אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חושן משפט › ל

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חושן משפט · ל

כט

שאלה. בשני ז"צ שהי' שותפים בשחיטות בהמות להוליך הבשר לעיר ווין והשו"ב דמתא הי' דרכו ששחט אצלם בהקפה עד איזה זמן ואז עשה חשבון עמם ושלמו לו, ושותף א' הי' עיקר בהתעסקות השותפות והוא הי' משלם להשו"ב, ואותו השותף מת פתאום ר"ל בלי שים צוואה, ועתה תובע השו"ב להשותף הב' שמגיע לו איזה סך מעות שכר שחיטה, והשותף הב' טוען שא"י כלום אם מגיע לו אי לאו, מהו הדין בזה:

תשובה. הנה בחו"מ סי' ע"ז מבואר שותפים שלוו כאחד בין בשטר בין בע"פ, נעשו ערבים זל"ז, ואם אין לאחד מהם גובה מהב', אבל אם יש נכסים לשניהם גובה מכל אחד החצי מפני שנעשו רק ערבים סתם, ולא ערבים קבלנים, ואף דהש"ך שם כ' דדוקא בשטר א' נעשו ערבים מ"מ בניכר מתוך הענין שלוו לצורך השותפות מודה שם הש"ך שנעשו ערבים זל"ז, וא"כ ה"ה בנ"ד נעשו ערבים סתם זל"ז, ובערב סתם מבואר בסי' קכ"ט דאם מת הלוה אינו נפרע מן הערב במלוה ע"פ, דאנן טענינן לי' דלמא פרע הלוה, וא"כ בנ"ד אינו יכול השו"ב לתבוע מן השותף הב' רק חלקו דעל חלקו ה"ל א"י אם פרעתיך וחייב לשלם להשו"ב, אחר שיקבל השו"ב שלא נפרע משותף הב' כמבואר בסי' ע"ה ס' טית, אבל חלק השותף הב' פטור, כיון דעל חלק שותפו לא הוה רק ערב סתם, ובערב סתם אם מת הלוה אינו נפרעין מן הערב, ולכאורה י"ל דבנ"ד הוה ע"ק כמ"ש בזכור לאברהם ח"ג ערך ערב, גבי אנשים שכתבו חיוב לשלם פרס להרב שכל האחד נעשה ע"ק זל"ז ויכול לגבות הפרס מכל אחד לבדו, וכן הביא בדברי גאונים בשם מהרשד"ם גבי פרס הרב דנעשו ע"ק זל"ז מטעם שאין סברא שיחזור הרב או החכם לתבוע מכל אחד חלקו דזילא בי' מילתא, וא"כ ה"נ גבי שו"ב נימא דנעשו ע"ק זל"ז מה"ט דזילא בי' מילתא לתבוע לכל שותף חלקו ובפרט שהרגילות הוא בין השיב והז"ל כשהם שותפים לתבוע מאחד מהם לבד, וא"כ מסתמא נכנסו להיות ע"ק זל"ז, ובערב קבלן מבואר בסי' קכ"ט סי' ט"ו, אף אם הלוה לפנינו וטוען שפרע שפטור הלוה מלשלם אחר שישבע, מ"מ הערב חייב, ונשבע ונוטל מן הע"ק, וכ"ש כאן שמת השותף בודאי חייב לשלם כל השכירות להשו"ב דה"ל כא"י אם פרעתיך אף בחלק השותף והשו"ב א"צ לישבע רק לקבל בח"ח, אך ז"א דהש"ך ס"ק ל"ב הביא דאף מע"ק אינו נפרע, רק בראי' ברורה ואם הלוה טוען פרעתי אף הקבלן פטור, וסיים לכן אין להוציא ממון מיד הקבלן, וע"ש בפתחי תשובה שהביא בשם תשו' ושב הכהן דמת הלוה שוה לטוען הלוה פרעתי, וא"כ לדעת הש"ך א"י לתובעו חלק השותף הב' שמת כיון דהיורשים פטורים פטור גם הוא מחלק השותף אלא דבהא יש לעיין אי השותף החי יכול לכוף את השו"ב שישחוט אצלו מכאן ולהבא, לשלוח הבשר לווין עד שישלם לו כל החוב, אף חלק השותף הב', כיון דדעת רמ"א שם והב"ח פסק ג"כ הכי, דאף אם הלוה טוען פרעתי אף דהלוה פטור מ"מ הע"ק חייב לשלם לו, א"כ יכול השו"ב לומר קי"ל לענין זה שאינו חייב לשחוט לו עד שישלם כל השכירות אף חלק השותף אחר שיקבל בח"ח, ובאם שרוצה לשחוט לצורך אנשי העיר, פשיטא לי שאינו יכול לעכב השחיטה עבור זה כיון שנתקבל בעיר לשו"ב, לשחוט עבורם להספיק להם בשר, אף אם בודאי הי' מגיע לו שכירות ממנו ואינו רוצה לשלם לו, אם א"א להספיק בשר ע"י טבחים אחרים, אך אם רוצה לשחוט שלא לצורך אנשי העיר, י"ל שיכול לעכב ולטעון קי"ל, וכיון שיכול לומר קי"ל בזה שיב אין שו"ב אחר יכול להשיג גבולו ולבא לעירו לשחוט להטבח הזה:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה