יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג
שו"ת אה"ח סימן א · לט
דין אם בישל חמץ גמור תוך הפסח בכלי כגון לצורך חולה שיש בו סכנה או אם שכח למכור איזה חמץ כח ועמד בכלי כל ימי הפסח מהו הוא הדין של הכלי לאחר הפסח וכן אם עמד י"ש חמץ בכלי ושכח למוכרו מהו הדין של הכלי:
תשובה בסי' תנ"א איתא דכלי שנשתמש בו חמץ משפשפן היטב ומותר להשהותן עד לאחר הפסח דקיל"ן בהא כשמואל פסחים דף למ"ד, ועיקר הטעם כמ"ש המג"א בסק"א בשם הראב"ן משום דהבלוע בכלי אינו נראה ומצוי וזה שייך דוקא בכלים שנשתמשו בהן חמץ קודם פסח משא"כ בנשתמש בהם חמץ בתוך הפסח כיון דהחמץ אסיר לאחר פסח יש לאסור הכלי ג"כ ואף דרמ"א בסי' תמ"ז כ' מיהו כלים שנתבשל בהם מותרים היינו דוקא בתערובות משהו דהוא עצמו אם עבר והשהה לאחר הפסח מותר וכמ"ש שם בש"ע סי' י"א משא"כ בחמץ גמור יש לאסור ונהי בכ"ח אם היא אב"י יש להתיר לאחר הפסח דבזה לא שייך לגזור אטו ב"י כמ"ש הרשב"א במ"ה כיון דעתה זמן היתר היא הביאו הפמ"ג ביו"ד סי' ק"ב מ"מ בב"י כגון בא"ח של פסח יש לאסור, וכן בכלי מתכת דאפשר בהגעלה דבזה א"צ לטעם גזירה אטו ב"י אלא הטעם נוטל"פ לכתחי' אסור וכיון דאפשר בהגעלה הוה לכתחילה יש לאסור אפילו אב"י וכן בכלי י"ש ששכח למוכרו ל"מ בכלי מתכות דאפשר בהגעלה ע"י בישול אפר ומים תחילה עד שנסנק הכוח כמבואר בט"ז סי' תנ"א ס"ק ח' פשיטא דאסור להשתמש בה בלי הגעלה אלא אפי' בכלי חרס ל"מ בי' דא"א בהגעלה מ"מ בכלי י"ש מהשאב"י דהוא חזק וחריף כמבואר במג"א סי' תמ"ז ס"ק כ"ה ח"כ אסור לאחר הפסח להשתמש בה עי' א"א סי' תנ"א סק"א אך בתשובת בית אפרים הובא בפ"ת סי' תמ"ו סי' תמ"ז כ' באם הכלי ישינה ויש בה בלוע מכבר מותר לאחר הפסח ואף בכלי חדשה אם יש רוב בתבשיל שמבשלין בה עתה מותר לבשל בה אף לכתחילה: