יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
חושן משפט · יז
שאלה. באחד שקנה מחבירו קאלניר של טיליפ והי' מחובר עדיין להטיליפ ונתן המעות להמוכר ונשאר עדיין הטיליפ עם הקאלניר ביד המוכר ואחר איזה שבועות שאל הלוקח הטיליפ אצל המוכר וחסך לעצמו הקאלניר והחזיר לו הטיליפ ועתה המוכר רוצה לחזור מהמקח וטוען שנתאנה יותר משתות:
תשובה. נ"ל דאין יכול לחזור מהמקח כיון ששהה יותר מכדי שיראה לתגר או לקרובו, ואף דהמוכר יכול לחזור אף אחר כדי שיראה כו' כמבואר בח"מ סי' רכ"ז היינו דוקא היכי דהמקח הוא ביד הלוקח ומטעם כיון דהמקח אינו בידו להראות לתגר או לקרובו משא"כ בנ"ד דהמקח הי' ביד המוכר בודאי הוה השיעור בכדי שיראה כו' וכ"כ שם הנה"מ דהיכי דקנה ע"י ק"ס דנשאר המקח ביד המוכר, הוה השיעור לגבי המוכר בכדי שיראה כו' וא"ל בנ"ד דלא קנה רק למי שפרע דליכא אלא נתינת המעות, ואף דלקחו אח"כ לביתו מ"מ כיון דלקחו בתורת שאלה ולא אמר לי' לך משוך וקני לא הוה משיכה, וגם לא הוה כמשך לפני המוכר כיון דדעת המוכר רק לשאלה, וא"כ ל"ק רק למי שפרע ז"א מתרי טעמא חדא נהי דליכא משיכה מ"מ בשעה שלקחו הטיליפ והקאלניר לביתו קנה לי' הכסף דשוב ל"ש הטעם דנשרפו חיטך בעלי' ואף אם נתאכלו אז המעות מ"מ קנה לי' הכסף עי' ס"ס קצ"א ברמ"א ועי' אע"ז סי' מם, ועוד כיון שלא לקח כל הטיליפ רק הקאלנער לבד והי' מחובר לטיליפ, א"כ קנה בכסף לבד דל"ש הטעם דנשרפו חיטך בעלי' דטרח ומציל בשביל הטיליפ שהוא שלו, ועי' בזכור לאברהם ח"א ח' ת"מ אות מם שהביא בשם ב"ד שנסתפק במי שלקח מחבירו חלק מכלי ונתן לו מעות ולא משך אם קנה או לא, וכאן דהלוקח מוחזק אין מוציאין מידו ואינו יכול לחזור כנ"ל להלכה: