אור ברסלב
יד יוסף חלק א שו"ת אה"ח סימן א › יז

יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג

שו"ת אה"ח סימן א · יז

טז

נשאלתי בדבר שהמציאו עתה מורה שעות שקורין זייגיר שמעמידין אותו ומכונין ותהא לאיזה שעה שירצה שיקיץ אותו ומכינין אצלו נר וכאשר יגיע לאותו השעה מדליק הנר מעצמו. אם מותר להכינו מע"ש שידליק הנר בשבת וגם אם מותר להשתמש לאותו הנר והשבתי להיתר. ונראה לי ראיה מפורשת מגמרא שבת דף י"ח גבי שביתות כלים דאמרינן דלב"ה אע"ג דקעביד מעשה שרי כגון מצודות חיות ועופות דקעבדי מעשה שהפח נקשר ותופס החיות או העוף מ"מ שרי וכ"פ בש"ע א"ח סימן רנ"ב וא"כ ה"נ אע"ג דהמורה שעות עביד מעשה בשבת להדליק הנר מ"מ שרי ואינו דומה להא דאיתא בסוף פרק כירה דף מ"ז ע"ב גבי נותנין כלי תחת הנר לקבל ניצוצות ולא יתן לתוכו מים מפני שהיא מכבה מע"ש וכ"ש בשבת ואמר רב אשי התם דהטעם הוא מפני שמקרב את כיבויו וכ"פ בש"ע סי' רס"ה סק"ד וא"כ ה"נ ליתסר אף מע"ש מפני שמקרב את ההדלקה. והדלקה יותר חמור מכיבוי דלר"ש פטור משום דהוה מלאכה שאצ"ל ע"ש אבל באמת ז"א דהתוספת הקשה שם בד"ה מפני מיט אסיר בע"ש דהא קיל"ן כל המלאכות מותר לעשותן מע"ש והם נגמרים בשבת ותירצו דדוקא מלאכה גמורה מותר דלא חיישינן שמא יעשה בשבת דהכל יודעין שהיא מלאכה אבל הכא איכא למיחש דלא דמי איסור כ"כ במה שמניח כלי תחת הניצוצות ואיכא למיחש שמא יבא לידי כיבוי שיתחיל ליתן המים קודם נפילת הניצוצות וקודם גמר הנתינה יפלו ומכבה בידים והנה הישועת יעקב הקשה דמכאן משמע דהיכי דלא דמי איסור כ"כ גזרינן טפי דאפילו בע"ש אסור א"כ קשה מהא דס"ל לב"ה דפורסין מצודות חיה ועוף מע"ש ונצודין בשבת והקשה שם התוספת אמאי אסיר לב"ש דהא אף בשבת ליכא חיובא בנתינו מצודות דא"י אם יהיה ניצוד ואמאי אסיר בע"ש ותירצו התוספת דחיישינן שמא בעת פריסת המצודות יפיל צבי בתוכו ובזה יש חיוב חטאת וא"כ קשה מ"ט דב"ה דמתירין בזה נגזור נמי שמא יעשה בשבת דהוא לא יחשוב שהחיה תיפול בשעת פריסת המצודות כמו כאן גבי נתינת מים לכלי דאסור מה"ט דאינו חושש שמא יפלו הניצוצות בעת נתינת המים. ותירוץ הישי"ע דהתם גבי פרוסת מצודה אף שלא יפול החיה לתוכו בעת פריסת המצודה מ"מ פטור אבל אסור וכמ"ש המג"א סימן שי"ז ס"ק טית ומש"ה לא גזרינן משא"כ בנתינת מים לתוך הכלי אם אינו חושש שמא יפלו הניצוצות בעת נתינות המים ליכא איסורא כלל ע"כ חיישינן שיעשה בשבת וקודם שיגמור נתינת המים יפלו הניצוצות ויבא לכבות בידים ע"ש וא"כ לפ"ז בנ"ד נמי בשבת בודאי להעריך הזייגר לגרום להדליק הנר אסור דאפילו להעריך סתם זייגיר אסרו כמה אחרונים וכ"ש להעריך להשמיע קול וגם להדליק נר ולכך מותר בע"ש דומיא פריסת מצודות חיה ועוף בע"ש ואין לאסור מטעם דאין מוציאין אש מן אבנים וא"כ אף ביו"ט יש לאסור וכ"ש בשבת וכמבואר ביצה דף ל"ג ובש"ע סימן תק"ב ולדעת הט"ז שם דס"ל דאף בדעבד אם בישל מאותו האש אסיר התבשיל מכ"ש שיש לאסור להשתמש לאור אותו הנר אבל נ"ל דאין כאן איסור דאין מוציאין אש מן אבנים ומותר להשתמש לאור אותו הנר. דהא דאין מוציאין אש יש ב' טעמים הרמב"ם פ"ד מהלכות יו"ט כתב הטעם שלא הותר ביו"ט אלא להבעיר מאש המצוי אבל להמציא אש אסור שהרי אפשר להמציא מאתמול עיין ט"ז שם פ"י וזה דוקא בהבערה שלא היתרה בשבת רק ביו"ט הותרה בזה שייך הטעם של הרמב"ם שלא הותרה ביו"ט אלא באש המצוי אבל בנ"ד דהוכחנו אף בשבת מותר. וא"כ כ"ש ביו"ט דמותר והט"ז לא אסר שם בדיעבד אלא אם הוציאו באיסור. אבל בנ"ד שמותר להוציא בודאי אף לכתחילה מותר להשתמש באור הנר. ואף לטעם הב' של הראב"ד שמשום נולד אסור להוציא אם היינו דוקא אם הוא מוציא ביו"ט עצמו אסור דכיון דאסיר להוציא הוה נולד אבל כיון דכבר הוכחתי שמותר להכינו מע"ש א"כ הוה נגמרו בידי אדם דליכא משום מוקצה ולא משום נולד כמבואר בביצה ובסי' רנ"ב וסימן שכ"ה ואף דדעת רש"ל בחולין דדוקא בהתחיל בע"ש וגמרו בשבת מותר מ"מ בנ"ד הוה ג"כ רק כגמרו בשבת כיון שמכינו מע"ש א"כ מותר להכינו וגם מותר להשתמש לאור הנר כנ"ל להלכה:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה