יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
השמטות מאוה"ח. · ב
שאלה. אם סופר האריך בתפלין בכ"ף או בנו"ן פשיטה של שיטה העליונה והרגל של הכ"ף או הנו"ן מגיע עד השירטוט של שיטה התחתונה ונזדמן לו לכתוב בשטה התחתונה אחת מהאותיות שיש להם גג כגון ב' או ד' או ה' וכדומה זה לעומת זה ועי"ז נשתנה צורת הכ"ף או הנו"ן פ' לבי"ת כזה ב, ואח"כ גמר צורת האות שתחתיו אם מותר להפריד הנגיעה של הכ"ף או הנו"ן פ' לאות שתחתיו דהוה כמו דיבוק שאר אותיות זל"ז אם לא נשתנה צורת האות דמותר להפריד הנגיעה ולא הוה ח"ת או דילמא כיון דבתחילה בשעה שכתב הגג של האות קודם שגמרה כבר נשתנה צורת הכ"ף או הנו"ן פ' לבי"ת או לנו"ן כפופה לא מהני מה שגמר אח"כ צורת האות ואסיר להפרידם דהוה ח"ת וא"כ בתפילין ומזוזות אין לו תקנה.
תשובה. הנה בסי' י"ז הבאתי דברי המהרי"ט שכ' דאם נכנס ראש למ"ד לתוך כ"ף פ' דלא מהני קריאת התינוק ויש מתירין ע"י קריאת התינוק ורק שצריך לכסות גוף הלמ"ד והקשה ע"ז בתשו' מגיד מראשית בשם מהרא"ס אמאי פוסל מהרי"ט, וגם להמתירין אמאי צריך לכסות גוף הלמ"ד מאחר שכל הרואה יבדיל בין שניהם ויפריד אותם כיון שהם בשני שיטין ורישא בתר גופא גרירא, וא"כ אמאי צריך לכסות את חלק התחתון מאחר שהתינוק יבחין את האות כראוי נימא באמת דרישא בתר גופא גרירא, והבאתי שם דברי קה"ס דתירץ שדרך כתיבת הלמ"ד כותב תחילה הראש של הלמ"ד, והנה מתחילה כשעשה הראש של הלמ"ד הרי אפשר שבאותה הרגע שעשה הראש בתוך חלל הדל"ת אז נשתנה צורת הדל"ת ונעשה ה' הלכך צריך לכסות גוף הלמ"ד להמתירין, ולמהרי"ט לא מהני קריאת התינוק כיון דכבר נשתנה לצורת ה"י ידרשנו משם הרי כיון דרגע אחד נשתנה הדל"ת ונעשית ה"י אף שאח"כ גמר צורת הלמ"ד ואחר גמר הלמ"ד ליכא שום פסול כקושית בעל מגיד מראשית הנ"ל מאחר שכל הרואה יבדיל בין שניהם ויפריד אותם, כיון שהם בשני שיטין מ"מ, כיון שרגע אחד נפסלה אינו חוזר להכשירו ונשאר בפיסולו, ול"מ מה שמפריד אח"כ דהוה ח"ת, ואף דהפמ"ג בסי' ל"ב בסופו נתן כלל דכל היכא דנעשה ע"י כתיבה ליכא משום ח"ת היינו דוקא באותו אות גופא אם נתקלקלה עד שאין צורת האות עליו ומתקן אח"כ ע"י כתיבה בהא ליכא משום ח"ת אבל כאן כותב באות אחרת היינו בהלמ"ד, אם יגרור אח"כ איכא משום ח"ת להאות שלמעלה היינו הדל"ת, ולפ"ז ה"ה בנידון דידן, אם יגרור מרגל הכ"ף או הנו"ן פ' איכא משים ח"ת. ומה שהביא שחכם אחד עומד כנגדו ומצא מציאה במשנת אברהם בשם גדול אחד שמכשיר בזה, נ"ל שדעת אותו גדול כדעת הכה"ג שהביא המג"א בסי' ל"ב ס"ק מ' דסבירא לי' דאף ראש הלמ"ד הנכנס בתוך ד' או כף פשיטא דכשר, אבל אנן לא קיי"ל הכי כמבואר ברמ"א באהע"ז סי' קכ"ה ס' י"ח, ועיין באר היטב שם בהל' תפילין שהביא היד אהרן שחולק על כנה"ג וצוח עליו ככרוכיא שאינו כן ולא מצינו מי שמיקל בזה, ע"כ לדעתי חלילה להקל בזה. ולפ"ז נראה לי דה"ה אם בתיבת וחנון (בש"ת) נדבקה הוא"ו להחי"ת כז"ה וח דאסור למחוק הדיבוק לבד דהוה ח"ת דבשעה שכ' הזיין ימין של החי"ת ונדבקה לואו אזי נשתנה הואו עם הזיין לצורת חית ואם ימחוק רק הדיבוק הוה ח"ת וצריך לקלקל צורת הואו ולחזור ולכתוב ודו"ק: