאחורי' אבל בבה"כ דמינח ניח אם איתא דניקב לחוץ מי החזירה לאחורי' והט"ז והש"ך בסי' מ"ח הביאו תירוץ זה ולפ"ז אי אפשר להתיר אפילו בבה"כ אלא אם המחט עדיין תחוב ורואין שלא ניקב ועבר לעור אז אמרינן אלו מתחילה ניקב מע' לע' מי החזירה לאחורי' אבל בנמצא נקב ואין המחט תחוב בו וידעינן דנעשה הנקב ע"י מחט פשיטא דחיישינן לשמא הבריא ונתרפא דהא ליכא סברא זו דמי החזירה לאחורי' דהא חזינן דחזרה לאחורי' דהשתא אינה תחובה כלל עי' ל"ש סי' ל"ו ס"ק ד' וסוף טריפת עצמות וא"כ בנ"ד הל"ל למיחש להבריא ונתרפא:

ועוד הביא הת"ש בסי' מ"ח בשם הרשב"א והר"ן חילוק בין ושט לבה"כ בושט אם נתרפא אינו ניכר משא"כ בבה"כ בנתרפא ניכר מקומו וקצת אחרונים ביארו דמחמת דהושט אדום מבחוץ א"א להכיר רושם הצלקת משא"כ בה"כ עי' פמ"ג ש"ד סי' מ"ח ס"ק י"ט ולפ"ז הי' אפשר להכשיר בנ"ד, אך הת"ש בסי' ל"ג מפרש הטעם דושט דעורות שלו דקים מתוך דקות, א"א לעמוד על נקב דק שנרפא משא"כ בה"כ שהוא עב אם הי' נקוב ונתרפא הי' ניכר כמו צלקת, א"כ לפ"ז בנ"ד נמי בעור של עוף דק הוא דמי לושט ואפי' נאמר דכוונתם דהכי קים להו לחז"ל דבושט אינו ניכר אם נתרפא משא"כ בהמסם ובה"כ ניכר אם נתרפא מ"מ מנ"ל עדיין למימר דטבע העור הוא כטבע המסס ובה"כ שיהא ניכר אם נתרפא דלמא היא כטבע הושט דאינו ניכר עי' ל"ש בסוף טריפות עצמות, אך לפי התירוץ שהביא בש"ד סי' מ"ח ס"ק י"ט דדוקא בושט דאוכלין ומשקין עוברין שם ודוחקין אותו לחוץ חיישינן שמא ניקב לחוץ והבריא ונתרפא משא"כ בהמסס ובה"כ דאוכלין ומשקין מינח נייח ל"ח לנתרפא גם בנ"ד יש להתיר וכמ"ש הפמ"ג שם דגם בושט דוקא מבפנים לחוץ חיישינן לנתרפא משא"כ מחוץ לפנים ל"ח לנתרפא אך קשה לסמוך ע"ז לבד אך נלע"ד דע"כ לא חיישינן לנתרפא אלא אם ניקב קצת באבר שהנקב פוסל בו כמו בושט וכדומה אבל בניקב העור דעיקר החשש משום הושט אבל בעיר עצמו אין הנקב פוסל בו ל"ח לנתרפא ודומה לזה כ' הש"ך בסי' ל"ג אות כ"א דאף בושט גופא ל"ח לנתרפא מעור לעור דנתרפא חששא רחוקה היא וכ"ש כאן דאין הטריפות מצ"ע ל"ח לנתרפא. ואגב ראיתי לכתוב בדין ניקב הזפק דכשר מבואר בקנאת סופרים מהה"מ מהרש"ק ז"ל סי' ד' דאם ניקב גם העור והמאכל נופל חוץ דאם יכול העוף לחיות שאין כל המאכל נופל חוץ דכשר ונ"ל לפי מה שכ' לעיל בשם הת"ש דאם העור ניקב מבחוץ דתולין יותר שנעשה ע"י קוץ ואין לו בדיקה ע"י ש"ד ס"ק זיין ומ"ז ס"ק י"ב דוקא מקום ידוע יש בדיקה משא"כ לבדוק כל הגג א"א בקיאין א"כ צ"ל דמיירי כאן דוקא בידוע שנעשה ע"י חולי דאל"כ תולין שנעשה ע"י קוץ וחיישינן שמא ניקב גגו של זפק וטריפה אח"כ מצאתי כן בפמ"ג בס"ס נ"ט ש"ד:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה