יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג
שו"ת אה"ח סימן א · יב
נשאלתי מסופר א' שכ' שם הוי' ב"ה ואחר שכתב ג' אותיות הראשונות יה"ו והתחיל לכתוב הה"י אחרונה כתב מקודם כמו וא"ו שכן דרך הסופרים לכתוב מקודם וא"ו ואח"כ גומרין הה"י ונדבק ביגיעה דקה מהוא"ו הב' להוא"ו הראשונה כזה ו-ו ומחק הדיבוק שביניהם וגמר הה"י וכתב להלן והמעשה היה בס"ת ושכח באיזה יריעה היה השם הזה וזה יודע חומש היה ועתה בא לשאול אם עשה כהוגן או לאו:
תשובה לפענ"ד דשלא כהוגן עשה הסופר כיון דע"י הנגיעה נשתנה לצורת חית וא"כ הוה ח"ת לגבי וא"ו הראשונה ונהי דלגבי וא"ו שניה לא הוה ח"ת כיון שגמר אח"כ הה"י ע"י כתיבה כמבואר בא"ח סל"ב סעיף י"ח ע"ש ובפמ"ג בכמה מקומות דהיכי דגומר האות אח"כ ע"י כתיבה לא הוה ח"ת מ"מ הוא"ו הראשונה דלא עשה בה שום מעשה כתיבה אחר המחיקת הדיבוק הוה ע"י ח"ת כיון שנשתנה לצורת חי"ת וע"י המחיקה נעשית וא"ו הוה ח"ת ולכאורה אפשר לומר דלא מיקרי כאן נשתנה לצורת אות אחרת דחי"ת בזו פסול הן לשיטות ר"ת דאנן נוהגין כוותיה לכתוב ב' זיין וחטוטרות באמצע והן לשיטות רש"י היינו כתב וועליש דהא לשיטות רש"י בעינן תג כעין מקל בסוף הגג בצד שמאל וכאן ליכא לא חטוטרות ולא מקל בצד שמאל אך ז"א ל"מ לדעת רע"א הובא בקס"ה סי' ה' אות יו"ד דמכשיר בפשיטות בלא מקל בסיף לרש"י פשיטא דהוה ח"ת אלא אפילו לדעת הפמ"ג בסימן ל"ב דהניח בספק אם עשה חי"ת כדעת רש"י בלא מקל בסופו מ"מ הוה ספק ח"ת דדלמא כשר בלא מקל והנה נשתנה לצורת אות אחרת לחי"ת וע"י מחיקה נעשית וא"ו והוה ח"ת וח"ת פסיל מדאוריית' דכתיב וכתבתם דבעינן דנעשית האות ע"י כתיבה ולא ע"י חקיקה והוה ספק דאורייתא וג"כ א"ל כיון דהדיבוק בין הוו"ן היא דק וכ"ע קורין ב' ווי"ן ולא חי"ת וא"כ ליכא משום ח"ת אבל ז"א. וראיה מדברי הר"י אסכנדרי הביאו ב"י ביו"ד סרע"ו ורמ"א שם גם כן הביאו להלכה שאם רגל הה"י של שם נדבק בגגו כחוט השערה וכ"ע קורין ה"י דאסור למחוק הדיבוק ולעשותו ה"י אלמא אע"ג דלא הוה הדיבוק רק כחוט השערה וכ"ע קורין ה"י הוה חי"ת כיון דדין הה"י להיות כרעא תלו ולא דבוק לגג וכשנדבק לגג אף דלא הוה רק כחוט השערה וכ"ע קורין ה"י הוה ח"ת ה"נ בנ"ד אף דהדיבוק היא דק וכ"ע קורין ב' וויי"ן הוה חי"ת לגבי וא"ו הראשונה תדע אם נמצא חי"ת כזו בס"ת בשעת קריאה כגון שנקלף הדיו ולא נשאר דבוק רק כחוט השערי בודאי אין להוציא ס"ת כיון דע"י הדיבוק הוה גולם א' וכן בתפילין ומזוזות אם נמצא חית כזו מותר לתקן ולמלאות דיו ולא היה של"כ א"כ שוב הוה ח"ת ואם הוה בא למלוך קודם שעש' מעשה היה מורינין ליה שאין תקנה לאותו שם דא"ל שימחוק וא"ו אחרונה ולא ישאר רק יה"ו ולמחוק אח"כ הוא"ו הראשונה דהרדב"ז הובא במשנת אברהם ס"ל דאם כתב ג' אותיות ראשונות של שם חל עליהם קדושת השם ואסור למוחקן ואע"ג בנ"ד נעשית הוא"ו הראשונה ע"י, ח"ת מ"מ אסור במחיקה כמבואר בכמה פוסקים הובאו בקה"ס וא"כ אין תקנה לאותו השם אם לא לקודרו עם כמה תיבת אחרים אך עתה שאחר שעשה מעצמו ואינו זוכר באיזה שם עשה וגרר הדיבוק א"כ אין תקנה לאותו החומש כיון דהוא"ו הראשונה נעשית ע"י ח"ח וכל אותו החומש טעין גניזה וג"כ א"ל כיון שא"י באיזה יריעה היא הפסול בטלה אותה הירעוה ברוב הירועות הכשרים עי' במלאכת הקודש שבזה לא שייך ביטול ברוב וכ"כ המחנה חיים ח"ב סימן נ"ג ועיין ח"ס סימן רע"ד ח' יו"ד ולכאורה יש לצדד היתר שלא יצטרך לגנוז חומש שלם לפמ"ש בש"ע אהע"ז סימן קכ"ו סעיף כ"ח וז"ל אם נדבקו רגלי ההי"ן לגגין אם תינוק יכול לקרותן (היינו דיבוקו דק כחוט השערה) יש להכשיר במקום עיגון אפילו בתורף ויפרידם בסכין וכ"כ הרמ"א שם סיקכ"ה סעיף ט"ו ע"ש אלמא במקום עיגון מתירין להפריד ולא הוה ח"ת כיון דהדיבוק דק וניכר לתינוק שהוא ה"י ולכאורה יש לצדד להכשיר שלא יצטרך גניזה לחומש שלם עם שמות הקדושים אבל גם זה אינו דכבר כתב הברכת המים אות פ"ב דדוקא גבי גט דלא בעי כתיבה תמה מדינא מהני קריאת התינוק דלא יהיה נחשב ח"ת אבל בסת"ם דכתיב וכתבתם דמזה ילפינן דבעינן כתיבה תמה אף בנגיעה דקה כחוט השערה אסור להפריד דהוה חי"ת וכ"כ הג"פ סימן קכ"ה אות ס"ו וכ"כ הנב"י מ"ק סימן ע"ח ע"ש וא"כ אין תקנה לאותו החומש וטעין גניזה כנ"ל להלכה לפענ"ד: