אור ברסלב
יגל יעקב ספר ויקרא › פרשת תזריע

יגל יעקב· רבי יעקב חיים סופר

ספר ויקרא · פרשת תזריע

פרשת שמיני

אשה כי תזריע וכו' ובסמיכות הפ' אמר להבדיל בין הטמא וכו' לרמוז שצריך האדם להתקדש בשעת הזווג ולחשוב במחשבתו כדי להוליד בן לכבוד עבודת הבורא ית' חכם ומבין בתורה עובד ה' באהבה, וביראה ולא יתכוון ח"ו להנאת עצמו למלאת תאותו, וז"ש להבדיל בין הטמא ובין הטהור וכו' ואח"כ אשה כי תזריע לומר שיתכווין בשעת הזריעה כדי להוליד בן חכם בתורה שיודע להבדיל בין הטמא ובין הטהור וכו':

או יאמר לרמוז אל מ"ש רז"ל במסכת יומא דף פ"ב ע"ב ההוא עוברה דארחא אתו לקמיה דרבי אמר להו זילו לחושו לה דיומא דכפורי הוא לחשו לה ואילחישא (פי' רש"י קבלה את הלחישה) קרי עליה בטרם אצרך בבטן ידעתיך וגו' נפק מינה רבי יוחנן, ההוא עוברה דארחא אתו לקמיה דרבי חנינא אמר להו לחושו לה, ולא אילחישא קרי עליה זרו רשעים מרחם נפק מינה שבתאי אצר פירי, וז"ש להבדיל בין הטמא ובין הטהור וסמיך ליה אשה כי תזריע לומר תוכל להבדיל ולהבחין את הולד אם יהיה טמא או טהור משעה הזריעה שהוא זרוע בבטן אמו:

או יאמר במ"ש הרב ז"ל בשער הגלגולים הקדמה יו"ד וז"ל דע כי בהיות האיש מזדווג עם אשתו להוליד בנים הנה מכח האב נמשך בחינת אור מקיף בבן ומכח האם נמשך בבן ג"כ בחינת אור פנימי והנה אפשר שבעת זווגם יתקדשו עצמם שניהם בכונת מצוה וקדושה, או יהיה כונת שניהם שלא לשם מצוה אלא להנאת עצמם ולרעה, או יהיה כוונת האב לטובה והאם לרעה או להפך, ואמנם אם שניהם נתכוונו לדבר מצוה יהיה הולד ההוא צדיק גמור באור מקיף ובאור פנימי ואם שניהם נתכוונו לרעה יהיה הבן ההוא רשע גמור באור מקיף ובאור פנימי ואם שניהם נתכוונו לרעה יהיה הבן ההוא רשע גמור באור מקיף ובאור פנימי ואם האב נתכוון לטובה ואמו לרעה אז יהיה אור המקיף של הבן צדיק ואור הפנימי רשע ובהמשך הזמן יכוף המקיף את הפנימי ויהיה צדיק גמור לפי שהמקיף כולל בתוכו את הפנימי ומהפכו לזכות, ואם האב נתכוון לרעה והאם לטובה אז המקיף רע והפנימי טוב ובהמשך הזמן יכוף המקיף הרע את הפנימי הטוב ויהיה רשע גם הוא עכ"ל וז"ש להבדיל בין הטמא ובין הטהור וסמיך ליה אשה כי תזריע לומר כי הבדלת והבחנת הולד בין יהיה טמא רשע ובין יהיה טהור צדיק הוא תלוי בשעת הזריעה:

להבדיל בין הטמא ובין הטהור וכו' להבדיל בין ר"ת ל"ב רמז לל"ב נתיבות חכמה המבררין ניצוצות הקדושה מן הקלי' דבמחשה איתבריר כולא כמבואר בשער המצות פ' עקב ובכ"מ וז"ש להבדיל בין הטמא ובין הטהור ר"ל ל"ב נתיבות חכמה הם המבדילין בין הטמא שהם הקלי' ובין הטהור שהם ניצוצות הקודשה ע"י בירורן:

אשה כי תזריע וילדה זכר, אשה רמז לישראל שנדמו לאשה כי תזריע מצות ומעשים טובים שנאמר בהם זריעה כמש"ה זרעו לכם לצדקה וכו' זכר רומז אל החסד, ור"ל אשה שהם ישראל כי תזריע מצות ומעשים טובים וילדה זכר מרבים מדת החסד בעולם:

או יאמר אשה רומזת לתורה שנדמת לאשה ואמרו ז"ל תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה וז"ש אשה כי תזריע ר"ל אשה שהיא התורה כי תזריע זריעה שלה שהיא הלימוד, וילדה זכר ר"ל מולידה מצות ומעשים טובים שעל ידיהם מתרבה החסד בעולם:

וביום השמיני ימול בשר ערלתו, וביום השמיני ר"ת ו"ה שהם רמז לזו"ן שהם ת"ת ומלכות ז"ת השמיני רמז לבינה שהיא שמינית ממטה למעלה, וידוע שאין אחיזה לחיצונית אלא בשבעה תחתונות אבל ע"י הארת הבינה הרגלית בהם הם נכנעים, וז"ש וביום ה שמיני ימול בשר ערלתו ר"ל ו"ה שהם ז"ת שמיני שהיא בינה הנגלית בהם ימול בשר ערלתו ר"ל יכרתו החיצונים ואין להם אחיזה:

ימול בשר ערלתו ולא אמר תמולו בשר ערלתו או ימולו, לרמוז אל מ"ש רז"ל מצוה לעשות סעודה ביום המילה כי ימו"ל ר"ת יעשו משתה ושמחה למילה:

או יאמר שהשמיני רומז לבינה כמש"ל ומשם הוא התשובה ובא לרמוז אל בעל התשובה שצריך למול את בשר ערלתו והוא ערלת לבבו דלא העיקר הוידוי שאומר חטאתי וכו' אלא עזיבת החטא והולך ומוסיף מיום ליום מצות ומעשים טובים ומילי דחסידותא כפי אשר ילמוד מפי סופרים ומפי ספרים וז"ש וביום השמיני ר"ל מי שהה הולך בחושך ובאישון לילה ע"י העונות ועתה בא ליום שמיני שהיא הארת הבינה ע"י התשובה, צריך לימול בשר ערלתו ר"ל ערלת לבבו כי ישוב בכל לבבו וע"י זה הולך ומוסיף יום על יום תורה ומעשים טובים:

או יאמר לרמוז לעתיד לכשיבנה בית שלישי ויעשו שבעת ימי מלואים, ביום השמיני יתכפר להם וירצה אותם ה' ית'. כמ"ש ביחזקאל (מ"ג) שבעת הימים יכפרו את המזבח וכו' והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים וכו' ורציתי אתכם וכו וז"ש וביום השמיני ימול בשר ערלתו ר"ל לכשיבא יום שמיני למלואים ימול בשר ערלתו של ישראל שיכרתו עונות המכונים לערלה ולא יזכרו עוד בב"א:

תוכן העניינים

יגל יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה