יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג
שו"ת אה"ח סימן א · טז
נשאלתי אם מותר לטלטל בשבת ציצית שעדיין לא עשאן וקשרן בבגד ורק שמוכרם ועומדים לקשרן בבגד אם הוה מוקצה או לא:
תשובה לפענ"ד שאסר לטלטלן אף לצורך גופן ומקומן וכללא דמוקצה היא כ"ד שיש תורת כלי אפי' מלאכתו לאיסור או מוקצה מחמת מיאוס או כלים שעומדין לסחורה שאין מקפיד עליהן מלהשתמש בהן אע"ג שאין רגילין להשתמש בהן כל אלו מותרין לטלטל לצורך גופן ומקומן וכלי שמקפיד עלי' להשתמש שום תשמיש של היתר כגון סכין של שחוט' ושל מילה ואיזמל של ספרין וסכין של סופרים כיון שמקפיד עליהן שלא להשתמש שום תשמיש אחר המותר בשבת זה נקרא מוקצה מחמת ח"כ ואסור לטלטלן אפילו לצורך גופן ומקומן ובדבר שאינו כלי כלל כגון גיזי צמר שנתנן לאוצר לסחורה היה מוקצה מחמת עצמן ובזה מחולק המג"א בסי' רנ"ט אות ד' כ' דוקא במקפיד עליהם והאע"ז חולק עלי' דדוקא בכלים בעינן מקפיד עליהן דלהוי מוקצ' מחמ' ח"כ אבל בגיזי צמר הוה מוקצ' מחמת עצמן ורק אם לא נתנן לאוצר בהטמין בהן אמרינן מסתמא מבטלן להטמנה אבל אם נתנן לאוצר אע"ג דהטמין בהן מבע"י אמרינן מסתמא עתיד להחזירן לאוצר ואינן מבטלין להטמין והוה ממילא מוקצה. ועיין בש"ע של התניא שמיישב דעת המג"א כיון שטמן בהן מבע"י בעינן דוקא מקפיד עליהן ע"ש. והשתא נחזי אנן בציצית שהוכנו לקשרן בבגד ל"מ לדעתי האעו"ז דס"ל גבי גיזי צמר שא"צ הקפדה פשיטא שאסור לטלטלן אף לצורך גופן הגון לכרוך בהן איזה דבר בלא קשר של קיימא דמותר להשתמש בהן תשמיש חול קודם שקשרן בבגד או לצורך מקומן אלא אף לדעת המג"א דבעינן דמקפיד עליהן מ"מ בציצית מסתמא ג"כ מקפיד שלא להשתמש בהן תשמיש אחר והוה מוקצה מחמת ח"כ ואסור לטלטלן אף לצורך גופן ומקומן ול"ד לתפילין דאפילו לדעת הט"ז סק"ג סימן ש"ח והמג"א שם ס"ק י"א מותר לטלטלן לצורך גופן ומקומן ולא אמרינן דהוה מוקצה מחמת ח"כ דהא ודאי פשיטא דקפיד עלייהו טפי ומייחד להו מקום כבר תירץ התוספ' שבת כיון דדמי קצת לספרים וכתבי הקודש א"כ כמו דספרים עדיפא משאר כלים שמלאכתן להיתר שאסורין לטלטל שלא לצורך כלל והם מותרים א"כ ה"ה תפילין עדיפא משאר מוקצה מחמת ח"כ שאסורין לטלטל אף לצורך גופן ומוקמן והם מותרין לצורך גופן ומקומן ע"ש משא"כ גבי ציצית ל"ש זה וזה דמי ללולב דמבואר בסימן תרנ"ח דהוה כאבן ואסור לטלטלו ואף דהט"ז כתב שם ס"ק ג' דמותר לצורך גופו ומקומו מ"מ כל האחרונים חולקין עליו עיין תו"ש בסימן ש"ח אות כ"ב שכ' מדכ' רמ"א דהוה כאבן משמע אף לצורך גופו ומקומו אסור וטעמא משום דהוה מוקצה מחמת ח"כ דמסתמא מקפידין עליו שלא להשתמש בד"א שלא יתקלקל ועיין פמ"ג שם סימן תרנ"ח דהניח בצ"ע דברי הט"ז וגם דומה לנייר דהוה מוקצה מחמת ח"כ כמבואר במג"א ש"ח סק"ד יוד ה"ה ציצית ול"ד לשופר דמותר לטלטל לצורך גופו ומקומו דשם אינו מקפיד עליו להשתמש בו ד"א ולא הוה מוקצה מחמת ח"כ כמבואר שם במג"א ס"ק י"ב משא"כ ציצית מקפיד עליהן להשתמש בהם ד"א והוה מוקצה מחמת ח"כ ופשיטא דאסור לטלטלן לצורך גופן ומקומן. כנ"ל להלכה: