יגל יעקב· רבי יעקב חיים סופר
ספר ויקרא · פרשת שמיני
ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל ויאמר אל אהרן קח לך עגל וכו' ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכו' יש להבין כיון שקרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל, למה אמר לאהרן שידבר עם בני ישראל ליקח שעיר עזים לחטאת ועגל וכו' ולא אמר להם הוא בעצמו, ונלע"ד בס"ד במ"ש רש"י ז"ל כי זה שצוה ה' י"ת על אהרן ליקח עגל לחטאת להודיע שמכפר לו הקב"ה על ידי עגל זה, על מעשה העגל שעשה עכ"ל ולפי שבעשיית העגל היה דיבור ומעשה דיבור שאמר לבני ישראל פרקו נזמי הזהב וכו' ומעשה שלקח מידם ויצר אותו בחרט וכו' לכך אתי דיבור שיאמר לבני ישראל קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכו' ומכפר על דיבור ואתי מעשה עשיות הקרבנות ומכפר על מעשה העגל:
ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה' י"ל דאיזה דבר יעשו עוד, הלא הקרבנות כבר הביאו, כמש"ה ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד, ועוד למה חזר ואמר להם וירא אליכם כבוד ה' והלא כבר הבטיחם שנראה להם היום כבוד ה' כמש"ל כי היום ה' נראה אליכם ונלע"ד בס"ד במ"ש ז"ל כי כל דבר שבקדושה צריך להעשות לשמה כדי שיורד על הדבר ההוא הארה וקדושה, והכא בתחלה אמר להם שיביאו הקרבנות וירא אליהם כבוד ה' ואח"כ כשהביאום פי' להם שיתכונו לשמה שע"י זה יורד להם הארה וקדושה וירא אליהם כבוד ה' וז"ש זה הדבר אשר צוה ה' תעשו ר"ל שתעשו אותם לשמה כאשר צוה ה' וע"י זה יורד הארה וקדושה וירא אליכם כבוד ה':
זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וכו' לרמוז אל מ"ש רז"ל לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה, וז"ש זה הדבר אשר צוה ה' תעשו ר"ל אשר צוה ה' תעשו בפועל ולא בלימוד לבד, אז וירא אליכם כבוד ה' שתזכו לקבל פני שכינה:
או יאמר לרמוז על כל מצות ומעשים טובים אשר יעשה האדם וכל דבר שבקדושה ובפרט בת"ת שיעשה אותם לשם יחוד קודשא בה"ו בלב שלם ובנפש חפצה ולא כאנשים רקים ופוחזים דלא ידע מה קאמר ועל ידי זה יזכה לקבל פני שכינה וז"ש זה הדבר ר"ל כל דבר שבקדושה, אשר צוה ה' תעשו, תכוונו ליחד קודבה"ו כי תיבת צוה היא צו ה' וידוע דהמלכות היא ה' אחרונה שבשם הויה והיא נקראת עולם העשיה ונקראת אל אדני והויה היא בת"ת וא"כ צוה רומז אל המלכות כי צ"ו גי' אל אדני שהיא בעשיה מלכות והה"א ג"כ היא מלכות, והויה רומז אל ת"ת וז"ש צוה ה' תעשו ר"ל תייחדו צוה הרומז אל המלכות עם הויה שהוא הת"ת, אז וירא אליכם כבוד ה' תזכו לראות פני שכינה:
יין ושכר אל תשת וכו' וסמיך ליה ולהבדיל בין הקדש וכו' ולהורות את בני ישראל וכו' לרמוז מי שאינו רגיל בשתיית יין ושכר יהיה לו חכמה בעסק התורה ויזכה להיות מבדיל בין קודש לחול ולהורות את בני ישראל וכו' כי מי שהוא רגיל בשתיית היין והשכר אינו מחכים כמש"ה לץ יין הומה שכר כל שוגה בו לא יחכם וז"ש יין ושכר אל תשת בבאכם אל אהל מועד ר"ל כשאתם נכנסים אל אהל המועד לתלמוד תורה ועל ידי זה תזכו להבדיל בין קודש לחול וכו' ולהורות את בני ישראל וכו':
ולהבדיל בין הקדש ובין החל וכו' וסמיך ליה ולהורות את בני ישראל וכו' לרמוז כי צריך האדם להבחין את המורה המלמד תורה אם הוא ראוי ואח"כ ילמוד ממנו כמ"ש ז"ל על פסוק כי שפתי כוהן ישמרו דעת וכו' כי מלאך ה' צבאות הוא אם דומה הרב למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיהו, כי אם אינו ראוי או ח"ו יש בו צד מינות יבא ללמוד ממעשיו ג"כ ובא לתקן ונמצא מקלקל וז"ש ולהבדיל בין קודש לחול וכו' ר"ל תבחנו את הרב אם הוא קודש או חול ואח"כ ולהורות את בני ישראל וכו' ר"ל יהיה מורה לבני ישראל ללמד תורה:
והתקדשתם והייתם קדשים וכו' לרמוז אל מ"ש רז"ל הבא ליטהר מסייעין אותו וז"ש והתקדשתם ר"ל אם באתם ליטהר ולהתקדש, והייתם קדושים ר"ל תוכלו להיות קדושים כי קדוש אני, ר"ל כיון שאני קדוש קדושה מסייע לקדושה:
והתקדשתם והייתם קדשים ר"ת שלהם גי' אדני הויה אהיה לרמוז אל מ"ש הרב ז"ל בשער הגללולים הקדמה י"ח וז"ל בהיות האדם נפש לבדה אין לו השפעה אלא מן שם אדני בלבד וכשיעסוק בתורה לשמה זוכה גם אל הרוח הבא משם הייה וכשיעסוק בסודות התורה זוכה גם לנשמה וימשך עליו כח והשפעה גם משלי אהיה ובהתחבר באדם שלשה שמות אלו יעלו בגי' יב"ק ואז יאמר עליו ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו ר"ת יב"ק ואז יהיה האדם בנפש מן עשיה ורוח מן יצירה ונשמה מן בריאה ואם יתקן עצמו יותר אז יהיו כל השלשה מן יצירה ואם יתקן עצמו ביותר יהיו כל השלשה מן בריאה ואם יתקן עצמו ביותר יהיו לו כל השלש מן האצילות עכ"ל וז"ש והתקדשתם והייתם קדושים שר"ת שלהם גי' אדני הויה אהיה לומר שבתחלה תתקדשו ותקחו נפש משם אדני ורוח משם הויה ונשמה משם אהיה, ואח"כ כי קדוש אני ר"ל תעלו ממדרגה למדרגה עד שתקחו כל השלשה מן האצילות כידוע דקדוש הוא בחכמה שהיא האצילות:
או יאמר לרמוז אל מ"ש רז"ל במסכת בבא בתרא א"ר אלעזר עתידים צדיקים שאומרים לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו וז"ש והתקדשתם ר"ל אם תקדשו עצמכם להיות צדיקים אז והייתם קדושים כי קדוש אני ר"ל תהיו קדושים כמותי, כמו שאומרים לפני קדוש כן יאמרו לפניכם בב"א: