יד אליעזר חלק ב· רבי אליעזר ניצברג
הלכות נדה · סימן קצה
סעיף ו
א במטה. וכ' הש"ך ס"ק י"א מיהו במטה של עץ או של בנין מותר שם עם אשתו הוא במטתו ואשתו במטתה כו' עכ"ד. וכן העתיק החו"ד בחידושים ס"ק ז' ד' הש"ך ובאמת ד' הש"ך תמוהים דמריש דבריו משמע דר"ל דאפי' במטה אחת מותר דהא קאי ע"ד המחבר ואח"כ מסיים הוא במטתו ואשתו במטתה וכן תמה בשמלה ס"ק ד' ע"ד הש"ך ועי' בס"ט ס"ק י"ג ובעצ"ל ובחכ"א כלל קט"ז דין ה' מ"ש ע"ד הש"ך יעוש"ה:
ב כ"א בבגדו. עי' בתוס' שבת י"ג א' ד"ה מה שכ' וז"ל דהוא בבגדו והיא בבגדה דלא הוי אפי' בא"א אלא מדרבנן עכ"ל ועי' בתשובת המיוחסות להרמב"ן סי' קכ"ז שכ' דהוא בבגדו והיא בבגדה אפשר דאסור מדאורייתא ועי' בשמלה ס"ק ה' שכ' דגם התוס' בסנהדרין ל"ז א' ד"ה התורה ס"ל נמי דהוי דאורייתא כו' והאריך בזה יעוש"ה:
סעיף ז
ג לא יסתכל. עי' נו"ב מהדו"ת חיו"ד סי' קכ"ב שכ' כ' דלצורך טבילה מותר בבעלה להסתכל ולראות שתטבול יפה שתהא כולה תחת המים כו' והאריך בזה. ובהג"ה שם ובאמת מבואר להדיא בב"י לקמן סי' קצ"ח שהביא ד' הכל בו והאגור בשם הר"מ דאשה שטובלת צריכה להוליך עמה אשה יהודית או בעלה כו' הרי להדיא דיכול בעלה לראות שתטבול יפה וכן מבואר להדיא בתשב"ץ ח"ג סי' נ"ח דמותר לבעלה לעמוד עלי' בשעת טבילה יעוש"ה. ולא הביא הנו"ב ד' התשב"ץ והב"י הנ"ל:
סעיף יז
ד למשש כו'. עי' ש"ך ס"ק כ' שהשיג על הב"י וכ' דאף להרמב"ם ליכא אי' דאורייתא אלא כשעושה כן דרך תאוה ותיבת ביאה משא"כ הכא כו' עי' בפלתי ובס"ס ס"ק כ"ד ובעצ"ל ובעצי ארזים באה"ע סי' כ' ס"ק א' מ"ש ע"ד הש"ך והאריכו בזה ועי' במי נדה מ"ש בזה ומ"ש לענין חטא כדי שיזכה חבירך ומ"ש ע"ד המשל"מ פ"ג מהל' תרומות לענין הא דאמרי' מה לי אי' לאו ומה לי אי' כרת והאריך בזה יעוש"ה: