אור ברסלב
יגל יעקב ספר בראשית › פרשת חיי שרה

יגל יעקב· רבי יעקב חיים סופר

ספר בראשית · פרשת חיי שרה

פרשת וירא

ויהיו חיי שרה, ויהיו למפרע ג"כ ויהיו לרמוז אל מ"ש המפרשים, דאם אדם עושה מצוה ומעשים טובים ביום ההוא שעבר אינו חשוב עבר דהא נשתכר בו מה שעשה מעשים טובים והוא בא לעולם בשביל כך ועשה מה שראוי לעשות אבל א"ל עשה בו שום מצוה הרי היום ההוא הלך לאיבוד דמה הרויח בו אם בשביל החיים הרי הלך לו אבל אם עשה בו מצוה ומעשים טובים אעפ"י שהלך היום ועבר המצות שעשה הם קיימים ועומדים לפניו בכל עת תמיד וז"ש ויהיו חיי שרה שהיא למפרע ג"כ ויהיו לומר בשביל שהיתה צדקת אפי' למפרע ר"ל שכבר עברו הימים ג"כ חשובים חיי שרה והוא בשביל המעשים טובים ההם שעשתה באותם הימים ועפ"י זה יש לפרש מש"ה יראת ה' תוסיף ימים ושנות רעשים תקצורנה והוא כי ע"י יראת ה' שעושה מעשים טובים תוסיף ימים שנראים הימים רבים ע"י שלא הלכו הימים לאיבוד אלא עשה בהם כראוי והרי תמיד הם לפניו ושמח בהם ונהנה מהם בכל עת שזוכר אבל ושנות רשעים שעשו בהם מעשים רעים תקצורנה דכולם הלכו לאיבוד ולא היה בהם שום תועלת.

ויהיו חיי שרה ואח"כ אמר שני חיי שרה י"ל מהו כפל הדברים ועוד למה אמר שני חיי שרה והיה די לומר חיי שרה וי"ל מפני שהצדיק יש לו שלשה מיני חיים אחת בעוה"ז ואחת בעולם הנשמות שהצדיקים אפי' במיתתם נקראים חיים כמ"ש רז"ל על פסוק ובניהו בן יהודע בן איש חי ואחת לעתיד' לא כן הרשעים דאפי' בחייהם נקראים מתים כמ"ש רז"ל ובעולם הנשמות או הם בגיהנם או בגלגול כפי חטאם ונשאר להם חיים שהם לעת"ל בתחיית המתים אם יכלו לתקן אבל הצדיקים יש להם כל הג' מיני חיים כמש"ל וז"ש ויהיו חיי שרה מאה שנה וכו' זה על חיי העוה"ז שני חיי שרה אחת על עולם הנשמות ואחת על לעת"ל ושני מלשון שתים.

מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה. שרה רומז אל הגוף כמ"ש בזוה"ק במדרש הנעלם וז"ש מאה שנה ועשרים וכו' לרמוז אל הגוף בין אם יחיה הרבה או מעט אח"כ יהיה הכל אחד אבל העיקר הוא ותמת שרה שהיא רומזת אל הגוף בקרית ארבע רמז אל התורה שיש בה ארבעה פני פרד"ס ור"ל צריך שיהיה לו תורה היא חברון היא חביר שלו וכמ"ש רז"ל בשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם כסף ולא זהב אלא תורה ומעשים טובים:

שני חיי שרה ר"ת חשש לרמוז שצריך האדם לחשוש כל ימי חייו מעצת יצה"ר שמא יבא להחטיאו שלא יחשוב האדם בלבו אני כבר כפפתי את יצה"ר ולא יבא עוד להחטיאני או שלא יאמר כבר אני זקנתי ושבתי ויצה"ר שלי הוא כפוף מאליו לזה רמז בשני חיי שרה ר"ת חשש לומר בכל שנות ימי חיי האדם אפי' הוא צדיק צריך ליזהר ולחוש ממנו כי לא לחנם נקרא מלך זקן וכסיל אלא מפני שפעמים מכשיל אפי' מלך כמו שמצינו בשאול המלך ע"ה שאמר עליו הכתוב בן שנה שאול במלכו ואמרו רז"ל כמו בן שנה לחטא ואפי' הכי הכשילו היצה"ר בדבר עמלק וכן פעמים מכשיל אפי' זקן כמו שמצינו ביוחנן כהן גדול ששמש שמונים שנה בבית המקדש ואח"כ הכשילו בדברי מינות כי שבע תועבות בלבו ונבל תחבולות יקנה כי מביא לאדם הרבה מחשבות כדי להחטיאו ופעמים אפי' בדבר מצוה מכניס תחבולה להחטיא את האדם כגון לעשותה כדי להתכבד או בדבר אחר ואין צריך להאריך כי הדבר ידוע רק צריך האדם ליתן דעתו בכל דבר ודבר שעושה שלא יהיה בו איזה דבר מעצת היצר שאינו לכבוד הבורא ית' אלא כל מעשיו יהיו לשם שמים ועל ידי זה נוחל עולמות שנים העוה"ז והעוה"ב:

ואברהם זקן בא בימים ר"ת גי' טוב והוא רומז אל התורה כמש"ה כי לקח טוב נתתי וכו' ור"ל אעפ"י שהיה זקן בן מאה וארבעים שנה לא בטל מן התורה והמצות כלום וז"ש וה' ברך את אברהם בכל שלא חסר כלום בעת זקנותו לא מן העושר ולא מן הכבוד ולא מן התורה וזהו בכל ר"ת ברכה כבוד לימוד והברכה היא רומו אל הממון כמ"ש רז"ל על פסוק יברכך ה' וישמרך יברכך בממון:

או יאמר זקן בא בימים ר"ת י"א לרמוז שאפי' בזקנותו בירר מי"א ניצוצות קדושה מן הקלי' בסוד י"א סימני הקטרת והם משם בן כידוע וז"ש וה' ברך את אברהם בכל בכל גי' ב"ן ר"ל שנתן לו כ"ח ויכולת לברר משם בן העולה בכל וברכו ג"כ בכל מדה כנגד מדה הוא בירר משם ב"ן שעולה מספרו בכל וברכו בכל:

ההשב אשיב את בנך וכו' כפל הענין ההשב אשיב לרמוז על ב"פ שיצאו ישראל מארץ לחו"ל אחד בחרבן בית ראשון ואחד בחרבן בית שני ואמר בלשון השבה ההשב אשיב ולא אמר ההולך אוליך את בנך לרמוז שיש להם השבה ג"כ ב"פ אחד בבית שני שחזרו ובנו בית המקדש ואחד לעתיד בב"א:

או אמר שבא לרמוז כי ע"י התשובה תהיה הגאולה כמש"ה ושבת עד ה' אלהיך וכו' ושב ה' את שבותך וכו' וז"ש ההשב אשיב ר"ל ההשב אם יש תשובה אשיב.

ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחותנו וכו י"ל דלמה הזכיר כאן אחותנו והיה די לומר ויאמרו לה את היי לאלפי רבבה וכו' וי"ל כמ"ש הרב בשער הקל"י פ"א כי העכו"ם לא יש להם כ"א נפש מצר הנוק' של הקלי' אבל ישראל יש להם נר"ן מצד הקדושה וכתב בשער הגלגולים הקדמה י"ז כי כללות כל הנשמות הם ס' רבוא ולא יותר והנה התורה היא שרש נשמות ישראל כי ממנה חוצבו ובה נשרשו ולכן יש בתורה ס' רבוא פי' וכולם כפי הפשט וס' רבוא בדרש וס' רבוא בסוד ונמצא כי מכל פי' מן הס' רבוא פירושי' ממנו נתהווה נשמה אחת של ישראל ולעת"ל כל אחד ואחד מישראל ישיג לדעת כל התורה כפי אותו הפי' המכוון עם שרש נשמתו אשר ע"י הפירוש ההוא נברא ונתהוה עכ"ל וז"ש אחותנו את היי לאלפי רבבה ר"ל אעפ"י שאת אחותנו שהם מצד הקלי' היי לאלפי רבבה ר"ל מצד נשמות הקדושה שיש בהם לימוד רבבות פירושים ואלפי לשון לימוד הוא כמו מאלפינו מבמהות ארץ:

את היי לאלפי רבבה וכו' לרמוז אל מ"ש רז"ל ע"י לימוד התורה ישראל נגאלין שנאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם וז"ש את היי לאלפי רבבה ר"ל אם תהיו עוסקים בתורה שיש בה רבבות פי' (ואלפי' לשון לימוד כמש"ל) יירש זרעך את שער שנאיו שיבא הגואל ויגאל אותם וירשו את שנאיהם כמש"ה וירשו בית יעקב את מורשיהם בב"א:

תוכן העניינים

יגל יעקב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה