אור ברסלב
יד אליעזר חלק א הלכות טריפות › סימן נח

יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג

הלכות טריפות · סימן נח

סימן נז

סעיף א

א נפולה אסורה. עי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק א' שכ' להסתפק אי נפולה הוי רק ס' טרפה או הוי ודאי טרפה כו' והביא ד' הלבוש דמשמע מדבריו דס"ל דהוי ודאי טרפה וסיים שאין הכרע ובאמת דין זה הוא מחלוקת הש"ך לקמן סי' ק"י בכללי ס"ס ס"ק ס"ו והפר"ח שם בכלל ב' והמנח"י בקונטרס הספי' אות מ"ה דהש"ך שם הק' על ר"ת דמתיר ס' דרוסה שנתערבה ברוב משום ס"ם מר"פ התערובות ע"ד ב' דמוקי ר"ל מתני' דטרפה שנתערבה בזבחים ימותו כולן דהיינו נפולה כו' למה לא יותרו משום ס"ס מה לי ס' דרוסה מה לי ס' נפולה כו' ע"כ קושי' הרי דס"ל להש"ך דנפולה הוי רק ס' טרפה והפר"ת והמנח"י שם דתו ד' הש"ך דנפולה הוי כודאי טרפה ואף לר"ת ליכא ס"ס יעוש"ה הרי דדין זה הוא במחלוקת דלהש"ך הוי רק ס' ערפה ולהפר"ח ולהמנח"י הוי ודאי טרפה וכן ראיתי בגיה"ק ס"ק ד' שהביא ד' הש"ך והפר"ח והמנח"י ותמה על הפרמ"ג דאמאי לא הביא דבריהם והאריך הרבה בזה ועי' בפרמ"ג שם בש"ד ס"ק ס"ו שדחה ד' המנח"י הנ"ל וכ' די"ל כמ"ש בדבר שמואל סי' ע' דנפולה הלל"מ היינו אם נתרסק כו' והביא כמה ראיות דנפולה הוי רק ס' ולא ודאי וגם הביא ד' הרוקח בהל' טריפות שכ' ס' נפלה על מתני' כשרה מס"ס הרי דס"ל להרוקח והדבר שמואל דנפולה הוי רק ס' טרפה אבל באמת אין ראי' מד' הרוקח הנ"ל דלא קי"ל הכי וכמ"ש הש"ך ס"ק י"ח וכן השיג בגיה"ק שם על הפרמ"ג דאין ראי' מד' הרוקח הנ"ל ועי' בטור שכ' וז"ל ואפי' בודקין אותה ומוצאין אותה שלמה מכל אברי' טרפה שודאי נתרסקו אברי' אע"פ שאין רואין בה שום שינוי עכ"ל הרי דס"ל דהוי ודאי טרפה אך יש גרסא דגרסי בד' הטור שמא נתרסקו כו' ומשמע לכאורה דשתי הגרסות פליגי בדין זה אי נפולה הוי ודאי טרפה או לא הוי רק ס' טרפה אך י"ל דאף לפי הגרסא דגרסי שמא נמי ס"ל דהוי ודאי טרפה והא דגרסי שמא י"ל דהיינו דוקא היכא שבדקוה ונמצאת שלמה בזה ס"ל דאינה אלא טרפה מס' דאף דקי"ל דבתוך מעל"ע לא מהני בדיקה משום דחיישי' שמא נתרסקה באופן שאינו ניכר עדיין וכמ"ש הר"ן בפא"ט הובא דבריו בב"י מ"מ אינו אלא ס' משום די"ל דאי נתרסקה הי' ניכר אך מצד ס' חיישי' שמא נתרסקה באופן שאינו ניכר עדיין אבל היכא דלא בדקה כלל שפיר י"ל דאף הך גרסא ס"ל נמי דהוי טרפה ודאי משום דעפ"י רוב מצוי דמתרסקת הבהמה בנפילתה וכן ראיתי בס' באר יצחק חאה"ע סי' י"ח שכ"כ דמוכח מד' הטור הנ"ל דס"ל דהוי ודאי טרפה אף להך גרסא דגרסי שמא כו' וכמ"ש וכ' דאף מד' הש"ך דסי' ק"י הנ"ל אינו מוכת דס"ל דהוי רק ס' טרפה דשפיר י"ל דאך הש"ך ה"ל דהוי ודאי טרפה וקושי' הש"ך הנ"ל קאי על הלכה דא"צ בדיקה אלא מדרבנן כו' ובזה לא הוי רק ס' טרפה כו' והשיג על הפרמ"ג בדעת הש"ך הנ"ל והאריך בזה יעוש"ה ועי' ברש"י ביצה ל"ד א' ד"ה ה"ג כו' שכ' וז"ל דאי לא שהתה אע"פ שבדקה ולא מצא סימן טריפות טרפה שזו היא אחת מי"ח טריפות ונקרא רסוקי אברים שאברי' מתפרקין כולן ואע"פ שאין רושם ניכר בה וזהו הימנה אם שהתה מעל"ע בידוע שלא נתרסקו אברי' דקים להו לרבנן מסיני דבריסוק אברים אינה חי' מעל"ע אבל שאר מיני טריפות חי' כל יב"ח עכ"ל והא דשהתה מעל"ע בעי בדיקה היינו דחיישי' שמא נשתברו צלעותי' או שמא נשבר השדרה ונפסק החוט שלה או אחד משאר מיני טריפות וא"כ מוכח מרש"י דס"ל דכל שלא שהתה מעל"ע הוי ודאי טרפה דהוי אחת מן י"ח טריפות דהוי בחזקת שנתרסקו אברי' אלא בששהתה מעל"ע מוציא מידי חשש ריסוק אברים משום דקים להו לרבנן דאינו חי' מעל"ע ועי' ברש"י זבחים ע"ד ב' ד"ה נפולה שכ' וז"ל מן הגג ואינה יכולה לעמוד ס' טרפה היא ואם שחטה קודם ששהתה מעל"ע טרפה משום ריסוק אברים ואפי' בדקה ולא מצא בה נקובת ריאה או מעיים ולא פסוקת חוט השדרה ושום סי' טריפות ואם שהתה מעל"ע ושחטה צריכה בדיקה מכל סימני טריפות וכיון דאתחזק בה ס' טריפות אין מכניסין אותה לעזרה לשוחטה משום הקריבהו נא לפחתך עכ"ל ולכאורה משמע מד' רש"י אלו דס"ל דהוי רק ס' טרפה וסותר ד"ע מהא דביצה הנ"ל אבל באמת אין כאן שום סתירה דהא דכ' רש"י בזבחים הנ"ל נפלה מן הגג וא' לעמוד הוי ה' טרפה מיירי בשהתה מעל"ע דבעי בדיקה רק משום שארי טריפות וכמ"ש רש"י אח"כ דמפרש אם שחטה קודם מעל"ע הוי טרפה ודאי משום ריסוק אברים רק בשהתה מעל"ע דמוציא מחזקת ריסוק אברים דבעי בדיקה משאר סימני טריפות ע"כ כיון דאתחזק בה ס' טריפות אין מכניסין אותה לעזרה ואין כאן שום סתירה בד' רש"י דבלא שהתה מעל"ע שפיר ס"ל לרש"י דהוי ודאי טרפה וכדמוכח מד' רש"י דביצה הנ"ל ועי' בס' ברית יעקב חאה"ע סי' ט"ו שכ' נמי להוכיח מד' רש"י דביצה הנ"ל דס"ל דהוי ודאי טרפה וכ' דהא דכ' רש"י בזבחים הנ"ל דאינה יכולה לעמוד הוי ס' טרפה קאי אהיכא דשהתה מעל"ע כו' וכמ"ש ועי' בלב ארי' רפא"ט מ"ב א' ד"ה נפלה שכ' להוכיח מד' רש"י שם שכ' חוששין שנתרסקו ונתפרקו אברי' ואין טעם בטריפות שהלל"מ הן דס"ל דנפולה הוי ודאי טרפה וגם מיישב בזה ד' רש"י שכ' דאם שהתה מעל"ע ושחטה כשרה כו' שדחק המהר"ם שי"ף כו' והאריך בזה ועי' בס' בית הלוי ח"ב סי' ל"א מ"ש בד' רש"י הנ"ל והוכיח דין חדש דנפולה אע"ג דשהתה. מעל"ע וגם הלכה אח"כ דכשרה מ"מ החלב שלה תוך מעל"ע אסורה כו' והאריך בזה וכן מוכח מד' הרמב"ם פ"ט מהל' שחי' הל' י"ט דהוי ודאי טריפה שכ' וז"ל נפלה מן הגג ולא עמדה אסור לשחוט אותה עד שתשהא מעל"ע ואם שחט בתוך זמן זה ה"ז ערפה וכששוחט אותה אחר מעל"ע צריכה בדיקה עכ"ל ומדכ' סתם ה"ז טרפה ולא כ' ס' טרפה כדרכו של הרמב"ם דהיכא דהוי ס' טרפה כ' בהדיא ס' טרפה והכא כ' סתם ה"ז טרפה מוכח דס"ל דהוי ודאי טרפה וכ"כ בבאר יצחק שם להוכיח כן מד' הרמב"ם אלו ומ"ש הרמב"ם שם בהל' ח' וז"ל נפולה כיצד הרי שנפלה הבהמה ממקום גבוה שגבהו י' טפחים או יותר ונתרסק אבר מאברי' ה"ז טרפה עכ"ל ומשמע לכאורה דדוקא שידעינן שנתרסקו אברי' אבל היכא דלא ידעי' שנתרסקו אברי' לא הוי רק טרפה מס' אך י"ל דכונת הרמב"ם הוא כיון שנפלה הוי בחזקת ריסוק אברים וכן נמי מ"ש הרמב"ם שם פי"א הל' א' וז"ל כל בהמה או עוף שנולד בהן ס' טרפה מטריפות אלו כגון בהמה שנפלה ולא הלכה או שנדרסה בידי תי' ואינו ידוע אם האדים בשר כנגד בני מעים כו' אם הי' זכר ושהה יב"ח הר"ז בחזקת שלמה כו' ואם היתה נקבה עד שתלד עכ"ל נמי אין ראי' דס"ל דהוא רק ס' טרפה די"ל דמיירי בששהתה מעל"ע דבזה לא הוי בחזקת שנתרסקו אברי' דאי נתרסקו אברי' אינו חי מעל"ע אלא דיש לחוש דמחמת הנפולה נפסקו משום שארי טריפות אבל היכא דלא שהתה מעל"ע שפיר י"ל דס"ל להרמב"ם דהוי ודאי טרפה וכדמוכח מהא דהל' י"ט הנ"ל ובזה נמי יש לדחות ד' הפרמ"ג הנ"ל מה שהביא ראי' מד' הרוקח די"ל דהרוקח הנ"ל מיירי היכא דשהתה מעל"ע וכ"ל בעה"ב ס"ק ג' דהרוקח מיירי בכה"ג ועי' בברית יעקב שם סי' ט"ז מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בבאר יצחק שכ' דאף מד' הר"ן בפא"ט שהשיג על הרמב"ן וכ' משום דכולי מלתא דריסוק אינו אלא תשש בעלמא כו' נמי אין ראי' דס"ל דהוי ס' טרפה די"ל דוקא אם שחטה ובדקה תוך מעל"ע ונמצאת שלמה דקי"ל דטרפה משום חשש שמא נתרסקו אברי' באופן שאין היכר עדיין וכמ"ש הר"ן שם מתחלה בזה לא הוי רק חשש בעלמא אבל אם לא בדקה כלל הוי בחזקת טרפה ודאית עכ"ד ועי' בעבודת הגרשוני, סי' ק"ו שכ' בפשיטות דנפולה הוי ודאי טרפה כו' והאריך בזה ואינו ת"י ועי' במקמ"ח בסיף הס' בקונטרס ענף עץ אבות סי' ג' דדעת השואל שם דנפולה הוי ודאי טרפה והביא ראי' לזה מב"ק נ"א דאמרי' מה בור שיש בו כדי להמית י' טפחים כו' ואי נימא דלא הוו רק ס' טרפה אמאי חייב בעל הבור לשלם הא המוציא מחבירו ע"ה ואפשר שלא מת בנפילה זו א"ו מוכת דנפולה, הוי ודאי טרפה עכ"ד והגאון בעל מנחת אהרן שם השיג עליו ודחה ראי' זו מהא דבור די"ל דחיוב בור י' אינו אלא גזיה"כ כו' והאריך בזה ועי' בבאר יצחק שם מה שהשיג על המנחת אהרן מב"ק ה' ב' דקא' הגמ' בור לפטור את הכלים ולר"י אחי לפטור את האדם כו' הו"ל למימר רבותא טפי דלכן נכתב בור להורות דאף בס' מוציאין ממון כו' ועוד הביא ראי' מב"ק י"א ונ"ג א' וצ"א א' דלא כהמנחת אהרן הנ"ל והאריך בזה הרבה להוכיח דנפולה הוי ודאי טרפה והיינו כדעת השואל הנ"ל וכ"נ עיקר דנפולה הוי ודאי טרפה וכהפר"ח והמנח"י והעבודת הגרשוני הנ"ל וכדמוכח מד' רש"י והרמב"ם הנ"ל וגם השיך נמי י"ל דס"ל כן וכמ"ש הבאר יצחק הנ"ל ועי"ש עוד בענף עץ אבות סי' ד' ובברית יעקב שם ובאמרי בינה דיני שחי' סי' ה' ובתשובות הרמ"ז סי' ל"ב ובס' יריעות שלמה סי' נ"ח ובס' דברי יעקב סי' מ"ג מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה עוד כ' הפרמ"ג שם לחקור היכא שעמדה או שהתה אי בעי בדיקה מה"ת או מדרבנן והביא ד' השאגת ארי' סי' ס"ד דס"ל דהבדיקה דרבנן כו' ואח"כ הביא ד' הר"ן הנ"ל במה שהשיג על הרמב"ן וכ' דיראה מלשונו דס"ל דבדיקה לאחר מעל"ע ועמדה לא הוי רק מדרבנן כו' והניח בצ"ע ובאמת מד' הר"ן בביצה ל"ד א' מוכח דס"ל דבעי בדיקה מה"ת דאהא דקא' הגמ' שם בעי ר"י מר"ז מהו לשוחטה ביו"ט מי מחזקינן ריעותא ביו"ט או לא כ' הר"ן עלה וז"ל וכיון דלא אפשוט בעיין מסתברא דנקטינן בה לחומרא דהו"ל ס' דאורייתא ולחומרא עכ"ל הרי דס"ל דבעי בדיקה מה"ת וכ"כ בש"א שס דמד' הר"ן אלו מוכח דס"ל דבעי בדיקה מה"ת ולפ"ד הפרמ"ג סתרי ד' הר"ן אהדדי וצ"ל דהא דכ' הר"ן בחולין הנ"ל חששא בעלמא כונתו דהוי חששא מדאורייתא ועי' באמרי בינה שם שהוכיח נמי מד' הר"ן בחולין הנ"ל דס"ל דבעי בדיקה מה"ת והאריך בזה וכן עיקר בדעת הר"ן דס"ל דבעי בדיקה מה"ת אך הש"א שם השיג על הר"ן וכ' דלא בעי בדיקה רק מדרבנן והאריך הרבה בזה ועי' בחתם סופר חיו"ד סי' ס"ו שהשיג על הש"א והאריך בזה ומסיק דבדיקת נפולה דבהמה אפי' שהתה הוא מחמת ס' דאורייתא ובדיעבד אסורה הבהמה ועי' בחוסן ישועות חולין נ"א ב' שכ' דרק מדרבנן בעי בדיקה כו' וכ' דזהו דעת ר' ירוחם שכ' דבעמדה ושהתה מעל"ע אפי' בדיקה לא בעי ותמהו עליו דמנין לו להקל בטריפות וכ' ליישב דס"ל לר' ירוחם דלא בעי בדיקה אלא מדרבנן א"כ כי עמדה ושהתה מעל"ע י"ל דאף מדרבנן לא בעי בדיקה משום דהוי תרתי דרבנן וגם הביא ראי' מב"ק נ' ב' מעובדא דאריתא דדלאי כו' דרק מדרבנן בעי בדיקה והאריך בזה וגם הביא ד' הפ"י בביצה ל"ד א' דס"ל נמי דרק מדרבנן בעי בדיקה ועי' בברית יעקב שם ובאמרי בינה שם ובדר"ח מ"ש על הש"א הנ"ל והאריכו בזה יעוש"ה עוד הביא הפרמ"ג ד' התוס' ב"ק שם ד"ה אם שכ' דבשהתה מעל"ע אין להוכיח אי בעי בדיקה או לא ומתוך הגמ' משמע דבעי בדיקה שפי' אנן לא בקיאין בבדיקה ולדידן בעי יב"ח ותמה עליהם דהא בהדיא אמרי' בחולין נ"ו ב' אמתני' דשהתה מעל"ע אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה אלמא דשהתה צריכה בדיקה ע"כ קושי' וכן הק' הפ"י שם וכ' ליישב וכבר הקדימו בקושי' זו בשימקו"ב שם ובאמת לק"מ די"ל דהתוס' לא הי' גורסין בחולין שם אחת זו ואחת זו צריכה בדיקה אלא אראב"א משום ראב"י וצריכה בדיקה וכן הוא הגרסא ברי"ף וברא"ש וא"כ י"ל דהא דאמר וצריכה בדיקה קאי אהא דתנן במתני' דרסה וטרפה בכותל אבל לא בשהתה מעל"ע ועי' ברש"י חולין שם ובביצה ל"ד א' דמשמע נמי דגרס כהרי"ף והרא"ש ומש"ה מספקי להו להתוס' וכן ראיתי בדר"ח שכ' ליישב כן ד' התוס' הנ"ל והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ג' ובבאר יצחק שם שכ' שניהם בדרך אחד ליישב ד' התוס' הנ"ל דמספקי להו אי בעי' בדיקה כל החלל או א"צ רק בדיקת החוט דלרש"י בחולין שם צריך בדיקה שמא נפסק החוט ולהרמב"ם בעי בדיקה כל החלל ובזה מספקי להתוס' כו' והאריכו בזה ועי' בעה"ב ס"ק ג' מ"ש ליישב ד' התוס' הנ"ל והאריך בזה ובס"ק א' שם מ"ש לענין אם הנפולה מזיק לולד כו' והאריך בזה יעוש"ה:

ב מכריסה . עי' ט"ז ס"ק א' מה שהק' מחו"מ סי' ח"י כו' ועי' בפלתי ס"ק א' ובחידושי מהרא"ל ס"ק א' ובבאר יצחק שם מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה ובס"ק ב' שם הביאו ד' הרשב"א בב"ק נ' ב' שכ' דד' טפחים לאו דוקא כו' יעוש"ה:

ג י' טפחים. עי' באו"ה כלל נ"ו דין ט"ז שכ' וז"ל ודין נפילת עוף שנדבקו ב' כנפיו הוא כ"כ דוקא י' טפחים ובדיקתו בהילוך ד' אמות ביבשה כמו בבהמה עכ"ל וכ"כ באשכול הל' טריפות סי' כ' וז"ל ודין עוף כבהמה דרסו או נפלו ע"ד קשה ממקום שגבוה י"ט ולא יכול לפרות חוששין עכ"ל הרי דס"ל להדיא האו"ה והאשכול דבעוף נמי בעי י"ט כמו בבהמה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ג' שכ' דבעוף לא שייך גובה אפי' ב' כנפיו קשורים דעומד הוא על רגליו אם לא שרגליו קשורים כו' עכ"ד ומד' או"ה הנ"ל מבואר להדיא דבעוף שנדבקו ב' כנפיו שייך גובה י"ט כמו בבהמה וכן משמע מד' האשכול הנ"ל שכ' דלא יכול לפרות חוששין משמע דבנדבקו ב' כנפיו לחוד דא"י לפרות שייך גובה י"ט ולא ראה הפרמ"ג ד' האו"ה והאשכול הנ"ל שמבואר דשייך גובה י"ט בעוף היכא דנדבקו ב' כנפיו ועי' בתוי"ק ס"ק א' שכ' דמבואר בתוספתא ופוס' דאף בעוף נטרף בנפל מגובה י"ט כבהמה והאריך בזה ועי' בדע"ק ס"ק ב' מ"ש ע"ד הפרמ"ג הנ"ל ועי' במק"מ ס"ק ה' שהביא ד' ההשיב משה סי' ל"א שהשיג על הפרמ"ג והאריך בזה ועי' בהגהות מטה יונתן שכ' להסתפק לענין עוף דחיותו מועט אי בעי י"ט דאפשר אף בפחות מי"ט איכא שיעור הבלא כו' ותמה על הפוס' שלא בארו זה והניח בצ"ע ולא ראה ד' האו"ה והאשכול הנ"ל דמבואר להדיא דאף בעוף הדין דבעי' י"ט ועי' בעה"ב ס"ק ב' מ"ש בזה:

סעיף ד

ד אם עמדה. עי' ש"ך ס"ק ב' שהביא ד' הב"י והד"מ והאו"ה דס"ל דאפי' עמדה ושהתה מעל"ע צריכה בדיקה כו' ופ' כן וכן הוא דעת האשכול בהל' טריפות סי' י"ת דצריכה בדיקה ועי' בהגהות ש"ך שהביא ד' ר' ירוחם דס"ל דבעמדה ושהתה כשרה וא"צ בדיקה ופ' כן להקל בהפ"מ ועי' בתוי"ק ס"ק ג' שכ' דט"ס הוא בר' ירוחם וצ"ל לא מהני כו' ועי' בישוי"ע ס"ק ג' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ו' ובמקמ"ח ובעה"ב ס"ק ג' מ"ש בד' ר' ירוחם והאריכו בזה יעוש"ה:

סעיף ה

ה שכל שעמדה. עי' ש"ך ס"ק ו' מה שהשיג על הב"ח ועי' בישוי"ע ס"ק ב' מ"ש ליישב ד' הב"ח והאריך בזה ועי' בכתב סופר חיו"ד סי' ל' שהביא ראי' מרש"י תולין נ"ב א' להב"ח ומיישב קושי' הש"ך על הב"ח והאריך בזה וכ' שם להסתפק הא דאמרי' בתולין נ"א ב' כמה דברים לענין עוף שאין בו חשש ריסוק אברים כו' אם נאמר ג"כ בבהמה כו' והאריך בזה ובסי' ל"א שם מ"ש לענין נפולה והאריך בזה ופי' בתשובות מוהרא"ל חיו"ד סי' ז' מ"ש לענין נפולה והאריך בזה יעוש"ה:

תוכן העניינים

יד אליעזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה