יד יוסף חלק ב· רבי יוסף יהודה שטרסברג
השמטה לחו"מ. · ב
ראיתי באור תורה בגליון ד' סי' י"ט, הביא בשם ח"א לתמוה על דברי הט"ז אע"ז סי' קס"ט שכ' גבי קביעת מקים לחליצה, שאינו מועיל לומר נקבע מקום, או ליום מחר או לשני ימים אחריו, משים דאין ברירה כמו בריש פ' כל הגט לענין גט דאמרינן א"ב ותמה אותו החכם דהא קיל"ן בדיני ברירה דיש חילוק בין דאורייתא לדרבנן, עי' ביצה ל"ח, א"כ האיך מדמה קביעות מקים דהוא תקנתא דרבנן לכתיבת גט לשמה דהיא דאורייתא מוכתב לה עכ"ל. ותמה תמה אקרא על הא דכ' דקביעות מקום לחליצה היא תקנתא דרבנן הלא היא מימרא דרבא יבמות דף ק"א ע"ב ויליף לה מקרא ועלתה יבמתו השערה עי' פי' רש"י מדכתיב השערה בה"י משמע המזומן לכך מכבר, אלמא דבעי קביעות מקום מדאורייתא והא דקי"לן דאם חלצה בלא קביעות מקום דהחליצה כשירה כמבואר ברמ"בם וש"ע היינו משום דלא גרע מרקיקה וקריאה דכתובים בפירוש בתורה ואפ"ה אם חלצה ולא קראה ולא רקקה החליצה כשירה משום דכתיב ככה יעשה לאיש מזה ילפינין בגמרא דאינו מעכב אלא חליצת הנעל דהיא עושה בגופו של יבם אבל ד"א אינו מעכב בדעבד, ומש"ה הקביעות מקים ג"כ אינו מעכב אם כבר חלצה בלי קביעות, אבל כ"ז שלא חלץ עדיין אמרינין א"ב דהוה דאורייתא וצריכין לקבוע מקום פ"א, ודברי הט"ז שרירין וקיימין.