אור ברסלב
יד יוסף חלק א שו"ת אה"ח סימן א › כב

יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג

שו"ת אה"ח סימן א · כב

כא

נשאלתי באשה שקבלה ילד אצלה במיטה בלילה תוך למד ללידתו. ובבוקר מצאה שמת אם צריכה כפרה כי י"ל דהוה ס"ס דלמא מת מעצמו ודלמא נפל הוה. וס"ס מהני אף בדאורייתא.

תשובה בשבת דף קל"ו איתא ארשב"ג כל ששהה שלושים יום באדם אינו נפל כו' אמר אביי נפל מן הגג ואכלו אריה כו' חי הוא כו' אלא אמר אביי פיהק ומת כ"ע מת הוא כ"פ באכלו ארי' או נפל מן הגג ומת ופי' רש"י פיהק כלומר לאחר לידתו לא ראו בו אלא חיות מעט. אר"י אמר שמואל הלכה כרשב"ג ואיתא תו התם מת בתוך למד ועמדה ונתקדשה אמר רבינא אמר רבא אם אשת ישראל חולצה ואם אשת כהן אינה חולצת עכ"ל הגמרא. והנה מדברי רבא מוכח דהא דפסקינין הלכה כרשב"ג הוא רק לחומרא מדרבנן אבל הלכה כרבנן דאף בתוך למד מחזיקינן אותו לולד בן קיימא משום דרוב נשים ולד מעלייא יולדת דאל"כ אמאי אשת כהן פטורה מן החליצה. וכן פסקו כל הפוסקים דאשת כהן פטורה מן החליצה והנה הרי"ף לא הביא הא דאביי דפיהק ומת כ"ע מודים דמת הוא. וכ הר"ן דס"ל לרי"ף דאין הלכה כאביי מדקאמר רבא מת בתוך למד אם היא אשה כהן א"צ חליצה אלמא אפילו בשלא אכלו אריה פליגי וס"ל דחי הוא דרי"ף ס"ל דפיהק ומת ומת מעצמו תוך למד שוין הם. והרבינו יונה כ' דאביי ורבא לא פליגי דרבא מיירי דוקא בנפל מן הגג או אכלו ארי' אבל בחלה ומת ה"נ ס"ל לרבא דאף באשת כהן צריכה חליצה והנה מדברי הר"ן והר"י מוכח דחלה ומה תוך למ"ד דומה לפיהק ומת ובזה פליגי לדברי הר"ן ס"ל דלרי"ף אין הל' כאביי ומוקי להא דרבא במת מחמת חולה וה"ה בפיהק ומת ג"כ ס"ל לרבא דא"צ חליצה באשת כהן דלרבנן דפליגי ארשב"ג אף בפיהק ומת פליגי ותר"י ס"ל דרבא מיירי דוקא בנפל מן הגג או אכלו ארי' אבל בפיהק ומת וה"ה מת מחמת חולה תוך למ"ד הלכה כאביי. דאף רבנן מודים דהוה נפל וא"כ צריכה חליצה אף באשת כהן אבל הרז"ה ס"ל דאביי דוקא בפיהק ומה הוא דקאמר דכ"ע מודים אבל בחלה ומת תוך למד דומה לנפל מן הגג ופליגא בזה רבנן ורשב"ג ורבא מיירי אף בחלה ומת תוך למ"ד ואפ"ה באשת כהן א"צ חליצה כרבנן דפליגי ארשב"ג והרמב"ן במלחמות פלוג על הרז"ה ומיישב דעת הרי"ף דחלה ומת תוך למ"ד דומה לפיהק ומת כו' וכן הדעת נוטה שהפסק חיותו גורם חולה אבל כשמת ע"י אחר אין בו מוכיח לנפל והלכך מדחיי' דברי אביי מדברי רבא דאמר מה בתוך למ"ד א"צ חליצה ואפילו בפיהק ומת א"צ חליצה. והשתא נחזי אנן ל"מ לדעת הבעה"מ דס"ל דחלה ומת תוך למ"ד דמו לנפל מן הגג ודאי צריכה כפרה וליכא ס"ס דהא לרבנן ולד מעליא הוה דרוב יולדת ולד מעליא וקיל"ן כן באשת כהן דאינה צריכה חליצה מה"ט אף דהוה ספק דאורייתא. ורק לחומרא מדרבנן צריכה חליצה באשת ישראל וכ"ש לדעת הרי"ף דס"ל דאין הלכת כאביי ואף בפיהק ומת נמי ס"ל לרבנן דהות ולד מעליא וא"כ באשת כהן א"צ חליצה א"כ אין כאן ספק השקול דלמא נפל הוה דהא רוב ולדות הויין ולד מעליא והנה מדברי רש"י שעי' פיהק כלומר לאחר לידתו לא ראו בו אלא חיות מעט משמע דס"ל ג"כ כשיטות בעה"מ דיש חילוק בין פיהק ומת ובין חלה ומת תוך למ"ד אלא אפילו לדעת הר"י דס"ל דחלה ומת תוך למ"ד דומה לפיהק ומת וס"ל נמי דהלכה כאביי בפיהק ומת ורבא מיירי בנפל מן הגג. אבל בחלה ומת צריכה חליצת אף באשת כהן דרבנן נמי מודים בהא. א"כ לדברי הר"י איכא ס"ס הנ"ל אבל ז"א דדוקא בידוע שמת מעצמו מחמת חולה בזה ס"ל לר"י דהוה כמו מוכיח לפנינו שנפל הוא וכמ"ש הרמב"ן דהפסיק חיותו גורם חולה והוה כמו פיהק ומת דכ"ע מודים דהוה נפל אבל כאן דא"י אם מת מעצמו או ע"י אשה. דליכא מוכיח דנפל הוא אדרבא אמרינן מחמת רוב היולדת יולדת ולד מעליא דלא מת מעצמו אלא ע"י האשה וא"כ ליכא ס"ס דלמא נפל הוא ומת מחמת עצמו אדרבא אמרינן שהוא מרוב והוה ולד מעליה ונהרג ע"י אמו וא"כ יצא לנו מזה דאף לדעת ר"י דס"ל דמת מעצמו דומה לפיהק ומת וקיל"ן כאביי בפיהק ומת וא"כ לדידי' בחלה ומת תוך למ"ד צריכה חליצה אף באשת כהן ורבא מיירי דוקא בנפל מן הגג ה"מ דצריכה חליצה דוקא אם ידעינין דמת מחמת חולי אבל בכגון נ"ד דיש ספק שמא אמו הרגתו. א"כ בודאי באשת כהן א"צ חליצה וכ"מש דכיון דליכא הוכחה שנפל הוא וכמ"ש לעיל דמי לנפל מן הגג. דא"צ חליצה באשת כהן ובאם שהי' התינוק חולה ואח"כ נמצא מת ואין ידוע אם מת מעצמו או נהרג ע"י האשה שנמצא אצלה. הנה לדעת הרי"ף דלא סבירא לי' הא דאביי ואפילו בפיהק ומת נמי א"צ חליצה פשיטא דצריכה גם כאן כפרה ולדעת בעה"מ נמי דמחלק בין פיהק ומת ובין מת מחמת חולי תוך למ"ד דא"צ חליצה פשיטא נמי דכאן צרכיה כפרה אך לדעת הר"י דמוקי להא דרבא בנפל מן הגג אבל במת מחמת חולי הוה לי' כפיהק ומת וצריכה חליצה אפילו באשת בהן דבהא רבנן נמי מודה דחיישינן לנפל ולפי מה שכ' הרמב"ן שהפסק חיותא גורם חולה וא"כ אם ראינו רק שהוא חולה אף אם לא ידעינין שמת מעצמו ע"מ החולה גורם לומר דהוה כפיהק ומת ורבנן נמי מודים דהוה ספק נעל וא"כ שוב הוה ס"ס שמא נפל הוא ושמא מת מעצמו ומ"מ כיון דלדעת הרי"ף ובעה"מ צריכה כפרה וצריכה לקבל תשובה ורק יש להקל עליה באיזה פרטים כיון דלדעת הרבינו יונה יש ס"ס בכאן וכמ"ש וזכינו לדין דבחל' תוך למ"ד ונעל אח"כ מן הגג ומת דלדעת הרי"ף ובעה"מ א"צ חליצה באשת כהן דלדעת הרי"ף לא קיל"ן כאביי ורבנן פליגי אף בפיהק ומת פשיטא דא"צ חלילה וגם לדעת בעה"מ דהא ס"ל אף בחלה ומת מעצמו בתוך למ"ד א"צ חליצה וכ"ש אם נפל אח"כ מן הגג פשיטא שא"צ חליצה אך לדעת הר"י דס"ל בחלה ומת תוך למ"ד צריכה חליצה ובנפל מן הגג א"צ חליצ' אם הי' חולה מעיקרא נפל אח"כ מן הגג או שאכלו ארי' וכדומה שמת ע"י אחד דינו כמת ע"י חולי וצריכה חליצה. וכמ"ש הרמב"ן הנ"ל. דהפסק חיותא גורם החולי כנ"ל. ועי' ת"ש סימן ט"ו מ"ש בזה:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה