אור ברסלב
יד אליעזר חלק א הלכות טריפות › סימן מד

יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג

הלכות טריפות · סימן מד

סימן מג

סעיף א

א אם נבראת כו'. עי' בפלתי ס"ק ט' ובפרמ"ג במשב"ז ס"ק א' מה שהק' על הרמב"ם מבכורות ל"ט א' דתני חדא ואת שתי הכליות כו' ועי' בד"ת ס"ק א' ובעה"ב ס"ק ובמשכנות יעקב חיו"ד סי' כ' מ"ש ליישב קושי' זו והאריכו בזה יעוש"ה:

סעיף ב

ב לקתה הכוליא כו'. עי' באגור בשם מהר"י מולין שכ' דטריפות דלקתה הכוליא לא הוי טריפות מחמת עצמו אלא משום דגורם קלקול בבני מעיים ועי' בפר"ח ס"ק י"ת ובפרמ"ג במשב"ז ס"ק ט"ז שתמהו על האגור דמנ"ל זה וכבר השיג הכ"מ בפ"י מהל' שחי' הל' י' על האגור וס"ל דהוי טריפות מחמת עצמו ועי' בפלתי ס"ק י' מ"ש ליישב ד' האגור דלמד מן המשנה דר"פ בהמה המקשה ס"ח א' דחותך מן הטחול ומן הכליות אסור לפי פירש"י שם כו' ועי"ש עוד בפלתי בסי' הקודם ס"ק ג' ובסי' כ"ט ס"ק א' ובחוי"ק ס"ק א' ובישוי"ע ס"ק א' ובעה"ב ס"ק ד' ו' מ"ש והאריכו בזה יעוש"ה:

ג עד הלובן. וכ' הש"ך ס"ק ה' דמוכת בש"ס וכמה פוס' דבעי' שיגיע לתוך הלובן כו' ודלא כדמשמע בעט"ז דעד הלובן לחודי' טרפה עכ"ד וכ"כ הט"ז ס"ק ז' והפר"ח ס"ק ד' והפלתי ס"ק ד' והכרתי ס"ק ה' והביאורי הגר"א ס"ק ג' אך התב"ש ס"ק ב' כ' להחמיר אף דלא הגיע הלקותא בלובן גופי' כו' טרפה והאריך בזה וכ"כ בחוי"ק ס"ק א להחמיר והאריך בזה ומ"ש התב"ש דלית לי' להא"ח מסייע שיש בו ממש מד' הפוס' הראשונים דבעי' שיגיע על הלובן תמוה דהא מבואר להדיא ברמב"ם בפי' המשנה ברפא"ט דבעי' שיגיע על הלובן שכ' וז"ל ומה שאמר זה הכלל כדי שיכלול עם כל אלו הטריפות שמוטת הירך ושנתעפשה הכוליא שלה עד שנפסק הלובן שבכוליא מבפנים עכ"ל הרי דס"ל להדיא דבעי' שיגיע הלקותא על הלובן ועכצ"ל דמ"ש הרמב"ם בפ"ח מהל' שתי' הל' כ"ו והגיע חולי זה עד הלובן צ"ל דכונתו וגם הגיע בלובן גופי' וכמ"ש בפי' המשנה הנ"ל וכן מוכת מד' בה"ג בהל' טריפות סי' ס"א שכ' וז"ל והוא דמטיא לקותא למקום חריץ והיכא אחיורא דתותי מתני עכ"ל ומדכ' אחיורא מוכח דס"ל דבעי' על הלובן עצמו וכן עיקר לדינא דבעי' שיגיע הלקותא על הלובן עצמו:

ד והוא שיגיע. עי' פרמ"ג בש"ד ס"ק ח' שהביא בשם מהרשד"ם חיו"ד סי' ל"ח באם ב' עדים העידו שבריאה היתה הכוליא וב' מכחישים אוקי אחזקה ועי' בחידושי רע"א שהק' על הפרמ"ג דהא תרי ותרי הוי עכ"פ ספד"ר ואסור מדרבנן והביא ד' הרשד"ם בסי' ל"ט דנקט בפשיטות דלא אחמור רבנן בתרי ותרי רק בעריות וכ' עליו דזהו מחלוקת הראשונים בפ"ב דכתובות ועי' בפ"ת ס"ק ג' שהביא ד' הפרמ"ג וכ' דעדיפא ה"ל למימר אפי' אם ב' או' שלא הי' בו מוגלא אלא שב' או' שהי' והגיע ללובן נמי טרפה מדרבנן דכל תרי ותרי ספד"ר היא שמדרבנן אסור באי' דאורייתא עכ"ד וכבר קדמו בזה הגאון רע"א ועי' בספרי דמשק אליעזר סי' ל"א ס"ק א' מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה ועי"ש עוד בפרמ"ג שכ' דאף באי' דרבנן על שאינו בן יומא אטו ב"י והביא ראי' מפנכא דר' אמי כו' ועי' לקמן סי' ק"ג מ"ש והארכתי בזה יעוש"ה:

ה מ"ז כשרה. עי' דע"ק ס"ק ד' שכ' דאפי' אם המים מלוחים אין לאסור וכ"פ בחתם סיפר חיו"ד סי' מ"ז ועי' בס' מנה"ז דיני שאר טריפות כלל ה' דין י"ז שפ' דבעי' שיהי' המ"ז מתוקים ולא מרים ולא ראה ד' החתם סופר והדע"ק אלו שפ' דאם המים מלוחים דאין לאסור וה"ה דאם המים מרים דאין לאסור וכעת ראיתי בעצ"ל שפ' דבעי' שהמים לא יהי' מרים והאריך בזה ותמה על האחרונים שלא דברו מזה כאן בכוליא וכ' דאפשר שהי' פשוט להם דבעי' שהמים לא יהי' מרים כמו גבי ריאה כו' וסיים בצ"ע ובהפ"מ יש להכשיר באם הי' המים מרים ועי' בעה"ב ס"ק ה' מ"ש והאריך בזה ועי"ש עוד בדע"ק ס"ק ה' ובמק"מ ס"ק י"א ובחוי"ק ס"ק ד' מ"ש בזה יעוש"ה:

סעיף ג

ו ולא בלובן. עי' במנח"י כלל פ"ט אות ט"ז שהביא ד' הראב"ד בס' תמים דעים סי' י"ג שכ' וז"ל ולקותא דכוליא הא פרישו להו והוא דמטו לקותא למקום חריץ ואם לא הי' בשאר הכוליא אינה טרפה דהא הוא דמטו אמרי' ולא שהוא גורם לבדו אלא או כולו או רובו כמו והוא דמטי להתם עכ"ל וכ' דאין ס' שאלו ראה הב"י ד' הראב"ד אלו לא הי' חולק עליו בלי ראי' מוכרחת כלל בפרטות שלא הוזכר באחד מן הפוס' ראשונים לאיסור עכ"ד ומפ"ז פ' להכשיר ועי' בפר"ח ס"ק ז' שהביא ד' הראב"ד ודחה ראיתו ופ' כהמחבר ובאמת מבואר להדיא באשכול הל' טריפות סי' דס"ל כהמחבר שכ' וז"ל ואם חריץ הכוליא לבדו נלקה יש מי שאו' דלא נטרפה בכך ול"נ כיון דעיקר חיותו בחריץ בו הטריפות תלוי עכ"ל הרי דס"ל להדיא כהמחבר ולא כהראב"ד ולא ראה המנח"י הנ"ל ד' האשכול אלו וכן עיקר לדינא דבהגיע הלקותא בלובן לבד טרפה וכהמחבר והפר"ת הנ"ל ועי' בפלתי ס"ק ד' שכ' דהיכא דהלקותא הוא בלובן לבד בעי' רוב מהלובן כו' וכ"כ בכרתי ס"ק ה' ועי' בס' עדות ביהוסף סי' מ' שפ' נמי כהפלתי ומד' האשכול הנ"ל משמע דאף בנלקה רק מיעוט לובן נמי הוי טרפה ועי' פרמ"ג במשב"ז ס"ק ז' שהשיג על הפלתי מד' הראב"ד הנ"ל כו' ופ' דאף בנלקה רק מיעוט הלובן נמי הוי טרפה וכ"פ המק"מ ס"ק ט"ז דלא כהפלתי וכ"פ בתולדות יצחק סי' י' הובא דבריו בפ"ח ס"ק ו' ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ג' שהשיג נמי על הפלתי וכ' דאין לחלק כו' וכ' ליישב קושי' הפלתי והאריך בזה וכן עיקר לדינא ועי"ש עוד בפר"ת שכ' נ"ל דבספק אם הגיע ללובן טרפה וכבר קדמו בזה המהרשד"ם חיו"ד סי' ל"ח ופ' כן וכ"פ הפלתי והכרתי שם והביא ד' מהרשד"ם אך כ' הפלתי דבס' אם הי' הלקותא בלובן לא מטרפינן ואוקי בחזקת כשרות ועי' במקדש מעט שם שהביא בשם הפר"ת והתוי"ק דלא הוי רק ס' טרפה ואם יש עוד ס' יש להקל וכ' דלפ"ז נכון מ"ש הפלתי ס"ק ד' להקל בס' לקותא רק בלובן עכ"ד וכ"פ בחו"י שם להקל:

סעיף ו

ז תחזור להכשירה. והרש"ל חולק ע"ז והביא ראי' מריאה שניקבה דמהני לה כי סביך בבשרא כו' ועי' בט"ז ס"ק י"ג ובש"ך ס"ק ט"ו מה שדחו ראי' מהרש"ל ועי' בפר"ת ס"ק י"ג מה שהביא ד' הרשב"א בחולין ע"ו א' שמחלק בזה ועי' בבית יהודא מה שהביא ד' הרשב"א במשמרת הבית ומ"ש עליו והאריך בזה ועי' בגיה"ק ס"ק ג' ובמק"מ ס"ק כ"ג מ"ש והאריך בזה ועי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ו' ובמשכנות יעקב חיו"ד סי' כ' שהביאו ראי' להרש"ל מד' רש"י בבכורות ל"ט א' גבי אין ברי' באחת כו' ומ"ש שם ליישב קושי' הפלתי ס"ק ת' על הרש"ל מד' התוס' חולין י"א ב' ד"ה ודלמא כו' והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק ו' מ"ש ע"ד הרש"ל והכל בו והאריך הרבה בזה יעוש"ה:

סעיף ח

ח דלובן בכוליא. וכ' הש"ך בס"ק י"ז בשם הרש"ל דבמה ניכר דלקוי הוא הלא כבר הוא לבן כו' דס' דאורייתא הוא עכ"ד ועי' במים חיים חיו"ד סי' י"ד שכ' דאם הלקוי משונה ממראה הלובן כו' דהוי כמראה מורסא לבינה נוטה ללובן ממש והלובן שבתוך הכוליא משונה זו ויש לו מראיתו כבריתו ממש דכשירה דבזה ניכר שלא נכנס הלקותא ללובן כלל כו' ומ"ש שם עוד בדיני כוליא והאריך בזה ועי' בתוי"ק ס"ק ז' ח' מ"ש והאריך בזה ועי' בטוב טו"ד מהדו"ק סי' ע"א מ"ש באם בב' כוליות ב' בועות ובתוך הבועות הי' עצמות קטנות הרבה כו' והאריך בזה ופ' להתיר דהכי רביתייהו דדרך הכליות לגדל אבנים וכן עצמות ועי' בצ"צ חיו"ד סי' מ"ד מ"ה מ"ו מ"ש והאריך בזה יעוש"ה:

סעיף ט

ט שהאדימה עי' בחידושי מהרא"ל ס"ק ט' שכ' ליישב ד' רש"י בבכורות ל"ט א' דס"ל כהרמב"ם דספי' דאורייתא מה"ת לקולא רק מדרבנן לחומרא כו' והאריך בזה וכ' אח"כ מיהו לקמן בסי' ק"י כ' הפלתי דרש"י ס"ל כהרשב"א דספי' דאורייתא מה"ת לחומרא עכ"ד והנה הפלתי שם הוכיח מד' רש"י בסוטה כ"ח א' גבי סוטה שלא עשה שוגג כמזיד כו' דס"ל כהרשב"א ובאמת מוכת מד' רש"י ביבמות פ"ת ב' ד"ה ה"ד דס"ל כהרשב"א שכ' וז"ל דהא ודאי באי' מפורסם ואפי' באי' ס' לא אצטריך קרא דודאי כפינן לי' עכ"ל הרי להדיא דס"ל לרש"י דספי' דאורייתא מה"ת לחומרא וכהרשב"א וכן ראיתי בפר"ח בכללי ס"ס סי' א' שהביא ראי' מד' רש"י אלו דס"ל כהרשב"א אך י"ל דהחידושי מהרא"ל הנ"ל ס"ל כמ"ש הש"ש שמעתא א' פ"ה דאין ראי' מד' רש"י הנ"ל דהתם קאי אליבא דרבא ורבא ס"ל בחולין ט' ב' דספי' דאורייתא מה"ח לחומרא יעוש"ה ומש"ה לא הביא החידושי מהרא"ל ראי' מד' רש"י יבמות הנ"ל ואכ"מ להאריך בזה ואי"ה לקמן בסי' ק"י אבאר ענין זה באריכות ועי' במקמ"ת מ"ש בענין כוליא של עוף והאריך בזה יעוש"ה:

תוכן העניינים

יד אליעזר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה