יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג
הלכות טריפות · סימן נז
סעיף א
א דרוסה כו'. הטעם דטרפה כ' רש"י בחולין נ"ג ב' ד"ה צריכה משום שסופו לשרוף עד שינקוב את בנמע"י כו'. והתוס' רפא"ט מ"ב א' ד"ה דרוסת כ' וז"ל וטעמא לא משום דסופו לנקוב דא"כ בכלל נקובה היא ומה"ט לא תני במתני' דמיא לדיותא כו' אלא טעמא דדרוסה שהארס שורף וסופה למות עכ"ל ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק א' שכ' דלא הבינותי דבריהם דאף רש"י מודה דאברים שאין פוסל נקובה ארם שורף כמו כבד וצוה"ג וכדומה עכ"ד ולא ידענא מאי קא' דהא רש"י כ' הטעם משום דסופו לנקוב ושפיר הק' התוס' הנ"ל דזהו בכלל נקובה כו' אלא הטעם משום דסופה למות וכ"כ במרדכי סי' תר"ח כד' התוס' וקושי' התוס' הנ"ל יש ליישב לפירש"י, כמ"ש הפלתי ס"ק ה' דמשום קושי' התוס' הנ"ל ס"ל לרש"י דבודאי דרוסה אין מועיל בדיקה דאמרי' אמת דליכא ריעותא באברים וליכא חשש נקובה מ"מ יש לחוש דהארס ימות וטרפה מספק ואין מועיל בדיקה אבל בס' דרוסה הוי כעין ס"ס אולי לא דרס ואת"ל דדריס אולי קליש ולא ימות ולכך צריכה בדיקה באברים ואם יש בהם רושם מקלי קלי וסופו לנקוב וטרפה וא"כ א"ש דהמשנה איירי בודאי דרוסה ואין הטעם משים נקב אלא סופו לשרוף ולהמית אבל בגמ' איירי בס' דמהני בדיקה וקא' הטעם משום דסופו לנקוב ולכך ס"ל לרש"י דבודאי לא מהני בדיקה כו' והאריך בזה ועי' במק"מ ס"ק א' ובגיה"ק לעיל סי' ל"ה ס"ק א' ובאם לבינה ס"ק א' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:
ב שוין בדריסתן. עי' ט"ז לקמן סי' ע"ט ס"ק ה' כ' להסתפק אי טיפת הדריסה מזיק לולד ועי' בבאר היטב ס"ק י' מ"ש בשם הבית יעקב סי' א' ובשם הפר"ח סי' ע"ט ועי' במק"מ ס"ק מ"ו ובשבו"י ח"א סי' נ"ד מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:
ג חתול . עי' בתוי"ק ס"ק א' ובישוי"ע מס"ק א' עד ס"ק ו' ובאם לבינה ס"ק ב' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ב' שהביא מעשה בעכו"ם שמכר פרה לישראל והי' בה חבלה בגופה ושאלו אותו ואמרו שהזאב פגע בה יותר מג' שנים אי רשאי הישראל ליקח הפרה כו' וכ' דקודם שמכרה נאמן במה שבידו ה"ה כאן דכיון שאמר בשעת מכירה דזאב פגע בה אסור כו' והביא ד' הנקה"כ סוף סי' מ"ח דס"ל כמהר"ם לובלין כו' ועי' ביד אפרים שהביא בשם הב"ח החדשות סי' י"ת שכ' בשם בנו שאין עכו"ם נאמן במסלפ"ת לומר שזאב נכנס לעדר כו' ולא ראה הפרמ"ג ד' הב"ח אלו שהרי לא הביאם:
ד בהג"ה לחוש לחומרא. עי' ש"ך ס"ק ז' שכ' בספק טריפות אי תפס הכהן אין מוציאין מידו ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ז' שהק' דהא מזובחי הזבח הראוי לאכילה ממועט נמי ס' טרפה כו' והניח בקושיא ויפה תי' במק"מ ס"ק ד' דיש לחלק בין ס' במציאות לס' פלוגתא דבס' במציאות שפיר י"ל כיון דחל טלה אי' מס' דאורייתא הוי כודאי דאורייתא וכמ"ש הר"ן בתשובה כו' משא"כ כאן ס' פלוגתא מצי הכהן לומר קים לי כמ"ד שזה מותר עכ"ד ועי' בישוי"ע ס"ק ו' ובחידושי מהרא"ל ס"ק ה' מ"ש והאריכו בזה:
סעיף ה
ה נוהגין היתר. עי' בס' ראשי בשמים סי' מ' שכ' דבגדולים יש לנהוג היתר אע"ג דיש דרוסה מ"מ אין דרכן בכך כמ"ש בספ"ק דב"ק ובספ"ג דכתובות כו' והאריך בזה וכבר קדמו בזה הביאורי הגר"א ס"ק כ"א ועי' בתוי"ק ס"ק ד' ובחידושי מהרא"ל ס"ק י"א ובעה"ב ס"ק א' ובמק"מ ס"ק י' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:
סעיף ט
ו למקום צר. עי' בחידושי מהרא"ל ס"ק י"ב שהביא ראי' לזה מב"מ ק"ג ב' גבי רועה שהניח עדרו כו' והאריך בזה ועי' בישוי"ע ס"ק ז' ובגיה"ק ס"ק א' ובמק"מ ס"ק א' מ"ש והאריכו בזה ועי' פרמ"ג בש"ד ס"ק כ"ת שכ' דאם הי' ב' זאבים ומצאו ב' כבשים הרוגים דאפי' למא דמחמיר הכא שרינן כו' ולפ"ז ב' זאבים וכבש א' הרוג אסורים כולם דא' לא נח רוגזי' ושמא דרס עכ"ד ועי' בעה"ב ס"ק ב' שכ' להכשיר בהפ"מ בדין ב' זאבים וכבש א' נמצא הרוג כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק י"ג מ"ש ע"ד הש"ך ס"ק כ"ח והאריך בזה:
סעיף יא
ז דחזי' דקפץ. עי' ע"ז ס"ק י"ח וש"ך ס"ק י"ח בשם הב"ח ועי' בעה"ב ס"ק ו' מה שהק' עליהם מב"ק ט"ו ב' כו' דקחשיב הזאב והארי כו' והאריך הרבה בזה ומפלפל בזה עם הגאון ר' שלמה קלוגר ובס"ק ד' מ"ש והאריך בזה יעוש"ה:
סעיף טז
ח שוחטין . עי' ש"ך ס"ק ל"ו שכ' ליישב דעת רש"י והביא ראי' לזה מזבחים ע"ד ב' כולהו כר"י לא אמרי כו' ועי' בפלתי ס"ק ו' ובחידושי מהרא"ל ס"ק י"ח ובמקמ"ח ובעה"ב ס"ק ע' ובהגהות מנחת אהרן על הארוך מש"ך מ"ש ע"ד הש"ך והאריכו הרבה בזה ועי' בס' בית הלוי ח"ב סי' ל"ב מ"ש לענין דרוסה בצוה"ג והאריך הרבה בזה יעוש"ה:
סעיף יח
ט יב"ח . עי' ש"ך ס"ק מ"ג שכ' בשם הת"ח דבשנה מעוברת צריך י"ג חדש ועי' בפר"ח ס"ק מ"ו שהשיג על הש"ך וכ' דאף בשנה מעוברת א"צ אלא יב"ח ועי' בפלתי ס"ק ז' שכ' דטריפות תליא בשינוי העתים ולכן בעי' חדשי חמה כו' והביא ראי' מע"ז ו' א' מלחיות זרע כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק י"ת מה שהשיג על הפלתי והאריך בזה ועי' במקום שמואל מ"ש להביא ראי' להת"ח מהירושלמי פ"ק דכתובות ומד' הרמב"ם פי"א מהל' שחי' הל' א' יעוש"ה:
י בנקבה שתתעבר כו'. והוא מד' הגמ' חולין נ"ח א' ומשמע מד' הגמ' והרמב"ם והמחבר דבזכר אף אם ודאי שהוליד לא מהני לס' טרפה וכ"כ בש"ד ס"ק מ"ד דכן משמע מד' המחבר ועי' באו"ה כלל כ"ו דין ד' כ' דיש סימן לזכרים כ"ז שנזקק לנקיבות והוא נגד משמעות הגמ' והרמב"ם הנ"ל וכן הק' במנח"י כלל ע"ג אות ה' על האו"ה והניח בצ"ע ועי' בפלתי ס"ק ת' שכ' דיש להוכיח כהאו"ה מד' התוס' בע"ז ע"ז א' ד"ה מרביעין שכ' ובזכר נמי יכול להרביע על כמה נקיבות כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק י"ט מ"ש בכונת הפלתי והאריך בזה ועי"ש עוד בפלתי שהק' מע"ז ה' ב' דפריך האי מבעי' לי' למעוטי ערפה דלא ומשני טרפה מלחיות זרע נפקא הניחא למ"ד טרפה אינה יולדת אלא למ"ד טרפה יולדת מאי איכא למימר והא אפי' למ"ד טרפה אינה יולדת צריך קרא למעוטי זכרים טריפות דראויים להוליד ולקיום עולם כו' ע"כ קושי' ועי' בתשובת רע"א סי' ר"ד שהק' נמי קושי' זו ומפ"ז כ' להוכיח דטרפה זכר אינו מוליד ולא ראה ד' הפלתי הנ"ל שכבר הקדימו בקושי' זו ועי' בחידושי מהרא"ל שם מ"ש ליישב קושי' זו ובאמת לק"מ די"ל דהכי פריך הגמ' הניחא למ"ד ערפה אינה יולדת וקרא דלחיות זרע אתא למעוטי ערפה ניחא דע"כ קרא דמכל חי אתא למעוטי מחוסר אבר נמי דאי למעוטי טרפה גרידא לשתוק קרא מלחיות זרע ומקרא דמכל החי ממעטינן טרפה א"ו דאתא למעוטי מחוסר אבר והלכך אי לא הוי כתיב לחיות זרע למעוטי טרפה לא הוי ממעטין אלא ערפה גרידא דהא לא מייתר קרא מש"ה כתיב לחיות זרע למעוטי טרפה דאינה יולדת כי היכי דנייתר קרא וע"כ למדרש למעוטי מחוסר אבר אלא למ"ד ערפה יולדת ע"כ קרא דלחיות זרע לא אתא למעוטי טרפה כי היני דנייתר קרא וא"כ נימא דקרא דמכל החי אצטריך למעוטי טרפה ולק"מ קושי' הפלתי הנ"ל וכן ראיתי בשעה"מ פי"א מהל' שחי' הל' א' שחי' כן קושי' הנ"ל וכעת ראיתי בתשובת רע"א שם בסוף הס' בהוספות חדשות מהגאון רש"א שכ' נמי כן ליישב קושי' הנ"ל ולא ראה ד' השעה"מ הנ"ל שכבר הקדימו בזה ועי"ש עוד בפלתי שהק' מחולין שם דדחיק הגמ' בולד טרפה היכי משכחת לה כו' נוקי בכה"ג דאב טרפה וחוששין לזרע האב וטרפה לכ"ע ואף ר"י מודה דטרפה ע"כ קושי' והניח בצ"ע וכן הק' הגאון רע"א שם והוכיח שם ג"כ מזה דטרפה זכר אינו מוליד ועי' בחידושי מהרא"ל שם ובכתב סופר חיו"ד סי' כ"ט מ"ש ליישב קושי' זו ועי"ש עוד בפלתי מ"ש ליישב קושי' המהרש"א בספ"ק דמכות ז' א' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל שם מ"ש על הפלתי והאריך בזה ועי"ש עוד בשעה"מ שהביא ד' הפר"ח במים חיים סי' ב' שהביא ראי' מפ' השולח מ"ג א' גבי המית מי שחציו עבד כו' דאמר רב אדא בר אהבה בשעשאו טרפה ומאי יורשיו נפשי' כו' דטרפה זכר אינו מוליד והוא דתה ראי' זו מתחלה ואח"כ כ' שראי' הפר"ת נכונה דמוכח דטרפה זכר אינו מוליד ועי' בתשובת רע"א שם מ"ש לדחות ראי' זו והאריך בזה ולא הביא ד' הפר"ת הנ"ל ועי' בישוי"ע ס"ק ח' ובכתב סופר שם מ"ש לדחות ראי' זו והאריכו בזה ועי' באבני מלואים בתשובות שבסוף הס' סי' ח' מ"ש לדחות ראי' זו והביא ראי' להיפך מסוגיא זו דטרפה זכר מוליד והאריך בזה יעוש"ה ועי' בתשובות בית אפרים חיו"ד סי' כ"א שכ' דטרפה זכר אינו מוליד והביא ראי' מע"ז ו' ומגיטין מ"ג הנ"ל והביא בשם הבאר יעקב דס"ל נמי כן ועי' בספרי דברי אליעזר סי' א' ס"ק ד' מ"ש בשם ס' חסידים סי' ת"ק דמשמע מדבריו דס"ל דטרפה זכר אינו מוליד יעוש"ה ובאמת מצאתי באו"ה גופי' דס"ל דטרפה זכר מוליד דבכלל נ"ו דין י"א כ' וה"מ חששת ריסוק אברים אבל חששת שאר אברים כגון נקובת קרום של מוח כו' אין להתירם עד שמשהין אותה בזכר יב"ח ובנקבה עד שתתעבר כו' עכ"ל וכ"כ בכלל נ"ז דין ו' הרי דס"ל דטרפה זכר מוליד וסותר ד"ע וכן מוכת מד' הרי"ף בתולין שם שכ' וז"ל סימן לטרפה יב"ח וה"מ בזכר אבל בנקבה כל שיולדת מותרת מיד עכ"ל ומדכ' וה"מ בזכר אבל בנקבה אם ילדה תוך יב"ח מותרת מיד מוכת מיני' דבזכר דוקא יב"ח ובתוך יב"ח ליכא אופן שיהי' מותר משום דטרפה זכר מוליד וכ"כ בכתב סופר שם להוכיח כן מד' הרי"ף הנ"ל וכן דטרפה זכר מוליד וכמשמעות הש"ס בחולין והרמב"ם והמחבר הנ"ל ולא מהני בזכר, רק יב"ח אבל בתוך יב"ח לא מהני כלל וכעת ראיתי בעמודי אור סי' מ"ט שכ' נמי דטרפה זכר מוליד והאריך בזה ועי' בגיה"ק ס"ק ז' ובטוב טו"ד מהדו"ק סי' פ"ה ובס' בית הלוי ת"ב סי' ל' מ"ש והאריכו בזה ועיי"ש עוד בחידושי מהרא"ל מ"ש ע"ד הפלתי שכ' ליישב דלא תקשי דכאן פסקי' דטרפה אינו מוליד וברמב"ם פ"ד מהל' שבת פ' דלא כר"י כו' והאריך בזה ועי' ביראים סי' קמ"ג ובס' רביד הזהב פ' נח ד"ה ומכל החי מ"ש טעם על הא דבעי' יב"ח יעוש"ה:
יא ותלד . וכ' הש"ך ס"ק מ"ה בשם מהרש"ל פא"ט סי' פ' דדוקא תלוי בלידה אבל לא בעיבור לחוד כו' ועי' בפר"ח ס"ק מ"ז שחולק על מהרש"ל וס"ל דתלוי בעיבור לחוד כו' והביא ראי' מד' הר"ן פא"ט כו' דתליא בעיבור לחוד וכן משמע מד' או"ה כלל נ"ו דין רא וכלל נ"ז דין י' שהבאתי בס"ק הקודם דתליא בעיבור לחוד אך בכלל כ"ו דין ד' ה' מזכיר עיבור ולידה ועי' בישוי"ע ס"ק ט' ובחידושי מהרא"ל ובמק"מ ס"ק מ"ת ובצל"ח בחולין נ"ח א' ובחוסן ישועות שם מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:
יב בהג"ה ימיתנו קודם, עי' פלתי ס"ק ט' שהק' דלמה ימיתנו יחתוך הרגל למעלה מן הארכובה וימכרנו לא"י כו' וכ' ליישב דיותר יש צער ב"ח אם עוקר פרסותיו מן ההורג ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק כ' מ"ש ליישב קושי' זו והביא ראי' להפלתי מחולין ז' ב' והאריך בזה יעוש"ה:
יג שהוא ודאי טרפה, בש"ך ס"ק מ"ח הביא ד' הרשב"א בתשובה שכ"כ איתרת דאע"פ שנשתהא בודאי יב"ח אסור כיון דודאי טרפה הוא ולא מהני שהיית יב"ח אלא בס' טרפה וכה"ג כו' דאין להכחיש בשום ענין ד' חז"ל שאמרו שהיא טרפה וכ' דמשמע מד' הרשב"א דצ"ל הא דהיא חי' יב"ח ע"כ נס הוא אבל עכ"פ טרפה הוא אבל מהרש"ל פא"ט סי' פ' כ' דהטעם דטרפה הוא שאין כמוה חי' רובא דרובא אבל מיעוטא דמיעוטא תי' אע"ג דטרפה הוא עכ"ד ועי' בפר"ח ס"ק נ' מה שהק' על, מהרש"ל מד' התוס' בתולין י"א א' ד"ה אתיא כו' וכבר הקדימו בקושי' זו המנח"י כלל ע"ג ס"ק ו' וכ' ליישב ועי' בדר"ת לעיל סי' ל' ס"ק א' ובלב ארי' בחולין שם מ"ש ליישב קושי' זו בדרך אחד והאריכו בזה ועי' בפלתי ס"ק י' מ"ש ליישב קושי' זו וקושי' הב' שם שהק' מד' התוס' בע"ז ו' א' ד"ה ודלמא כו' והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק כ"א מ"ש ליישב קושי' זו והאריך בזה ועי"ש עוד ובפלתי ובדר"ח שם מ"ש ליישב ד' מהרש"ל מהא דאיוב כו' והאריכו בזה ועי"ש עוד בפלתי ובחידושי מהרא"ל ובדר"ח ובישוי"ע ס"ק י"א ובפרמ"ג בש"ד ס"ק מ"ח ובמק"מ ס"ק נ"ב ובגיה"ק סי' ל"ה ס"ק כ"ה ובקהלת יעקב ח' מדות חכמים אות ט' סי' קכ"ב ובטור האבן סי' י"ב ובטוב טו"ד מהדו"ק סי' פ"ו מ"ש בד' הרשב"א ומהרש"ל הנ"ל והאריכו בזה ועי' בספרי דברי אליעזר סי' י"ז ס"ק ס"ה מ"ש ע"ד מהרש"ל הנ"ל והארכתי בזה יעוש"ה:
סעיף כ
יד בהג"ה אפי' באחד. עי' בעה"ב ס"ק ו' מ"ש ליישב בטוב קושי' הפר"ת ס"ק נ"ב מחולין נ"ג ב' גבי עובדא דשרקפא כו' והאריך בזה ומ"ש על החתם סופר חיו"ד סי' ס"א והאריך בזה ועי' במק"מ ס"ק נ' מה שהשיג על החתם סופר מד' הרדב"ג ח"ג סי' תקמ"ז דאסור לקנות מגוי דבר שנתבטל בו אי' בס' דבשעה שלוקחו הוי כמבטלו לכתחלה כו' יעוש"ה:
סעיף כא
טו ס' דרוסה כו'. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק נ"א שכ' הטעם דאין לעשות ס"ס בידים וכן הוא במרדכי פ' החולץ סי' כ"א בשם רבינו ברוך וכ"כ במהרי"ט ח"ב ביו"ד סי' ב' הובא במג"א סי' תס"ז ס"ק ב' דאין עושין ס"ס בידים וכ"כ הפר"ח לקמן סי' ק"י בכללי ס"ס דין י"ח ועי' במק"מ ס"ק נ"ג ובשיבת ציון סי' מ"ה ובבית יצחק בשער הספי' סי' ס"ז מ"ש והאריכו בזה ועי' לקמן סי' ק"י בכללי ס"ס סי' י"ז מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה: