יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג
שו"ת אה"ח סימן א · יג
נשאלתי אם מיתר לעשות משלחן של בהכנ"ס שקורין עליו בס"ת באקראי בעלמא בשבת במנחה. אם נתאחר זמן התפלה וצריכין לקרב אצל החלון אז קורין על אותו השלחן אם מותר לעשות ממנו ספסל לבהכנ"ס אי הוה הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה:
תשובה לפענ"ד דמות' לעשו' ממנו ספסל לבהכנ"ס איתא במשנה ע' בני העיר תיבה לא יקחו בהכנ"ס ובגמרא שם אמר רבא מריש ה"א האי כרוסיא (פי' רש"י בימה של עץ) תשמיש דתשמיש היא ושרי (פי' רש"י שפורס מפה עליו ואח"כ ניתן הס"ת עליו) כיון דחזינא דמותבא עליו ס"ת אמינא תשמיש קדושה הואי ואסור. וכורסיא הוא הבימה שקורין עליו בס"ת וא"כ לכאורה משמע שאסור לעשות מהשלחן שקורין עליו בס"ת פסול דהא השלחן הוא תשמיש קרושה כמו תיבה והספסלים של בהכנ"ס לא היה עליהם רק קדושת בהכנ"ס כמבואר בב"י ס' קנ"ד בשם הירושלמי. ובמג"א סי' קנ"ג ס"ק ט"ו וא"כ היה הורדה לעשות משלחן ספסל כמבואר במשנה תיבה לא יקחו בהכנ"ס וכן מבואר שם בש"ע בסי' קנ"ד סק"י וכן מותר לעשות מכסא גדול כסא קטן אבל אסור לעשות שרפרף ע"ש אבל באמת נראה דמותר ל"מ בנ"ד דאינו מיוחד לקרות עליו בס"ת ורק באקראי בעלמא ואז אפי' אי הוה מניחין עליו הס"ת בלא מפה תחת הס"ת לא מיקרי עי"ז תשמישי קדושה כמבואר בט"ז סי' קנ"ד ס"ק ג' גבי ווילין דבעינין דוקא שהי' קביעות לזה ובלא"ה לא מיקרי תשמיש קדושה ע"ש ובפמ"ג אלא אפילו אי הוה השלחן מיוחד לקרות עליו בקביעות נראה לדידן דאין קורין בשום פעם בלא פרוסת מפה תחת הס"ת מיקרי השלחן רק תשמיש דתשמיש כמבואר בב"י בשם הרא"ש והמרדכי ע"ש וא"כ לא הוה על השלחן רק קדושת בהכנ"ס וא"כ לא הוה הורדה מקדושתו עי' א"א ס"ק י"ד מבואר כן בהדיא. דאין על שלחן רק קדושת בהכנ"ס ואין להתעקש ולומר כיון דלומדין עליו ומניחין עליו חומשים וחומשין ג"כ יש בהן קדושה כמבואר שם סי' ג' וארגז שנותני' בו ס"ת או חומש ע"ש ז"א דזה מיירי בחומשין העשוין בגלולה כס"ת ונכתב על קלף כדינו עי' הר"ן והובא ברמ"א יו"ד ס"י רפ"ג ועוד כיון דהספרים שלומדים בהם הם מוכרכין א"כ הכריכה הוה כמו מפה והוה תשמיש דתשמיש וזה ברור להלכה להלכה:
ואגב ראיתי לכתוב מה שקשה לו על דברי הט"ז סי' קנ"ד סק"ג שכ' דהא דאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה זה דוקא כ"ז שראוי עוד לקדושה גדולה אבל אם אין ראויה לזה רק לקלה טפי עדיף שיעשו קדושה קלה ממה שתגנז וקשה הא ביומא דף י"ב איתא גבי בגדי כה"ג דקאמר ר' דוסא שכשרין לכהן הדיוט והשיב רבי בגדים שנשתמשו בהם קדושה חמורה ישתמשו קדושה קלה והא התם אינן ראוין לכה"ג ליום כפורים אחר וטעינין גניזה ואפ"ה אין מורידין וכן הל' כרבי עיין רמב"ם פ"ח מה' כלי המקדש הל' ה' וצ"ע: