יד אליעזר חלק א· רבי אליעזר ניצברג
הלכות בשר בחלב · סימן פח
סעיף א
א אפי' בשר אי' כו. עי' ש"ך ס"ק א' שהביא ד' הר"ן שכ' דדוקא בשר אסור להעלות על השולחן שאוכל חלב או איפכא משים דלא בדילי אינשי מיני' כו' אבל מותר להעלות בשר נבלה על השולחן שאוכל עליו בשר כשרה והק' עליו מפ' כל הבשר דגם בחלת חו"ל אי לאו דהיא דרבנן הוי גזרי' העלאה אטו אכילה ותי' דבלחם גזרי' טפי משום דעל הלחם יחי' האדם. עכ"ד ועי' כמקמ"ח שכ' ליישב קושי' הש"ך לפמ"ש הש"ך עצמו לתרץ שלא יסתור הר"ן ד' הרא"ש בנדרים כו' דבנדרים כיון שאינו אסור אלא מצד נדרו חשיב כבב"ח שכ"א היתר בפ"ע אבל בשאר אי' י"ל דמודה הרא"ש ולפ"ז י"ל קושי' הש"ך מחלה דגם בחלה עיקר נאסר ע"י דיבורו דחשיב רק כנודר וראי' דמהני שאלה בהקדש ותרומה וה"ה בחלה כו' וא"כ עוקר האי' ע"י דיבורו ודמיא לנדרים דלא בדילי אינשי מיני' עכ"ד ולפ"ד אין חילוק בין לחם לדבר אחר וכל דבר מותר להעלות על השולחן בשאר אי' וכ"כ בתוי"ק ס"ק א' דבכל אי' מותר להעלות על השולחן ואין חילוק בין לחם לדבר אחר והביא דאי' מפסחים י' ב' וממנחות ס"ו ב' כו' דהיכא דבדיל מיני' ל"ח שמא יאכל כו' והאריך בזה יעוש"ה וכן עיקר לדינא דאין חילוק בין לחם לדבר אחרי וכל דבר מותר להעלות על השולחן ועי' בפלתי ס"ק א' ובעצ"ל מ"ש והאריכו בזה ועי"ש עוד בתוי"ק ס"ק ב' מ"ש והאריך בזה: