אור ברסלב
יד יוסף חלק ב השמטות מאוה"ח. › ו

יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג

השמטות מאוה"ח. · ו

ה

נשאלתי אודות נסיעה בשבת ויו"ט על מסה"ב ההולך מלמעלה על הרחובות והולך יותר מי"ב מיל:

תשובה בעירובין דף מ"ג מספקא לי' אי יש תחומין למעלה מיו"ד והרא"ש פסק לחומרא דיש תחומין למעלה מיו"ד, והקשו עליו הא תחומין דרבנן והרא"ש פסק דאף י"ב מיל הוה דרבנן וא"כ ה"ל ספיקא דרבנן ולקולא, ועי' קרבן נתנאל שמיישב דעת הרא"ש, והרמב"ם פסק דבתחומין דאורייתא דהיינו י"ב מיל אזלינן לחומרא וזה דוקא בר"ה, אבל בימים ונחלים וכרמלית אין איסור תחומין בהם דבר תורה, וביאר הטעם בתשובה, הובאה בק"נ כיון שאיסור הטילטול בהם אינו אסור רק מדרבנן לא יתכן שהמעביר ע"פ המים אסור מדרבנן והמהלך לוקה, כ"פ בש"ע כדעת הרמב"ם עי' סי' ת"ד. והרשב"א הביאו ב"י שם כ' דאסור להפליג בספינה בשבת כיון דספק אי יש תחומין למעלה מיו"ד אין לנו להוציאו מחזקת ביתו מן הספק, אבל לצאת מן הים בשבת מותר דהא מספקא לן אי קונה שביתה למעלה מיו"ד ואזלינן לקולא, דרשב"א ס"ל ג"כ די"ב הוה רק מדרבנן כמ"ש הה"מ פ' כ"ז מהל' שבת והביאו ב"י בסי' שצ"ז ע"ש. הרי לנו ג' שיטות אי יש תחומין למעלה מיו"ד, דעת הרא"ש דאפילו פחות מי"ב מיל אזלינן לחומרא דיש תחומין למעלה מיו"ד, דלרא"ש אין חילוק בין תוך י"ב ובין י"ב מיל דהא ס"ל דתחומין די"ב מיל הוה ג"כ מדרבנן בספ"ק דעירובין, ואף בכרמלית ס"ל דאזלינן לחומרא דלא כרמב"ם, דהא הוא פסק דבזה"ז ליכא ר"ה כרש"י כיון דלא בקעי בה ס"ר, עי' פ"ק דעירובין שמביא דברי רש"י בלי מחלוקת, משמע דהכי ס"ל, ועי' ב"י סי' שמ"ה ואפ"ה בס"פ מי שהוציאו הביא האי בעיא אי יש תחומין למעלה מיו"ד ופסק להחמיר והלא אין דרכו של הרא"ש לפסיק דבר שאין נ"מ לדינא, אע"כ דאף בכרמלית ס"ל להחמיר דלא כרמב"ם. ודעת הרמב"ם בתחומין די"ב מיל דהוה לדידי' דאורייתא אזלינן לחומרא, וזה דוקא בר"ה אבל בימים ונהרות וכרמלית דאיסור תחומין שבהן אפי' י"ב מיל לא הוה רק מדרבנן אזלינן לקולא, דאין תחומין למעלה מיו"ד. והרשב"א חילק דאם רוצה לצאת מביתו אחר שקנה שביתה בביתי חוץ לתחום למעלה מיו"ד אפי' תוך י"ב מיל אסיר דאין להוציאו מחזקת ביתו מן הספק, אבל לצאת מן הים מותר אפי' חוץ מי"ב מיל דהא הרשב"א ס"ל די"ב מיל הוה מדרבנן וכנ"ל. ולכאורה קשה לדברי הרא"ש דאזיל לחומרא בהאי ספיקא אפי' בכרמלית ואפי' בפחות מי"ב מיל וא"כ ה"ה בימי' ונהרות שהימים עמוקין י' מקרקע הספינה יש איסור תחומין, וכ"כ הב"י בסי' רמ"ח לדעת הרא"ש, וא"כ להרא"ש אסור לעולם אפי' קודם ג"י לשבת להפליג בספי' כמו שהבי' הרא"ש בפ"ק דשבת דברי רב אלפס שדחה דברי ר"ח שכ' הטעם דאין מפליגין ג"י קידם השבת הוא משום איסור תחומין ומיירי שאין המים עמוק יו"ד, והקשה עליו ר"א, דא"כ יאסר אפי' קודם ג"י נמי, וה"נ תיקשי לרא"ש גופו כיון דהוא פסק לחומרא אפי' בגבוה המים יו"ד מקרקע הספינה נמי יהי' אסור אפי' קודם ג"י לשבת דהא יש תחומין למעלה. שוב ראיתי שהב"ח הקשה כן על הב"י שכ' דלרא"ש איכא איסור תחומין אפי' בימים ונהרות והכריח הב"ח כדעת מהרי"ק שכ' שהרי"ף כ"כ רק לדעת ר"ח דס"ל דיש תחומין בימים ונהרות אבל הרי"ף עצמו ס"ל דליכא כלל איסור תחומין בנכנס לספינה קודם שבת דהילוך הספינה חוץ לתחום מלאכה הנעשה מאילי' הוא ואפי' לב"ש מותר, וה"ה לרא"ש אין איסור תחומין בימים ונהרות, ויש חילוק בין ים ליבשה ע"ש, והבה"ג הביאו הטור שם כ' אם קנה שביתה מע"ש בספינה מותר לכנוס בה בשבת, ועי' בב"י שהביא דברי מהרי"א למצוא טעם לדברי בה"ג ומה שפי' הוא. ולי נראה דבה"ג מיירי בשאר נהרות דליכא משום עונג שבת ובעמוק יו"ד, וס"ל כרשב"א הנ"ל שאם קנה שביתה בספינה ואז אמרינן ספיקא דרבנן לקולא, ומותר לצאת אפילו בשבת כיון שהוא הולך למעלה מיו"ד, ול"ל גזירת שט או אפשר דאית לי' ג"כ ואסור לכנוס לספינה בשבת אפי' לילך בתוך התחום משום גזירת שט ורק דהכא כיון דקנה שביתה מערב שבת אית לי' היכרא ולא גזרינן, וע"ז הביא הטור דהר"י חילק, וגם בזה איכא גזירת שט כיון שמפליג בשבת. והנה להלכה אנן פסקינן בסי' רמ"ח דבשאר נהרות או לדבר מצוה מותר להפליג אפי' בע"ש, אם המים עמוקים יו"ד מקרקע הספינה, גם נוהגין להקל כדעת בה"ג לקנות שביתה בספינה, ולאחר שתחשך הולכין לבתיהן ובשחרית נכנסין לספינה ומפליגין וזה מותר לכ"ע, חוץ מהר"י דמחמיר משום גזירת שט, אך לשאר פוסקים מותר אפי' במפליגה חוץ לי"ב מיל, להרא"ש מותר כמ"ש למעלה בשם הב"ח, וכמ"ש מהרי"ק הבאתיו לעיל, ולרמב"ם ג"כ מותר בימים ונהרות כמ"ש לעיל, וגם לדעת בה"ג ורשב"א מותר כנ"ל. ועתה נבא לנ"ד הנה לדעת הרא"ש אסור חוץ לתחום אפילו תוך י"ב מיל, ולדעת הרמב"ם עכ"פ חוץ לי"ב מיל אסור דהא הרמב"ם ס"ל דגם האידנא איכא ר"ה ולא בעי ס"ר בוקעין בי, וא"כ ביבשה י"ב מיל הוה מן התורה ואזלינן בספיקו לחומרא ובפרט שהולך על הגשר שהיא רחבה יותר מט"ז אמה וס"ר בוקעין בה הוה ר"ה לכ"ע וי"ב מיל הוה מ"ה, ואזלינן לחומרא, וגם לדעת הרשב"א כיון דא"א לקנות שביתה על מסה"ב למעלה מיו"ד וקונה שביתה בביתו ואין מוציאין אותו מחזקת ביתו מן הספק כנ"ל, וכן פסק רמ"א בסי' ת"ד דביבשה חוץ לי"ב מיל דאסור:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה