אור ברסלב
יד יוסף חלק א שו"ת אה"ח סימן א › יט

יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג

שו"ת אה"ח סימן א · יט

יח

בש"ע סי' תכ"ו ס"ק ב' אין מברכין על הירח אלא במוש"ק ודוקא אם ליל מוש"ק היא קודם יו"ד בחודש כו' והוא מדברי ת"ה סי' ל"ה והח"צ סי' קיו הביא בשם תשו' הרדב"ז במי שהיה חבוש בבית האסורין ונתנו לו רשות פ"א בשנה לצאת לחוץ דין הוא שהמצוה ראשונה שתבא לידו ואין יכול לעשותה בבית האסורין ואפילו הוא מצוה קלה יצא ויעשנה דקי"ל דאין מעבירין על המצות. והקשה שם מדברי ת"ה אלו דצריך להמתין על מוש"ק כדי לעשות המצוה ען המובחר וחילוק שם הח"צ בין שני מצות קלה וחמורה דבזה מיירי הרדב"ז אמרינן אין מעבירין על המצות אבל במצוה אחת אם יכול לעשותה אח"כ מן המובחר כגון ק"ה במוש"ק בזה ממתינין אם אין חשש שיתבטל לגמרי ע"ש. והנה בסי' כ"ה כ' הרמ"א שם אם תפילין מזומנים בידו ואין לו ציצית א"צ להמתין על הציצית וכ' שם המג"א הטעם דכל שהויי מצוה לא משהינן אע"ג די"ל שיעשה אח"כ המצוה מן המובחר והביא המג"א ראיה לזה מיבמות דף ל"ט דאיתא התם מצוה בגדול ליבם ואם הגדול במדינת הים אין ממתינין עליו דשהוי מצוה לא משהינן והביא עוד ראיה ממנחות דף ע"ב דאיתא שם אר"ש בא וראה כמה חביבא מצוה בשעתא שהרי הקטר חלבים ואיברים כשרים כל הלילה מ"מ מקטירים אותם ביום ואפילו בשבת אלמא אפילו בחדא מצוה נמי אמרינן שהויי מצוה לא משהינין וקשיא מהא דסי' תכ"ו וגם רמ"א עצמו סותר א"ע מסי' כ"ה להא דסי' תכ"ו וגם קשה לת"ה מאותן הראיות שהביא המג"א. ונראה לי דלק"מ על הת"ה דמהך דיבמות פשיטא דל"ק כמ"ש שם הת"ה בעצמו לחלק דדוקא אם לא חיישינן שיתבטל המצוה לגמרי אז ממתינין כגון אם חל מוש"ק קודם יו"ד בחודש ודייק לה מהא דיבמות דדוקא אם הגדול הוא במדינת הים שהוא מקום רחוק וצריך שהויי זמן רב עד שיבא בהא חיישינן שמא ימית הקטן והגדול לא יבא ויתבטל המצוה לגמרי בהא לא משהינן וה"ה גבי ק"ה אם חל מוש"ק אחר יו"ד בחדש דחיישינן שמא יתכסה הלבנת בג' וד' ימים ויתבטל המצוה לא משהינן אבל אם היה הגדול האחין באותו המדינה שהוא מקום קרוב משהינן זמן קרוב עד שיבא וה"ה בק"ה אם מוש"ק היא קודם יו"ד בחדש משהינן א"כ לא קשה מהא דיבמות על הה"ה ואדרבה הת"ה הביא שם ראיה מזה וכמ"ש. ומהא דבמנחות נמי לא קשה דהתם אטו הקרבן מהודר אם יקריב בלילה החלבים ואיברים ורק שבכהן המקריב לא יקריב בשבת וכיון ששבת הותרה אצל הקרבן אמרינן חביבא מצוה בשעתא ויקריב בשבת. אבל היכי שיעשה המצוה אח"כ ביותר הידור ממתינין. ובזה ניחא נמי דברי הרמ"א דלא סתרו אהדדי מסי' כ"ה לסי' תכ"ו דה"נ גבי תפילין אטו מהודרם מצוה תפילין יותר אם לבש קודם הציצית אלא אם יש לפניו ציצית ותפילין ילבש קודם הציצית משום מעלין בקודש ומש"ה אם אין ציצית בידו אין חייב להמתין אבל אם יעשה המצוה עצמה אח"כ בהידוי טפי ימתין כמו ק"ה בליל מוצאי ש"ק דיש דיעה דאין מברכין אלא במוש"ק כשהוא מבושם. ואפשר לומר דבזה פליגי הרמב"ם ותוס' גבי נר חנוכה דהרמב"ם ס"ל דמהדרין מן המהדרין שמוסיפין והולך קאי אמהדרין נר לכל אחד והתוס' ס"ל דקאי אנר לאיש וביתו. דרמב"ם ס"ל דאף במצוה אתה אם יכול לקיים עכשיו אף שיכול לקיים אח"כ ביותר הידור ויופי אמרינן שהויי מצוה לא מההינן ואי ס"ד דהמהדרין שוב אין עושין כמהדרין מן המהדרין א"כ צ"ל דהמהדרין מן המהדרין לא עשו בלילה ראשונה כמהדרין, כדי שיכלו לעשות בלילה ב' כמהדרין מן המהדרין וזה לח נכון דעדיף לעשות בלילה הראשונה כמהדרין אף דשוב לא יכול כמהדרין בן המהדרין וא"כ מוכח דהמהדרין, מן המהדרין עושין נמי כמהדרין ותוס' ס"ל בחדא מצוה אם אפשר לעשותה אח"כ בהידור עדיף להמתין ומש"ה המהדרין מן המהדרין שרוצים אח"כ לעשות ביותר הידור אין עושין בלילה ראשונה כמהדרין וממתינין להיות כמהדרין מן המהדרין ואך דברי המג"א שכ' אף בחדא מצוה אע"ג אם יכול לעשותה אח"כ מן המובחר שהויי מצוה לא משהינן צ"ע מק"ה בסי' תכ"ו והחילוק שבין ב' מצות קלה וחמורה דאמרינן דאין מעבירין על המצות קלה מטעם דאיתא בממנה אבות והוי זהיר במצוה כבחמורה שאין אתה יודע מתן מתן שכר של מצות משא"כ באותו מצוה אם יכול לעשותה אח"כ מן המובחר בודאי ימתין לעשותה מן המובחר כמ"ש התנאה לפניו במצות:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה