יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
השמטות מאוה"ח. · ג
שאלה. בזבוב שעשאה נקודה דקה מצואתה בתוך ד', או בתוך כף פשיטה של תפלין, והנקודה היא שחורה ונשתנה לצורת ה"י, אם מותר למחוק הנקודה או לאו.
תשובה. נ"ל דאין תקנה למחוק הנקודה, דהוה ח"ת, אע"ג דאין הנקודה נעשית מדיו, מ"ר כיון שהיא שחורה כמו דיו, ועי"ז נשתנה צורת הדל"ת, לה"י, אם מוחק הנקודה לעשות דל"ת, הוה ח"ת. ועיין בספרי יד יוסף סי' יוד, שהארכתי בזה שאם נשתנה צורת האות מדבר שאסור לכתוב בו, מ"מ אסור לתקן ע"י מחיקה, דלא דמי לדיבוק שעוה על האות, דמותר לקלוף השעוה, ע"ש. גם הבאתי שמה מהרה"ג מהרש"ק ז"ל מבראד, שבספרו סת"ם על הל"ת סי' ל"ב, כתב בפירוש דאפילו על ידי טפה שנעשית מזבוב, שנשתנה צורת האות דאסור לגרור דהוה ח"ת, עיי"ש. גם אין להכשיר לגרור, מטעם דהנקודה היא דקה מן הדקה, וליכא שיעור אות קטנה, היינו שיעור יו"ד, חדא דהא דעת המחבר בסי' ל"ב ס"ק ט"ו, כהרא"ש דניקב רגל הפנימי של ה"י אפי' לא נשאר אלא כ"ש כשר, וא"כ פשיטה כיון דכשר בה"י כזו דהוה אות אם גורר ועושה ממנה דל"ת, אלא אפי' לדעת רמ"א שמחמיר כדעת רוב הפוסקים, דבעינן שישתאר כמלא אות קטנה, והיינו שיעור יו"ד, ומסיים הרמ"א והכי הלכתא, וא"כ איכא למימר היכא דליכא שיעור יו"ד, מכתב בינוני ליכא משום ח"ת, מ"מ המעיין בסידור דה"ח מהגאון מליסא בדיני קס"ת אות ל"א, שכתב אם ניקב רגל הפנימי של ה"י ונשתייר כ"ש א"צ להוציא אחרת, משמע דס"ל הא דכתב רמ"א והכי הלכתא הוא מספיקא החמיר רמ"א, לכן לענין קה"ת דאיכא נמי דעת הרמב"ם דמותר לברך על ס"ת פסול א"כ הוה ס"ס וא"צ להוציא אחרת, וא"כ דהוה ספק אי סגי בכ"ש, לענין ח"ת הוה נמי ספק דילמא סגי בכ"ש והוה ח"ת דח"ת הוה פסול דאורייתא, וכתב ולא וחקק גם מחמת שהנקודה רחוק מן הגג יותר משיעור עובי ב' קולמסין אין להקל, נהי דלכתחילה י"ל כן אבל זה לא לעיכוב ואדרבא הפמ"ג באשל אברהם בסי' ל"ב אות ל"ג מסתפק אי צריך הרגל השמאלי של ה"י להיות בסוף הירך הימיני עיי"ש, וגם הספר סת"ם הנ"ל, פוסל בכמה דוכתי אפי' אם נכנס לתוך הכ"ף פשוטה אפי' ת"ג של שעטנ"ז ג"ץ, והא ודאי רחוק מן הגג, ע"כ אין בידי להקל: