יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג
שו"ת אה"ח סימן א · ב
שאלה אם כ' בתפילין צורת כף מרובעת מלמעלה ועגולה מלמטה או להיפך עגולה מלמעלה ומרובעת למטה מה דינם. וכן ב' אם כ' עגולה למעלה ומרובעת למטה או להיפך מרובעת למעלה ועגולה למטה מה דינם:
תשובה הנה ראיתי בש"ע של התניא. בסי' ל"ו כתב באות כ"ף וז"ל. כף כפופה קבלת החסיד שצ"ל עגולה מכל צד לכתחילה ואם עשה לה זויות באחוריו מלמעלה כשרה אם עגולה למטה. אבל אם עשה מלמטה ומלמעלה מרובעת ה"ז דומה לבי"ת ופסולה. עכ"ל. ולכאורה קשה הדיוקים אהדדי דמרישא משמע דאם יש לה זויות למטה אף אם גולה למעלה פסולה. ובסיפא מסיים דוקא אם יש לה זויות למעלה ולמטה פסולה משמע דאם יש לה זויות למטה ולמעלה עגולה כשרה. והנה ראיתי בקסיה הנדפס מחדש תופס לעיקר דיוקא דרישא. דוקא ביש לה זויות למעלה כשירה אבל יש לה זויות למטה ועגולה למעלה פסולה. והביא ראיה מכתב ספרדיות שעושין הבית עגולה למעלה ולמטה יש לה זויות אלמא בעגולה למעלה וזויות למטה הוה צורת בי"ת ולכך פסולה גבי כ"ף ולפ"ד יש כאן חומרא לענין כף. בזויות למטה פסולה וקולא לענין בי"ת בזויות למטה אף באין עקב כשירה ולבבי לא כן ידמה דהנה הב"י הביא בסימן ל"ו דברי הב"ש גבי עם פתוחה וז"ל שצריך להיות למעלה עגולה ולמטה יהי' לה זויות ולא עקב שהרי תמונתה כמו כ"ף ואע"פ שיש לה זויות למטה מ"מ כיון שהוא עגולה למעלה ואין לה עקב למטה דמי טפי לכ"ף מלבי"ת כי הבי"ת יש לה זויות למעלה ולמטה עקב והזויות למטה אינו מהפך תארה שהרי בכתיבה המאושרת נהגו הסופרים לעשות לכ"ף כמין זויות עכ"ל. הרי הב"ש שהוא הראש שבאחרונים לבאר צורת האותיות כ' בפירש דאף ביש להכ"ף זויות למטה כ"ז שאין לה עקב למטה שם כ"ף עליו. אבל ביש לה עקב למטה אף אם עגולה למעלה אין זה תואר כף. כן מוכח מלשונו שכ' מ"מ כיון שהוא עגולה למעלה ואין לה עקב למטה דמי טפי לכ"ף משמע אבל ביש לה עקב למטה אף בעגולה למעלה אין זה תואר כף. ומה שהביא הקה"ס ראי' מבי"ת ספרדית לא דק בזה דכתב ספרדית יש לה עקב למטה להבית עי' לדוד אמת באות בי"ת שכ"כ בפירש שעושין עקב למטה בכתב ספרדית שדיבוק יריכה לא הוה בקצה המושב. ע"ש וא"כ הוה הדין להיפך ביש לה זווית למטה ועגולה למעלה כשירה לגבי כ"ף ופסולה לגבי בי"ת ודלא כקה"ס וביש עקב למטה כשירה לגבי בי"ת ופסולה לגבי כ"ף ולענין אם למעלה יש לה זווית ולמטה עגולה יש ללמוד ג"כ מדברי הב"ש שכתב גבי פ"א כפיפה וז"ל פ"א כפופה יהיה לה זויות למעלה כו' וכשאין זויות למטה תחשב תמונות כ"ף אע"פ שיש לה זויות למעלה שהרי בכתיבה המאושרת נהגו הסופרי' לעשות הכ"ף כפ"א לנוי עכ"ל אלמא ביש לה זויות למעלה ולמטה עגולה הוה צורת כ"ף וממילא לגבי ביית פסולה הכלל העולה מכל מה שכתבתי בין עגולה למעלה ולמטה יש לה זויות באין עקב ובין אם יש לה זויות למעלה ולמטה עגולה כשירה לגבי כיף ופסולה לגבי בי"ת אא"כ יש לה עקב למטה ועגולה למעלה כשירה לגבי בי"ת ופסולה לגבי כ"ף ודיוקא דסיפא עיקר דוקא אם יש לה זויות למעלה ולמטה דומה לבית וכסולה לגבי כ"ף אבל צד מסד עגולה כשירה. והא דלא נקט ברישא אלא אופן א' בזויות למעל' ועגולה למטה כשירה ולא נקט נמי בעגולה למעלה וזויות למטה כשירה י"ל דנקט מילתא דפסיקא בזויות למעלה בכל אופן כשר משא"כ בזויות למטה לפעמים פסול ביש עקב וזה מרומז ג"כ בש"ע הנ"ל באות בי"ת שם במראה מקום באות טי"ת שכתב אפשר שההבדל שבינה לכ"ף שברא"ש וטור הוא ת"ג שלמטה והיינו העקב שלמטה ופירושו דקשיא ליה בזה הלשון שהביא שם בפנים וז"ל ע"פ הסוד צ"ל הבית מרובעת והוא לשון הב"ש שהביא שם ב"י וקשי' לי' הא מדינא צ"ל מרובעת שלא תדמה לכ"ף וע"ז כ' דע"פ דינא אף בעגולה למעלה אם יש לה עקב למטה כשירה לבי"ת ורק ע"פ הסיד צ"ל מרובעת אף למעלה. אבל ז"א מעכב בדיעבד. ואף דבפמ"ג בסימן ל"ו באות כ"ף פוסל גבי כ"ף אם יש לה זויות למעלה או למטה מ"מ נראה דיש להכשר ע"י קריאת התינוק לתקן דהא תוכחתי מדברי הב"ש דכשר. אף בלא תיקון באין עקב וא"כ יש להכשיר עכ"פ ע"י קריאת התינוק ע"י תינוק כמו גבי כ"ף פשוטה דאם עשאה מרובעת מכשיר הפמ"ג לתקן ע"י קריאת התינוק כנ"ל: