אור ברסלב
יד יוסף חלק א שו"ת אה"ח סימן א › א

יד יוסף חלק א· רבי יוסף יהודה שטרסברג

שו"ת אה"ח סימן א · א

שו"ת אה"ח סימן א

שאלה אם צריכין לברך על ט"ק בשעת לבישתו באשר שראיתי שנדפס בסידורי' בשם הרב הגאון הצדיק מביטשאיטק מ' אברהם דוד זללה"ה שלא לברך על ט"ק אף שיש בו שיעור המפורש בש"ס משום דבזה"ז גדול מתבייש לצאת בו לשוק ואינן בעינן שיהא גדול יוצא בו לשוק כמ"ש הרמ"א באו"ח סימן ט"ז ודלא כשיטת הב"י דבקטן מתכסה בו ראשו ורובו סגי רק רווק יברך עלי' שאינו מתבייש לצאת בו עכ"ל וראיתי שבעל המחבר ספר חסד לאברהם בשו"ת חלק א"ח האריך לחלוק עליו וכתב עליו וז"ל רואה אני את דבריו זרים מאוד ואין להם פנים בהלכה:

ומעתה נחזי אנן איתא בפ' התכלת דף מם טלית שהקטן מתכסה בו ראשו ורובו והגדול יוצא בה דרך עראי חייב בציצית אין הקטן מתכסה בה ראשו ורובו אע"פ שהגדול יוצא בה עראי לשוק פטורה. עכ"ל הגמרא והנה הרמב"ם ס"ל דעיקר תלו אם הקטן מתכסה בה ראשו ורובו. וכפ' הב"י בש"ע סי' ט"ז והא דקתני שהגדול יוצא בו לשוק עראי לרבותא נקטי' אלו יוצא בו הגדול בקבע פשיטא דחייב אלא אפילו באין יוצא בה אלא עראי אפ"ה מיקרי כסותך והטור כ' וז"ל והגדול אינו מתבייש לצאת בה באקראי ומשמע דס"ל דתרתי בעי שהקטן מתכסה בה ראשו ורובו וגם הגדול אינו מתבייש לצאת בה לשוק דרך עראי וכ"כ הרמ"א בסי' ט"ז ודוקא כשהגדול לובשו פעמים עראי ויוצא בו לשוק ועי' מג"א דמפרש דרמ"א ס"ל כדעת הטור ע"ש ומשמע דאף דאיכא שיעור שהקטן מתכסה בו כו' מ"מ אם הגדול מתבייש לצאת עראי לשוק פטור וא"כ צדקו דברי הרב הגאון הצדיק זללה"ה דבזה"ז גדול מתבייש לצאת בט"ק לשוק אין מברכין עליו. אף איכא השיעור לכסות בה הקטן. והנה בעל המחבר חסד לאברהם הנ"ל כ' דלא משערין לכל אדם לפי מה שהוא. אלא אם הגדול בן י"ג שנים אינו מתבייש לצאת בו לשוק עראי הוה מלבוש להתחייב בציצית לכל אדם הלובשו. וכ' וז"ל איך יתכן למ"ד ציצית חובת מנא. וכלי קופסא חייבין בציצית שיהיה חילוק בין גברא לגברא. ולפענ"ד דבריו צ"ע אלמה לא נחלק בין גברא לגברא. דלזה קרינן בי' כסותך ולזה לא קרינן בי' כסותך תידע דהא בזקן שעשאו לכבודו פטור מציצית ואפ"ה אם מיחדו אח"כ ללבשו בחייו בודאי חייב בציצית דהא הב"י פסק בש"ע בסי' י"ט דאפילו לדידן דקיי"ל דציצית חובת גברא נמי פטור בזקן שעשאו לכבודו ואפילו אם לבשו פעמים בתיי' משום דיחדו לכבודו. ומשמע מלשונו שכ' אם לבשו לפעמים בחיי' אבל אם יחדו ללבשו תמיד בחייו ה"נ דחייב בציצית א"כ ה"נ למ"ד דציצית חובת מנא. אם מיחדו אח"כ ללבשו בחיים בודאי חייב בציצית וא"כ מה לי גבי בגד אם עשאו מתחילה לכבודו דפטור דלא קרינן כסותך ואם מייחדו אח"כ ללבשו בחיי' שוב קרינן כסותך אע"ג דהוא חד בגד ואף למ"ד ציצית חובת מנא. וכ"ש הכא בתרי גברא דלזה קרינן כסותך וחייב ולזה המתבייש לא קרינן כסותך ופטור גם מיש שם וממקומו היא מוכת מדילפינן למעט טלית שאולה מכסותך ואמאי לא נימא דכסותך אתי לומר דלא מחייב אלא במלבוש שאינו מתבייש לצאת בו עראי לשוק דבריו תמוהין מאוד דהא אף לפי דעתו בעינן עכ"פ דגדול בן י"ג שנים לא יתבייש לצאת בו. וא"כ אכתי קשה דלמא כסותך אתי להא היכי דבן י"ג שנים מתבייש לצאת בו דפטור אע"כ צ"ל דהא והא ילפינן מכסותך וא"כ אף אי נימא דמשערין לכל אדם לפי מה שהוא נמי לקמ"ד תידע דהא לדעת הב"י בשו"ע ממעטינין מכסותך בזקן שעשאו לכבודו אף בלובשו פעמים בחייו אפ"ה פטור ע"י מג"א שם. וא"כ קשה לדעת הב"י קושיות המחבר הנ"ל אלא ע"כ כדכתיבנא דהא והא ילפינן מכסותך גם מ"ש שם דלשון הגמרא והגדול יוצא בה עראי ולא קאמר והוא יוצא בה עראי משמע דלא קאי על האדם הלובשו. לפענ"ד אדרבא לישנא דש"ס דקאמר והגדול בהי' משמע דקאי על האדם הלובשו. מדלא קאמר וגדול בלא ה"י והא דל"ק והו"א יוצא בו משום דמתחילה קאמר שהקטן מתכסה בו וה"א הא דקאמר והוא קאי אקטן שהזכיר תחילה ומ"ש שם דהא ע"כ בגדול דנין דהא קטן לאו בר חיובא. לא ידענא מה קאמר דמ"מ ה"א דמשערין בקטן שיוצא בו לשוק כשם שמשערין בקטן שיתכסה בו ראשו ורובו וא"א להגמרא לכתוב והוא וצריך לומר וגדול ומדקאמר והגדול בה"י משמע דקאי שאיש הלובשו ומ"ש שם אמאי לא תני לי' במשנה דכלים פ' י"ז גבי יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם י"ל דלק"מ דהתם קאי במידי דתלו בשיעורא אבל הכא לא תליא בשיעורא לבד דהא איכא שיעורא שהקטן מתכסה בו אלא דבעינן דהגדול הלובשו לא יתבייש לצאת בו לשוק והיינו בתפורה בעינן שלא יתבייש לצאת בו לשוק ולא תלו בשיעור דוקא ומש"ה לא תני ליה התם במשנה. גם מ"ש שם וכ"ז לדברי הרב ז"ל דבעינן שלא יהא עשוי' באופן שלא יבוש הגדול לצאת בו ואולם הא בדותא הוא דע"כ הא דבעינן שהגדול יוצא בו לשוק זה לא נאמר רק על גודל המלבוש באופן שלא יבוש הגדול לצאת בו לשוק מחמת קטנו אבל כל שיש בו שיעור שאין הגדול מתבייש לצאת בו רק שעשוי באופן שאין דרך לצאת בו אדם מכובד מחמת התפירה אין זה פוטרו מציצית עכ"ל. ק' מ"ל אם מתבייש לצאת בו לשוק מחמת קטני דפטור דלא קרינן בי' כסותך ומ"ל אם מתבייש מחמת התפירה מ"ט לא קרינן כסותך ופטור גם מה שהביא שם ראי' מכסות לילה דהי' חייב בציצית אי לאו דממעטינין מוראיתם אותו ולשיטת הרמב"ם באמת חייב אם לובשו ביום אף דכסות לילה גדול מתבייש לצאת בו לשוק ביום עכ"ל. קשה מנ"ל הא לא בעינן רק שהגדול יוצא בו עראי לשוק ובאמת חזינין הרבה ב"א יוצאין בבוקר דרך עראי לשוק בכסות המיוחד ללילה. גם מ"ש ולשיטות הרמב"ם באמת חייב בו לא ידענא מאי קאמר הא י"ל דרמב"ם לשיטתי דס"ל דלא בעינן רק שהקטן מתכסה בו. כנ"ל. גם ע"ש שם מדברי התוס' מנחות דף מ"א ד"ה תכלת משמע דאף שאינו עשו ללבוש רק להצעה חייב בציצית דאין חילוק בין הצעה ללבישה לא ידענא מה קאמר דשאני התם כיון דאינו מיוחד רק להצעה והתורה רבה דסדין שאינו מיוחד רק להצעה ג"כ חייב בציצית אבל טלית המיוחד ללבישה בעינן שאין הגדול מתבייש לצאת בו לשוק ואם מתבייש לצאת בו יהיה מאיזה צד שיהי' מ"מ פטור דלא קרינן בו כסותך גם מ"ש שם וז"ל וגם מבואר במנחות מ"א דהיינו טעמא דזקן שעשאו לכבודו פטור משים דכתיב אשר תכסה בה ותיפק לי' משום דהגדול מתבייש לצאת בו לשוק ז"א מתרי טעמא חדא מנ"ל דהגדול מתבייש לצאת בו אפילו עראי אדרבא הוא כ' בש"ע אע"פ שלפעמים לובשו בחיים משמע שאינו מתבייש לצאת בו דמיירי שהן תפורין בענין שאינו מתבייש לצאת בו. ועוד הא התם קאי למ"ד דס"ל ציצית חובת מנא. ומש"ה צריך למעט מאשר תכסה. אבל לדידן דקילין כרב דציצית חובת גברא. בעינן דאין הגדול מתבייש לצאת בו לשוק הה"נ דפטור מכסותך כמ"ש הוא בעצמו שם מקודם ע"ש:

גם מ"ש שם הגע עצמך אטו איש נכבד שאינו יוצא לשוק בלא בגד עליון יפטרו כל מלבושיו מציצית גם זה אינו דהא סגי ביוצא עראי לשוק ואף איש נכבד יוצא לפעמים עראי בלא בגד עליון גם מ"ש שם שעינינו רואות הרבה אנשים בימי קיץ יושבים לפני הפתח ביתם בט"ק גם ז"א דהא בעינן יוצא עראי לשוק דוקא. וזה מודה שנא ראה ומאי ראי' מישיבה שלפני פתח ביתם להליכה בשוק ועוד שאין יושבין אלא בעת החום גדול וא"א להם ללבוש בגד העליון מחמת החום וההכרח לא יגונה הכלל העולה שאין בדברי המחבר הנ"ל שום ראי' מוכרחת לדחות דברי הגאון הצדיק זלה"ה ואדרבא מלשון והגדול בה"י משמע כדבריו וא"כ בספק ברכות אזלינן לקולא ולא יברך על ט"ק בעת הלבישה ורק בשע' שמברך על ט"ג יכוין לפטור את הט"ק ג"כ שוב ראיתי בפמ"ג מ"ז אות א' סימן ט"ז כ' ג"כ דאזלינן בתר דעת הלובש אף דאחרים יוצאין בו אם הוא מתבייש לצאת בו אינו מברך עליו ע"ש כנ"ל להלכה. שוב ראיתי בש"ע של התניא סימן ט"ז שכ' ג"כ לשער בגדול בין י"ג אם אינו מתבייש לצאת בו לשוק חייב ובטלה דעתי וכן משמע מהעטרת זקינים והבוחר יבחר:

תוכן העניינים

יד יוסף חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה