אור ברסלב
יד יוסף חלק ב חושן משפט › י

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

חושן משפט · י

ט

מעשה בא לפני בשנים שנתעמצו לפני בדין והמעשה שהי' כך הי' שחמשה שותפים החזיקו גריילנא בשותפות וכ"א נתן מעות להשותפות כפי חלקו המגיע ממנו, ושנים מהן ראובן ושמעון הי' שותפים בפ"ע במסחר קאקיריזיס, ובשעה שקנו הקאקריזיס לוה ראובן מאחרים מעות לצורך שמעון סך אלף ושבעה מאות ר"כ על הקני' ושמעון נתן טראטין לראובן על המעות שלוה לצרכו, ואח"ז מכרו ראובן ושמעון הקאקיריזיס להגריילנא של השותפות לאחד מהשותפים שהי' עיקר הנושא ונותן בעסק הגריילנא, בהקפה, ואח"ז לקח הנושא והנותן המעות מהגריילנא ולא רצה ליתן לשאר השותפין לא קרן ולא ריוח, והוכרחו השותפים לפשר עמו כפי מה שהי' יכולת בידם, ונשאר לכל אחד מהשותפים עוד הרבה מעות שלא גבו, ועתה תובע ראובן משמעון סך המעות שלוה עבורו ונתן לו הטראטין, ושמעון השיב שבשעת מכירת הקאקריזיס המחה לשותפו ראובן להשותף שהי' נושא ונותן בהגריילנא שישלם המעות לראובן במע"ש ונפטר הוא מהחוב, ועוד טוען שמעון שראובן לקח עוד קודם שנודע שהשותף לקח לעצמו המעות ואינו רוצה לשלם לקח ראובן אצל הנאמן מהגריילנא אלף ר"כ על אותו החוב של הקאקיריזום, ועוד טוען שמעון שאחר שנתודע להם שהשותף עיכב המעות נסעו להגריילנא ומצאו שם אצל הנאמן שלשה אלפים ר"כ, ונשל ראובן שני אלפים והוא לא נטל רק אלף ר"כ, וטוען שעבור זה הניח לו ליטול שני אלפים שיפטור אותו מהחוב של הקאקיריזיס. עוד טוען שמעון שבשעה שהשוה א"ע ראובן עם אותו השותף שעיכב המעות נתן לו פטור המועיל ע"פ נימוסי קיר"ה שאין לו עליו כלום, ישוב אין בידי לתבוע לאותו השותף בעד הקאקיריזיס, וראובן השיב שלא המחיהו אצל השותף הנושא ומתן במע"ש, והאלף ר"כ שלקח קודם אצל הנאמן לקח על הקרנא שלו שנתן להשותפות ולא על הקאקאריזיס, ומה שלקח הוא שני אלפים ר"כ ושמעון לא לקח רק אלף ר"כ הוא מחמת שהי' לו קרנא יותר בהשותפות משל שמעון, ולא מחמת שפטר אותו מהחוב ומה שנתן לו פטור שאין לו עליו כלום לא פטר אותו רק מחלקו ולא מחלק שמעון, זה תורף הטו"ת שביניהם, ויש לעיין הדין עם מי:

תשובה אודות הטענה הא' שטוען שמעון שהמחהו לראובן אצל השותף הנו"נ במע"ש, הנה הרמ"א בסי' קכ"ו סעי' ט' הכריע כדעת הרא"ש דהמקבל יכול לחזור אם המומחה הוא אלם ואינו רוצה לשלם לו, ואך הש"ך שם ס"ק ל"ח כ' בזה דהמע"ה, מ"מ כאן בנ"ד כיון שיש לראובן טראט על שמעון, יכול לטעון ק"ל כרמ"א כמבואר בתשו' שואל ומשיב ח"ג סי' ק"ה, דהיכא שיש לו טראט על חבירו יכול לומר ק"ל כיון דבידו למוכרו לנכרי, ועוד נראה דבנ"ד אף הרי"ף מודה דיכול לחזור, דהא טעם הרי"ף הוא משום דיאמר לו הממחה כבר נפטרתי ממך מיד שנתרצה להפרע מהמומחה, וכאן בנ"ד אף לו יהא האמת שהמחה שמעון לראובן במעמ"ש להפרע מן השותף הנו"נ מ"מ לא נפטר שמעון כיון שהוא נ"כ שותף לעסק הגריילנא, וקיל"ן שותפין שקנו מקח נעשין אחראין וערבאין זל"ז, וכאן קנה לצורך השותפות וגם באו להשותפות א"כ נעשה שמעון ערב ג"כ, עי' סי' ע"ו, ואף דצריך לתבוע קודם להשותף הקונה, מ"מ כאן דהוא אלם ואינו רוצה לציית דין פשיטא דחייב הערב לשלם כמבואר בסי' קכ"ט ס"י, ואף שראובן בעצמו ג"כ שותף מ"מ הא מפסיד חלקו, כי גם משאר השותפים א"א לגבות חלקו מחמת אלמותן ואודות האלף ר"כ שגבה ראובן מהנאמן אף אם הי' אמת כדברי השותף שהנאמן אמר לו שנותן לו המעות על הקאקריזיס, מ"מ רשות ביד ראובן לקבלם על הקרנא שהי' לו בהשותפות של הגריילנא, כמבואר בסי' נ"ח ובסי' פ"ג דאם ידוע שחייב לו ב' החובות א' שאין לו כח כ"כ על הלוה, והשני יש לו כח יותר כגון שיש לו ערב אפילו אם אומר בפירוש לא אפרע לך אלא מחוב פלוני, ואפילו שתק המלוה יכיל לומר אח"כ לא אקבלם אלא על חוב אחר, ומ"מ צריך ראובן לקבל בת"ח אם לא אמר בפירוש שמקבל אותו המעות על הקאקאריז, דבזה ודאי לא מצי לחזור עתה, ולקבל על החוב האחר שיש לו בהגריילנא, ומה שטוען שמעון שבשביל שהניח לראובן ליקח שני אלפים פטר איתו מהחוב של הקאקירוזיס, הנה לפ"ד אף אם האמת שפטר אותו אינו מועיל כלום, כיון שהגיע לראובן כפלים מהמעות הנשאר בהגריילנא שהי' לו כפלים בקרנא של הגריילנא משמעון, ועכשיו שנולד היזק ע"י השותף שעיכב המעות לעצמו, חל ההיזק על כל אחד כפי חלקו, שכך נכנסו לשותפות ע"י תנאי שכ"א יפסיד כפי חלקו, ואם כן הי' מגיע לו השני אלפים ר"כ, וא"כ אף לפ"ד שמעון לא הוה רק מחילה, ובמחילה בשטר יש פלוגתא בסי' רמ"א ויכול ראובן לטעון ק"ל כאותו הדיעה דל"מ מחילה, אי נקט שטרא וכנ"ל. ומה שטוען שמעון כיון שראובן פטרו מתביעות הקאקאריזיס, ושוב אין בידו לתובעו, הנה זה ידוע שראובן לא תבעו אלא בעד חלקו, ורק ששמעון טוען כיון שהמחהו במעמ"ש שישלם לראובן וראובן פטרו, שוב אין יכול לתובעו בערכאות. א"כ לא גרע ממזיק שעבודא של חבירו או שורף שטרו של חבירו דאינו חייב רק משום דינא דגרמי, והיכי דהוי אונס אפילו אונס ממון פטור, כמ"ש הש"ך בסי' שפ"ו ס"ק כ"ב דיכול לומר ק"ל כרשב"א והרמב"ן, דס"ל דאפילו באונס ממון פטור, וכבר כתבתי כיון שיש לו טראט יכול לומר ק"ל וכן הביא הרמ"א שם סי' ד' דב' שותפים שהי' להם חוב ביחד ואנס השר לא' מהם לפטור החוב פטור ע"ש, והתם מיירי דפטר כל החוב ואפ"ה פטור דזה לא מיקרי נתן ביד, וכ"ש כאן בנ"ד דלא פטר אלא חלקו, אלא דע"פ נימוסי קיר"ה כיון שהמחיהו אצלו ונתן לו פטור שוב אין השותף הב' יכול לתבוע, פשיטא כיון דהוה מחמת אונס שלא רצה לפרוע לו כלום מהקרנא שלו עד שנתן לו פטור וכבר כתבתי בשם הש"ך דאפילו באונס ממון יכול לומר ק"ל פשיטא דפטור, וא"כ אחר שיקבל בת"ח שלא קיבל בפירוש האלף ר"כ על הקאקאריזיס כנ"ל, חייב שמעון לשלם לראובן את דמי הטראט כנ"ל ברור:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה