יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חושן משפט · לב
שאלה. באחד שהי' לו תביעה על חבירו ומסר התביעה הלז לאיש אחר שיתבע אותו בערכאות והבטיח לו שמה שיוציא ע"ז הוצאות שיחזיר לו וכן עשה שתבע אותו בערכאות בלי רשות ב"ד והוציא הוצאות והחוב לא בא לידי גוביינא, ותובע ההוצאות מהמשלח, אי חייב להחזיר לו ההוצאות, מי נימא כיון דאשל"ע א"צ להחזיר לו ההוצאות, א"ד הא דאשל"ע היינו דאין המשלח מתחייב לא ממון ולא עונש אחר ע"י מעשה השליח דנימא שלוחו של אדם כמותו זה לא אמרינן בשליח לדבר עבירה דדברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין אבל אם המשלח ציוה להוציא מעות על העבירה והוא עשה כן ע"פ ציויו י"ל דחייב להחזיר לו:
תשובה. נראה לי דאין חייב להחזיר לו ההוצאות, דהר"ן פ"ק דקידושין הביא פלוגתא גבי האומ' לחבירו זרוק מנה לים ואתחייב אני לך, דרמב"ן ס"ל דחייב כיון שעל פיו הוציא זה המנה, מתחייב מדין ערב, וי"א דאין מתחייב בדין ערב, אלא המוציא ממון מרשותו לרשות אחר, כיון דמטיא הנאה לשום אדם ע"י, גמר ומשעבד נפשי', משא"כ הכא דלא מטיא הנאה לשום אדם אלא מוציא הממון לאיבוד, אע"ג דאמר ואתחייב לך, לא מהני, והובאו הדיעות בח"מ סי' ש"פ סעי' א' ברמ"א, וכ' ע"ז בס' תרומת הכרי על הח"מ יש להסתפק אם אומר לחבירו שבור כלי של פ' ואתחייב אני לך, אי דומה לזרוק מנה לים, וסיים ויש לחלק, והובא דבריו בדברי גאונים, סי' נ"א סעי' מ"ז, ופי' דבריו, דדוקא באומר זרוק מנה שלך, בזה ס"ל להרמב"ן דחייב מדין ערב, אע"ג דהולך לאיבוד, משא"כ בשבור כלי של פ', דנעשה גזלן על הכלי דהא הגוזל כלי מחבירו ע"מ לשלם לו נקרא ג"כ גזלן, א"כ אשלד"ע ופטור המשלח מלשלם, וא"כ משמע מדסיים ויש לחלק דהכי ס"ל דהיכי דאיכא למימר אשלד"ע אף אם הבטיח להחזיר לו היזיקו פטור, וא"כ ה"נ בנ"ד פטור מלהחזיר לו הוצאותיו שהוציא, וה"ה בכל מקום שיש לומר אשלד"ע פטור מלשלם לו הוצאותיו, אפי' הבטיח לו להחזיר לו ההוצאות: