יגל יעקב· רבי יעקב חיים סופר
ספר שמות · פרשת יתרו
וישמע יתרו וכו' אמרו ז"ל מה שמועה שבעה ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק ואפשר שמלחמת עמלק יצא להם מסמיכות הפ' וקריעת ים סוף רמוזה באותי' של וישמע שהיא ר"ת ומצרים מת על שפת ים והטעם נ"ל בס"ד דלא בא אלא בשביל שני מעשים אלו מפני שהם מדה כנגד מדר דקריעת ים סוף הוא בשביל לנער את מצרים בתוך הים על אשר השליכו את הבנים ליאור וגם כדי שיקחו ישראל ממונם בשביל העבודה שעבדו בהם ומלחמת עמלק כתיב בה כי מחה אמחה את זכר עמלק והוא כמו שהוא נתכוון לאבד את ישראל ח"ו כמש"ה אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים וא"כ כיון שכיוון ביאתו כשהן עייפים רצה לאבד את כולם ח"ו כך אמר ה' ית' כי מחה אמחה את זכר עמלק, וכשראה יתרו שהקב"ה מודד מדה כנגד מדה ואינו מעביר על פשע ומכפר אשם אלא משלם לרשע כרשעו ולצדיק כצדקתו כאשר עשה יעשה לו מיד חזר בתשובה ובא להתגייר וז"ש וישמע יתרו ר"ל וי שמע לעושי רשעה:
וישמע יתרו במדרש שכמה שמות נקראו לו יתר כשהיה גוי שנאמר וישב אל יתר חותנו ומשנתגייר הוסיפו לו אות אחת כשם שעשה לאברהם ונקרא יתרו והטעם דלא הוסיפו לו אלא אות ואו נ"ל בס"ד מפני שתחלה עבד אלהות הרבה כמ"ש רש"י על פסוק עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים מלמד שהיה מכיר בכל ע"א שבעולם שלא הניח ע"א שלא עבדה עכ"ל ומפני שעתה חזר בתשובה ובא לעבוד את ה' שהוא אחד לפיכך הוסיפו לו אות ואו שהוא במילואו גי' אחד:
או יאמר מפני שהחוזר בתשובה נמחלין לו עונותיו לכן הוסיפו לו אות ואו והיה יתרו לרמוז שויתרו לו עונותיו שנמחלו וז"ש אני חותנך יתרו בא אליך דנראה שהוא שפת יתר כיון דאמר אני חותנך למה צריך לומר יתרו וכי אינו יודע מה שמו ועוד למה צריך לומר אליך והיה די לומר אני חותנך בא ואשתך וכו' אבל ע"פ האמור ניחא דבא לומר לו שחזר בתשובה ונתוסף לו וא"ו הרומז ליחוד ה' ולכפרת עונות וא"כ ראוי לבא אליך:
או יאמר כי תיבת יתרו גי' תריו ועם ארבעה אותיותיה גי' כתר לרמוז שזכה לכתר תורה כמ"ש רז"ל שלשה כתרים הם כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכו':
את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' וכו' הא דאמר בתחלה אלהים לרמוז על מדת הדין שהיתה מכה במצרים ומ"ש למשה ולישראל עמו ר"ל בשביל משה וישראל עמו כי הוציא ה' וכו' במדת הרחמים ור"ל שעשה דין למצרים ורחמים לישראל:
את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו י"ל והלא משה בכלל ישראל הוא וא"כ למה פרט אותו לבדו והיה די לומר את כל אשר עשה אלהים לישראל עמו ומשה הוא בכלל ועוד למה צ"ל עמו והנה רז"ל הרגישו בזה ואמרו דשקול משה כנגד כל ישראל אבל תיבת עמו עדיין לא נתיישב, ויש לומר כמ"ש הרב ז"ל בע"ח שער ל"ב כי משה רבע"ה הוא מיסוד דאבא וכל הנשמות של דור המדבר כולם היו מאותה הארה היוצאה ממנו וממנו תוצאות כולם וז"ש רז"ל שקול משה כנגד כל ישראל כי כולם ניצוצין שלו עכת"ד, וז"ש למשה ולישראל עמו ר"ל למשה ולישראל שהם עמו של משה שהם ניצוצין שלו:
או יאמר מפני כשהרג משה את המצרי בקש פרעה להרג את משה ומסרו לקוסטינר להרגו ולא שלטה בו החרב והוא שאמר משה ויצילני מחרב פרעה כמ"ש רש"י ז"ל והוצרך לברוח מפני זה כמש"ה ויברח משה מפני פרעה ואח"כ שאמר לו הקב"ה שוב למצרים והוציא את בני ישראל וכן עשה ושב למצרים לא די שלא הרגו פרעה אלא שעשה בו אותות ומופתים והוא פלא וז"ש את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו ר"ל אחד מה שעשה למשה שלא הרגו פרעה ואחד מה שעשה אותות ומופתים לישראל עמו:
או יאמר מפני כאשר אמר לו הקב"ה למשה הוציא את בני ישראל ממצרים עשה לו אותות ומופתים ואח"כ חזר ועשאם לפני ישראל כמש"ה ויעש האותות לפני העם ויאמן העם וכו' וחזר ועשה אותות לפני פרעה עד אשר יצאו ישראל מארץ מצרים וז"ש את כל אשר עשה אלהים למשה ר"ל אותות ומופתים שנעשו לפני משה לבדו ואח"כ לישראל עמו שנעשו לפני ישראל ואח"כ לפני פרעה עד אשר יצאו ממצרים וז"ש כי הוציא ה' את בני ישראל ממצרים:
כי יהיה להם דבר בא אלי הא דאמר כי יהיה להם דבר ולא אמר כי יהיה להם משפט פי' א"א ז"ל כי דבר מורה על דבר קל ר"ל מילי דחסידותא כי ההיא דאמרו ז"ל על אלכסנדרוס מוקדון כשהיה מסבב בעיירות בא אל עיר אחת והיה הולך לראות מוצאה ומובאה ובא אל מקום המשפע באותה שעה באו שני אנשים לדון לפני השופט על עסק חורבה אחת שמכרו זה לזה ומצא בה הלוקח מטמון רב הלוקח אומר אני לקחתי קרקע ולא מטמון והמוכר אומר אני מכרתי קרקע וכל מה שיש בה והיו טוענין לפני השופט על פי הדברים האלה נענה השופט ואמר לאחד מהם יש לך בן אמר לו הן חזר ואמר לשני יש לך בת א"ל הן אמר להם א"כ ישא הבן את הבת ויקח המטמון ההוא ויתפרנס בו הוא ואשתו הלכו להם אח"כ נשא השופט את עיניו וירא את אלכסנדרוס מוקדון שהוא תמה אמר לו למה אתה תמה מה היו עושים במקום שלכם א"ל במקומינו היה לוקח אותו המטמון המלכות נענה אותו השופט וא"ל לאלכסנדורוס מוקדון יורד לכם מטר מן השמים א"ל הן חזר וא"ל יש לכם שמש וירח א"ל הן חזר וא"ל יש לכם בהמות א"ל הן א"ל אותו השופט א"כ המטר היורד והשמש והירח הוא בשביל הבהמות ע"כ וכן ישראל היו שואלין ודורשין מן משה על עניינים כאלו שמא יכנס אחד עם חבירו בספק גזל ספק אונאה והיו באין אצל משה וזש"ה כי יבא אלי העם לדרוש אלהים כי יהיה להם דבר בא אלי וכו' ר"ל אין באין להוציא גזל וגנבה וכו' איש מיד חבירו אלא באים לדרוש אלהים להתחסד עם קונם כי חוששים אפי' לדבר קל וז"ש כי יהיה להם דבר בא אלי פתח בלשון רבים וסיים בלשון יחיד לומר כי בעל דבר הרוצה ליתן הוא בא אלי תחלה שרוצה ליתן ואח"כ בא חבירו ושפטתי בין איש ובין רעהו ולא אמר בין איש לאיש לומר שהם רעים ואהובים ולא יש גזל וגנבה ואונאה ביניהם אלא והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו כדי שיהיו שלמים בדרכי השם:
בחדש השלישי וכו' ביום הזה באו מדבר סיני ולא אמר ביום ההוא מפני כי תיבת הזה גי' טוב לרמוז כי יום טוב הוא זה שבאו למדבר סיני כי ע"י ביאה זו זכו לתורה וממילא זכו לכל מעלות והטובות של העוה"ז ועוה"ב דכולם הם ע"י עסק התורה כמש"ה כי היא חייך ואורך ימיך וכו':
ומשה עלה אל האלהים במדרש באותה שעה בקשו מלה"ש לפגוע במשה עשה בו הקב"ה קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם אמר להם הקב"ה אי אתם מתביישים הימנו לא זיהו שירדתם אצלו ואכלתם בתוך ביתו אמר הקב"ה למשה לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם שנאמר לקחת מתנות באדם ואין אדם אמור כאן אלא אברהם שנאמר האדם הגדול בענקים, ע"כ ומאמר זה אומר דרשיני דהיאך רצו מה"ש לפגוע במשה בלא רצון הבורא ועוד למה צריך שהקב"ה יעשה קלסטירין של פניו של משה דומה לאברהם ואומר להם אין אתם מתביישים וכו' היה לו לומר להם אל תגעו בו ומי יבא אחר המלך ועוד למה חזר ואמר הקב"ה למשה לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם וכי לא שמע משה מה שאמר הקב"ה למה"ש וא"כ ידע שהוא בזכות אברהם ונ"ל בס"ד דהא דרצו לפגוע במשה בלא נטילת רשות מפני שהאדם הוא מושבו בארץ והמלאכים בשמים כמש"ה השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם ומפני שעליית משה למרום הוא היפך הנמוס סברו שיש להם רשות לפגוע בו לפיכך עשה הקב"ה קלסטירין פניו של משה וכו' ואמר להם אי אתם מתביישים ממנו וכו' לומר להם אם זה הוא שעלה למרום הוא היפך הנימוס גם אתם עשיתם היפך הנימוס שירדתם לביתו ואכלתם א"כ היאך אי אתם מתביישים ממנו לפגוע בו בשביל זה והוא בעל המעשה שאכלתם אצלו והא דעשה הקב"ה קלסטירין פניו של משה דומה לאברהם ולא אמר להם אל תגעו בו לרמוז כי קבלת התורה היא ברכות אברהם ומפני שלא סבור משה רבע"ה דחייה בעלמא היא שדחה המלאכים בכך לפיכך חזר ואמר לו לא נתנה לך תורה אלא בזכות אברהם לומר שהאמת הוא כן שבזכות אברהם נתנה לך וא"כ ישמע חכם ויוסף לקח כמה גדלה מעלת התורה שאע"פ שנצרפו ישראל בכור הברזל במצרים והיו עמהם כמה וכמה צדיקים יהושע וכלב ואלעזר ואיתמר וכו' ובפרט ומשה ענו מאד לא זכו לקבל התורה אלא ע"י סיוע זכות אבות וא"כ כמה וכמה צריך האדם לשמוח כשעוסק בתורה שאיש כמותו ניתן לו רשות לעסוק בתורה וכמה וכמה צריך ליזהר שלא יפרד ממנה בכל עת וזמן שיקרה היא מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה כמש"ה וא"צ להאריך בדברים פשוטים:
ועתה אם שמע תשמעו בקלי וכו' והייתם לי סגלה מכל העמים כפל הדברים שמע תשמעו ועוד למה צריך לומר מכל העמים כיון דאמר והייתם לי סגלה אני יודע שהוא מכל העמים ונ"ל בס"ד מפני שידוע שהתורה יש בה פרד"ס והפשט ניתן ליכתב שהוא תורה שבכתב אבל דרש רמז סוד הוא תורה שבעל פה שלא ניתן ליכתב וידוע דתורה שבכתב יכולין העמים להעתיקה כיון שהיא כתובה אבל תורה שבעל פה אין יכולין להשיגה כיון שהיא על פה ואסור ללמד לגוי תורה וז"ש והיה אם שמע ר"ל תורה שבכתב תשמעו לשון רבים תורה שבעל פה שהיא דרש רמז סוד וכו' אז והייתם לי סגלה מכל העמים כי העמים אין יכולים להשיג אלא תורה שבכתב אבל אתם שיודעים כל הפרד"ס תהיו סגלה, וגם סגלה רומז אל הסיגול שהוא שלשה נקודות לרמוז כי ע"י ג' אלו שהם דרש רמז סוד תהיו מעולים מכל העמים:
ואתם תהיו לי תיבת לי נראה שהיא שפת יתר ונראה לרמוז אל מ"ש רז"ל עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה כמש"ה כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וכו' וז"ש ואתם תהיו לי ר"ל ע"י עסק התורה תתעלו ותהיו לי שתקראו בשמי:
וגוי קדוש לרמוז אל מ"ש רז"ל עתידים צדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה כמש"ה כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו וכו':
מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו וכו' הא דאמר מזבח אדמה ולא אמר מזבח ארץ, נ"ל בס"ד משום דאדמה הוא אותיות האדם לרמוז אל מ"ש רז"ל במסכת סוטה אמר רבי יהושע בן לוי בוא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח, שבזמן שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מקריב מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה ולא עוד אלא שאין תפילתו נמאסת שנאמר לב נשבר ונכדה אלהים לא תבזה וז"ש מזבח אדמה תעשה לי ר"ל מזבח האדם תעשה לי ע"י הענוה שעושה עצמו כאדמה זו שהכל דשין בה וע"י זה וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו' דמעלה אני עליו כאלו הקריב את כל הקרבנות כולם, ולא עוד אלא בכל המקום אשר אזכיר את שמי ע"י התפילה אבוא אליך וברכתיך שמתקבלת תפילתו ומקבל ברכה כי כל השפע יורד על ידי התכילה כידוע:
או יאמר שמי רומז אל התורה כמ"ש בזוה"ק פ' משפטים אורייתא כלא שמא דקב"ה ומאן דאשתדל בה כמאן דאשתדל בשמא קדישא וכו' ואמרו ז"ל כי ע"י עסק התורה ישראל נגאלין שנאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם וז"ש בכל המקום אשר אזכיר את שמי ר"ל אם בכל המקומות אזכיר את שמי שתעסקו בתירה אז אבוא אליך וברכתיך שאבנה ביה"מ ותשרה שכינתי שם ותקבלו ברכותי: